אגדה

אגדה היא חלק מהתורה שבעל פה. אבל נחשבת כתורה שבכתב לענין התלבשות חוכמתו ש להקב"ה.

האגדות הן בכלל לימוד המקרא, שהרי רוב האגדות הם על הפסוקים ומעט מוסר, ואינם מושגים כל-כך בהשגה מלאה, וכשם שהמקרא אינו מושג ומובן בלא תורה שבעל-פה, כך גם לימוד האגדה, ובכלל מקרא יחשב.

אלא שהאגדתא היא בחינת תרגום מלשון הקודש, שהוא בחינת אחוריים - חיצוניות - של המקרא.

ארז"ל כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש (אגדה) לא טעם טעם של יראת חטא. כי אף שבלימוד המדרש אין מושג רק הארה, מכל מקום זו ההארה מביאה לידי יראת חטא. בדומה קצת למקרא -תושב"כ- שבו קוראים וממשיכים אור אין סוף ב"ה שלמעלה מטעם ודעת - בחינת אמונה.

אגדה שבספר עין יעקב - רוב סודות התורה גנוזין בה, ומכפרת עונותיו של אדם כמבואר בכתבי האריז"ל. והנגלות שבה, הן דרכי ה' שילך בהם האדם וישית עצות בנפשו במילי דשמיא ובמילי דעלמא - בין אדם למקום ובין אדם לחברו.