קרבנות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: ארבעה מיני '''קרבנות''' ישנן, חטאת, אשם, עולה, שלמים. == מזיח, מזין, מחבב, ומכפר == את חלוקת ארבעה מי…)
 
אין תקציר עריכה
שורה 18: שורה 18:
[[שלמים]], שיש בהם אכילת בעלים, הם כנגד זה שהמזבח (קרבנות) ״מזין״ את העולם, דכשם שהבעלים זוכים באכילתם זו- שהיא אכילה גשמית, מזון הגוף' על ידי הקרבת קרבן לה׳, כך ״בזכות הקרבנות העולם נזון״-, חטאת (ואשם) שבאו לכפרה — היינו ״מזיח... מכפר״.  
[[שלמים]], שיש בהם אכילת בעלים, הם כנגד זה שהמזבח (קרבנות) ״מזין״ את העולם, דכשם שהבעלים זוכים באכילתם זו- שהיא אכילה גשמית, מזון הגוף' על ידי הקרבת קרבן לה׳, כך ״בזכות הקרבנות העולם נזון״-, חטאת (ואשם) שבאו לכפרה — היינו ״מזיח... מכפר״.  


וה[[עולה]], שהיא כליל לה׳, ענינה ל״חבב ישראל אל אביהם״״,<REF>להעיר שעולה דורון הוא — זבחים ז, ב.</REF> ובלשון המדרש, ש״העולה נקרבת לכבוד הקב"ה בלבד.
וה[[עולה]], שהיא כליל לה׳, ענינה "לחבב ישראל אל אביהם״״,<REF>להעיר שעולה דורון הוא — זבחים ז, ב.</REF> וכלשון המדרש, ש״העולה נקרבת לכבוד הקב"ה בלבד.


אבל השלמים והחטאת בעד (כנגד) עצמנו״, כלומר, השלמים והחטאת באים גם לתועלת המקריב - או בשביל קבלת מזון, או כדי לבטל ענינים בלתי רצויים, משא״כ העולה באה רק ״לכבוד הקב״ה בלבד״, ועל ידה מתחבבים ישראל אל אביהם שבשמים.
אבל השלמים והחטאת בעד (כנגד) עצמנו״, כלומר, השלמים והחטאת באים גם לתועלת המקריב - או בשביל קבלת מזון, או כדי לבטל ענינים בלתי רצויים, משא״כ העולה באה רק ״לכבוד הקב״ה בלבד״, ועל ידה מתחבבים ישראל אל אביהם שבשמים.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קרבנות]]
[[קטגוריה:קרבנות]]

גרסה מ־21:50, 21 בפברואר 2010

ארבעה מיני קרבנות ישנן, חטאת, אשם, עולה, שלמים.

מזיח, מזין, מחבב, ומכפר

את חלוקת ארבעה מינים אלו, מסביר הרבי[1]:

בנוגע לענינו של מזבח אמרו חז״ל,[2] — ״מזבח, מזיח ומזין, מחבב מכפר״, כלומר: מזיח גזירות (רעות מעל ישראל): מזיז, בזכות הקרבנות העולם נזוז שהקרבנות באין מן המזון וגורמיו לו ברכה : מחבב. את ישראל אל אביהם ומכפר עונות.

ארבעה דברים אלו מתחלקים, בכללות, לשלשה סוגים: א) ״מזין״ — השפעת מזון לעולם, ב) ״מזיח ומכפר״ — ביטול ענינים בלתי רצויים מעל ישראל (גזירות ועונות). ג) ״מחבב את ישראל אל אביהם״.

והנה, חלוקה כזו של ״ארבעה שהן שלשה״ אנו מוצאים גם בחלוקת הקרבנות (על המזבח) למיניהם — שהרמב״ם[3] מחלק את הקרבנות ל״ארבעה מינין, עולה וחטאת ואשם ושלמים״, ואילו במדרש[4] מצינו שמחלקם לשלשה — ״עולה שלמים וחטאת״. ומובן שאין כאן סתירה, כי חטאת ואשם תוכנם אחד, שניהם באים לכפרה.

ועפ״ז - מסביר הרבי, יש לומר, ששלש פעולות אלו שבקרבנות, מכוונות כנגד שלשה סוגים אלו שבקרבנות:

שלמים, שיש בהם אכילת בעלים, הם כנגד זה שהמזבח (קרבנות) ״מזין״ את העולם, דכשם שהבעלים זוכים באכילתם זו- שהיא אכילה גשמית, מזון הגוף' על ידי הקרבת קרבן לה׳, כך ״בזכות הקרבנות העולם נזון״-, חטאת (ואשם) שבאו לכפרה — היינו ״מזיח... מכפר״.

והעולה, שהיא כליל לה׳, ענינה "לחבב ישראל אל אביהם״״,[5] וכלשון המדרש, ש״העולה נקרבת לכבוד הקב"ה בלבד.

אבל השלמים והחטאת בעד (כנגד) עצמנו״, כלומר, השלמים והחטאת באים גם לתועלת המקריב - או בשביל קבלת מזון, או כדי לבטל ענינים בלתי רצויים, משא״כ העולה באה רק ״לכבוד הקב״ה בלבד״, ועל ידה מתחבבים ישראל אל אביהם שבשמים.

הערות שוליים

  1. בהל' בית הבחירה להרמב"ם עמ' קצח
  2. כתובות י, ב.
  3. הל׳ מעשה הקרבנות פ״א ה״ב.
  4. מדרש תדשא (הנקרא ג״כ ברייתא דר״פ בן יאיר) פי"ב׳. ס׳ רזיאל המלאך (בשינויים קלים).
  5. להעיר שעולה דורון הוא — זבחים ז, ב.