37,397
עריכות
מ
חלוקת קונטרסים העביר את הדף האיסור על כהן להורות כשהוא שיכור לשם איסור הוראה בשיכרות בלי להשאיר הפניה: אם כבר העתקה...
מ (Moving from Category:שולחן ערוך to Category:יורה דעה using Cat-a-lot) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (חלוקת קונטרסים העביר את הדף האיסור על כהן להורות כשהוא שיכור לשם איסור הוראה בשיכרות בלי להשאיר הפניה: אם כבר העתקה...) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
== משמעות המילה == | == משמעות המילה == | ||
כהסבר למשמעות המילה "הוראה" יש כמה דעות; יש סוברים כי הוראה אינה נקראת אלא "להקל" במצווה{{הערה|צפנת פענח ד' צט. (ממסכת כתובות ד' ז, ומ"הליכות עולם" שער ב פ' ב)}} ויש מציינים כי "הוראה" אינה אלא כשנושא ונותן הכהן בדעתו ומסיק דבריו בביטוי הלכתי.{{הערה|ספר "משמני הארץ" למסכת הוריות ו: ס"ק ז (ד' רלח)}} לפי הגיונות של המלבי"ם, המילה מציינת ביטוי הלכתי ודווקא למי שאינו יודע ההלכה מצד עצמו{{כלומר?}}{{הערה|מלבי"ם לספר [[ | כהסבר למשמעות המילה "הוראה" יש כמה דעות; יש סוברים כי הוראה אינה נקראת אלא "להקל" במצווה{{הערה|צפנת פענח ד' צט. (ממסכת כתובות ד' ז, ומ"הליכות עולם" שער ב פ' ב)}} ויש מציינים כי "הוראה" אינה אלא כשנושא ונותן הכהן בדעתו ומסיק דבריו בביטוי הלכתי.{{הערה|ספר "משמני הארץ" למסכת הוריות ו: ס"ק ז (ד' רלח)}} לפי הגיונות של המלבי"ם, המילה מציינת ביטוי הלכתי ודווקא למי שאינו יודע ההלכה מצד עצמו{{כלומר?}}{{הערה|מלבי"ם לספר [[תהלים]] כה:ח}} וכן מבואר שאינו חייב בהוראת הלכה מהלכות התורה כל כך מפורשת שאפילו ה[[צדוקים]] מודים בו{{הערה|מדרש הגדול לוקרא י:יא, רמב"ם, הלכות ביאת המקדש פרק א' הלכה ג'}}. | ||
== סוגי הוראות אסורות == | == סוגי הוראות אסורות == | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
לפי משמעות המקרא, יש לאיסור כל תוקף של {{מונחון|לאו|לשון ארמית של "לא", היינו "מצוות לא תעשה"}} -שעונשה עונש מוות. וכן ה[[ספרא]], בפתיחת דרישתה, מציין כי כהן העובר על האיסור ומורה כשהוא שיכור חייב מיתה. אולם, מיד היא מביאה עוד דרוש, מסוג של [[קל וחומר]], שמשמעתה כי אין עונש מוות על כהן בהוראתו שיכור. וכן ספר החינוך מפרש, שאין עונש מוות לכהן לפי כללו הרווחת בספרו שאין עונשים מוות על איסור חסר מעשה ממשית -ואין דיבור נחשב כמעשה לחייבו מוות. | לפי משמעות המקרא, יש לאיסור כל תוקף של {{מונחון|לאו|לשון ארמית של "לא", היינו "מצוות לא תעשה"}} -שעונשה עונש מוות. וכן ה[[ספרא]], בפתיחת דרישתה, מציין כי כהן העובר על האיסור ומורה כשהוא שיכור חייב מיתה. אולם, מיד היא מביאה עוד דרוש, מסוג של [[קל וחומר]], שמשמעתה כי אין עונש מוות על כהן בהוראתו שיכור. וכן ספר החינוך מפרש, שאין עונש מוות לכהן לפי כללו הרווחת בספרו שאין עונשים מוות על איסור חסר מעשה ממשית -ואין דיבור נחשב כמעשה לחייבו מוות. | ||
הרמב"ם וכן ספר חינוך אינם מביאים את האיסור כלאו בפני עצמה, אלא ייחד עם האיסור לכהן להקריב קרבנות כשדעתו מטורף בשכרות. אולם, [[הרמב"ן]] חולק באמרו כי מדובר כאן על שני מצוות נפרדות{{ | הרמב"ם{{הערה|ב[[ספר המצוות]] שלו מצוות לא תעשה עג.}} וכן ספר חינוך אינם מביאים את האיסור כלאו בפני עצמה, אלא ייחד עם האיסור לכהן להקריב קרבנות כשדעתו מטורף בשכרות. אולם, [[הרמב"ן]] חולק באמרו כי מדובר כאן על שני מצוות נפרדות{{הערה| בהשגותיו לספר המצוות שם קרוב לסופו.}}. ה[[אליהו מזרחי|מזרחי]] מפרש כי אף על פי שהייתי חושב שה"'''ו'''" של "'''ו'''להבדיל" וה"'''ו'''" של "'''ו'''להורות" מחבר את תוכן הפרשה לחייב הכהן מיתה, יש בפסוק יתרון ביטוי של "אתה ובניך אתך" שנחשב כ{{מונחון|"מיעוט אחר מיעוט"|אחד מהל"ב מדות, שלפיה אין מיעוט אחר מיעוט אלא "לרבות" משהוא מסויים}} ומשמעה כאן שלא חייבים מיתה על הוראה מתוך שכרות{{הערה|מזרחי לרש"י על ספר ויקרא פרק י}} | ||
== עת האיסור == | == עת האיסור == | ||
לפי משמעות רוב פסוקי התורה, עיקר התקופה בו מחייבים כהן על הוראה כשהוא שיכור הוא בזמן שהוא מורה הלכה מתוך [[בית המקדש]], וכן מבינים מפסוקי התורה שמדברים על זמן עמדת [[בית המקדש]] במקומו, כמו {{ציטוטון||ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט}}{{הערה|דברים יז ט}} או הוראה על נגע צרעת (שאיננה מופיע בימינו) או ריבי ממונות כמו {{הדגשה|הכהנים בני לוי.. על פיהם יהיה כל ריב וכל נגע|דברים כא ה|דברים כא ה}}. למרות שלדעת כמה פרשני ימינו, יש לכהן סגולה להורות בכל עת - אף כשאין [[בית המקדש]] בנוי{{הערה|"התורה והליכת עמינו" מאת רצון הלוי עמוד רע"ו | לפי משמעות רוב פסוקי התורה, עיקר התקופה בו מחייבים כהן על הוראה כשהוא שיכור הוא בזמן שהוא מורה הלכה מתוך [[בית המקדש]], וכן מבינים מפסוקי התורה שמדברים על זמן עמדת [[בית המקדש]] במקומו, כמו {{ציטוטון||ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט}}{{הערה|דברים יז ט}} או הוראה על נגע צרעת (שאיננה מופיע בימינו) או ריבי ממונות כמו {{הדגשה|הכהנים בני לוי.. על פיהם יהיה כל ריב וכל נגע|דברים כא ה|דברים כא ה}}. למרות שלדעת כמה פרשני ימינו, יש לכהן סגולה להורות בכל עת - אף כשאין [[בית המקדש]] בנוי{{הערה|"התורה והליכת עמינו" מאת רצון הלוי עמוד רע"ו {{*}} "קובץ בתוככי ירושלים" (פרק "הכהן איש הדעת")}}, לא פורש במקורות האם קיים איסור בעל תוקף חומרתי על כהן שמורה בהלכות התורה בעת שיכרותו יותר מאשר למורה הוראה שאינו כהן. | ||
== טעם האיסור בתורת חסידות חב"ד == | == טעם האיסור בתורת חסידות חב"ד == | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
<!-- ה[[רקנטי]] מנמק כי מתפקידי הכהן להשיג כפרה עבור האיש הישראלי, ואופן השגתו זו הוא על ידי מדת החסד -כפי הכתוב "בחסד יכופר עון". --> | <!-- ה[[רקנטי]] מנמק כי מתפקידי הכהן להשיג כפרה עבור האיש הישראלי, ואופן השגתו זו הוא על ידי מדת החסד -כפי הכתוב "בחסד יכופר עון". --> | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:יורה דעה]] | [[קטגוריה:יורה דעה]] | ||