נחמן מהורדנקא: הבדלים בין גרסאות בדף
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (מיותר התאריכים, תיקון קישור) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
רבי נחמן מהורדנקא זיכך את איבריו שיפעלו לפי רצון השם. פעם אחת דיבר הבעל שם טוב בשבחו ברבים, ורבי נחמן הרכין את אזניו לשמוע, מקרוב. התלמידים התפלאו על כך, והבעל שם טוב הסביר כי הוא ביקש משמים שלא ישמע דברים שאינם נצרכים לשמוע, וכן אינו שומע כאשר מדברים בשבחו, אך כאשר אני מדבר בדברי [[תורה]] הוא שומע אפילו מרחוק.{{הערה|שבחי הבעל שם טוב.}} | רבי נחמן מהורדנקא זיכך את איבריו שיפעלו לפי רצון השם. פעם אחת דיבר הבעל שם טוב בשבחו ברבים, ורבי נחמן הרכין את אזניו לשמוע, מקרוב. התלמידים התפלאו על כך, והבעל שם טוב הסביר כי הוא ביקש משמים שלא ישמע דברים שאינם נצרכים לשמוע, וכן אינו שומע כאשר מדברים בשבחו, אך כאשר אני מדבר בדברי [[תורה]] הוא שומע אפילו מרחוק.{{הערה|שבחי הבעל שם טוב.}} | ||
הוא היה מחותנו של הבעל שם טוב, שכן בנו רבי שמחה, היה חתנה של מרת [[אדל]].{{הערה|1=[ | הוא היה מחותנו של הבעל שם טוב, שכן בנו רבי שמחה, היה חתנה של מרת [[אדל]].{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141 שם ושארית ע' טז].}} | ||
עלה לארץ ישראל עוד לפני שנת [[ת"ק]] | עלה לארץ ישראל עוד לפני שנת [[ת"ק]] יחד עם בנו שמשון חיים אך עוד באותה שנה חזר ל[[מז'יבוז]]. | ||
באלול [[תקכ"ד]], [[ערב ראש השנה]] [[תקכ"ה]] | באלול [[תקכ"ד]], [[ערב ראש השנה]] [[תקכ"ה]] עלתה קבוצה של כ-30 [[חסידים]] , בראשות ר' [[מנחם מנדל מפרימשלאן]], ר' נחמן מהורדנקא, ור' [[מנחם מנדל משפיטובקה]] ל[[ארץ ישראל]]. | ||
נפטר ב[[טבריה]], ב' | נפטר ב[[טבריה]], [[ב' תמוז]], בשנת תקכ"ה, פחות משנה לאחר עלייתו לארץ הקודש. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | ||
גרסה מ־03:50, 9 בנובמבר 2021
רבי נחמן מהורדנקא היה מתלמידי הבעל שם טוב, ונאמן ביתו[1].
נולד לאביו ר' יצחק, אחיו היה רבי יעקב יהודה לייב ממזיבוז'.
בתחילת דרכו התנגד לדרך הבעש"ט אך לאחר מכן התקרב אליו וניהיה חסיד שלו[2].
רבי נחמן מהורדנקא זיכך את איבריו שיפעלו לפי רצון השם. פעם אחת דיבר הבעל שם טוב בשבחו ברבים, ורבי נחמן הרכין את אזניו לשמוע, מקרוב. התלמידים התפלאו על כך, והבעל שם טוב הסביר כי הוא ביקש משמים שלא ישמע דברים שאינם נצרכים לשמוע, וכן אינו שומע כאשר מדברים בשבחו, אך כאשר אני מדבר בדברי תורה הוא שומע אפילו מרחוק.[3]
הוא היה מחותנו של הבעל שם טוב, שכן בנו רבי שמחה, היה חתנה של מרת אדל.[4]
עלה לארץ ישראל עוד לפני שנת ת"ק יחד עם בנו שמשון חיים אך עוד באותה שנה חזר למז'יבוז.
באלול תקכ"ד, ערב ראש השנה תקכ"ה עלתה קבוצה של כ-30 חסידים , בראשות ר' מנחם מנדל מפרימשלאן, ר' נחמן מהורדנקא, ור' מנחם מנדל משפיטובקה לארץ ישראל.
נפטר בטבריה, ב' תמוז, בשנת תקכ"ה, פחות משנה לאחר עלייתו לארץ הקודש.
הערות שוליים
- ↑ בתואר זה מזכירו הבעש"ט במכתב הגניזה החרסונית, מכתב קל"ג
- ↑ ראה שבחי הבעש"ט.
- ↑ שבחי הבעל שם טוב.
- ↑ שם ושארית ע' טז.