ישראל נחמן מריישין: הבדלים בין גרסאות בדף
לא מחפש כבוד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''ישראל נחמן הכהן מריישין''' (ב[[יידיש]]: '''מאריאשין'''), היה מנאמני בית הרב. | הרב '''ישראל נחמן''' הכהן '''מריישין''' (ב[[יידיש]]: '''מאריאשין'''), היה מנאמני בית הרב, מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], ור"מ בישיבת [[תומכי תמימים ויטבסק]]. | ||
== ביוגרפיה == | == ביוגרפיה == | ||
הרב ישראל נחמן הכהן מאריאשין נולד ב[[דוברובנה]]. הוא היה מהילדים ה[[קנטוניסטים]] אשר נחטפו על מנת להכניסם בצבא הרוסי, אך הוא נפדה על ידי חברת תחיית המתים. כשנכנס ליחידות אל [[הרבי הצמח צדק]] | הרב ישראל נחמן הכהן מאריאשין נולד ב[[דוברובנה]]. הוא היה מהילדים ה[[קנטוניסטים]] אשר נחטפו על מנת להכניסם בצבא הרוסי, אך הוא נפדה על ידי חברת תחיית המתים. כשנכנס ליחידות אל [[הרבי הצמח צדק]] שלחו אל ר' [[הלל מפאריטש]] והיה מ[[היושבים]] אצלו במשך לערך שמונה עשרה שנה. הוא גם שימש ככהן אצלו{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמ' 58.}}. | ||
עסק במלמדות. הרב מאריאשין כיהן כר"מ בישיבת חב"ד ב[[ויטבסק]] עד שנת [[תרנ"ג]]. מתלמידיו בישיבה זו בתקופה האחרונה הוא ר' אריה ליב הלוי הורביץ. | עסק במלמדות. הרב מאריאשין כיהן כר"מ בישיבת חב"ד ב[[ויטבסק]] עד שנת [[תרנ"ג]]. מתלמידיו בישיבה זו בתקופה האחרונה הוא ר' אריה ליב הלוי הורביץ. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:אישים בליובאוויטש]] | [[קטגוריה:אישים בליובאוויטש]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ד]] | |||
[[קטגוריה:משמשים בקודש]] | |||
[[קטגוריה:תומכי תמימים ויטבסק]] | |||
גרסה מ־07:57, 11 בנובמבר 2021
הרב ישראל נחמן הכהן מריישין (ביידיש: מאריאשין), היה מנאמני בית הרב, מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב, ור"מ בישיבת תומכי תמימים ויטבסק.
ביוגרפיה
הרב ישראל נחמן הכהן מאריאשין נולד בדוברובנה. הוא היה מהילדים הקנטוניסטים אשר נחטפו על מנת להכניסם בצבא הרוסי, אך הוא נפדה על ידי חברת תחיית המתים. כשנכנס ליחידות אל הרבי הצמח צדק שלחו אל ר' הלל מפאריטש והיה מהיושבים אצלו במשך לערך שמונה עשרה שנה. הוא גם שימש ככהן אצלו[1].
עסק במלמדות. הרב מאריאשין כיהן כר"מ בישיבת חב"ד בויטבסק עד שנת תרנ"ג. מתלמידיו בישיבה זו בתקופה האחרונה הוא ר' אריה ליב הלוי הורביץ.
אדמו"ר מהר"ש היה מקרבו והוא היה יוצא ונכנס בבית הרב.
למדן לפי ערך בנגלה וגם בתורת החסידות, טוב הלב אף שהיה קפדן בסוף ימיו, הוא גם היה בעל התפעלות.
לאחר קבלת הנשיאות של הרבי הרש"ב בשנת תרנ"ד עבר ר' נחמן לליובאוויטש, ושימש שם כמשרת אצל הרבי הרש"ב. היה מהגבאים המכניסים ליחידות אצל הרבי הרש"ב[2]. הרבי הרש"ב לא רצה להשתמש בו בענייני שירות אף שהיה אומר לו
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין "דו". ומרגלא בפיו: "נחמן איז א וויילער יונגערמאן". משכורתו הייתה חמש רובל לשבוע, וכל מה שהיו האורחים נותנים לו היה הוא נותן לקופה מיוחדת שהיתה אצל הרבי הרש"ב.
אחד ממנהגיו היה להיות בחג הפסח אצל הרביים, ובשל כך היה נקרא: "א פסח'דיגער"[3].
נפטר בשנת תרע"ד.
מקורות
- תורת שלום, עמ' 16, הערה 1.