רש"י: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== הפעולה הפנימית של לימוד רש"י על התורה ועל הש"ס == | == הפעולה הפנימית של לימוד רש"י על התורה ועל הש"ס == | ||
[[אדמו"ר הזקן]] אמר פעם: פירוש [[רש"י]] אויף [[חומש]] איז יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י אויף [[גמרא]] איז פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי. '''תרגום מ[[אידיש]]''': פירוש [[רש"י]] על [[חומש]] הוא יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י כל [[גמרא]] פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי. [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%98_%D7%A9%D7%91%D7%98 היום יום, כ"ט שבט.] | [[אדמו"ר הזקן]] אמר פעם: פירוש [[רש"י]] אויף [[חומש]] איז יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י אויף [[גמרא]] איז פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי. '''תרגום מ[[אידיש]]''': פירוש [[רש"י]] על [[חומש]] הוא יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י כל [[גמרא]] פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי.</REF>[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%98_%D7%A9%D7%91%D7%98 היום יום, כ"ט שבט.]</REF> | ||
== כללי פירוש רש"י מהרבי == | == כללי פירוש רש"י מהרבי == | ||
א. רש"י פרשן ולא פסקן כידוע. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=&pgnum=228 לקוטי שיחות ח"ל עמ' 215 (עמ' 228)] | א. רש"י פרשן ולא פסקן כידוע.</REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=&pgnum=228 לקוטי שיחות ח"ל עמ' 215 (עמ' 228)] | ||
ב. אי אפשר לשאול סתירות לפירושו על הש"ס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14933&st=&pgnum=51 ליקוטי שיחות חט"ו עמ' 38 (עמ' 49)] | ב. אי אפשר לשאול סתירות לפירושו על הש"ס.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14933&st=&pgnum=51 ליקוטי שיחות חט"ו עמ' 38 (עמ' 49)]</REF> | ||
ג. רש"י מזכיר בפירושו על התורה את מקור הפירוש הוא רק כשזה נוגע להבנת הפירוש. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=150&hilite= לקוטי שיחות ח"ט עמ' 122 (עמ' 150)] | ג. רש"י מזכיר בפירושו על התורה את מקור הפירוש הוא רק כשזה נוגע להבנת הפירוש.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=150&hilite= לקוטי שיחות ח"ט עמ' 122 (עמ' 150)]</REF> | ||
ד. כאשר מזכיר רש"י שלוש פירושים שונים סימן הוא כי יש קושי מסוים שווה בשני הפירושים הראשונים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=%D7%95%D7%94%D7%92%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%95&pgnum=53&hilite=06c7f35a-ba54-4d86-b833-0a3eae94111d לקוטי שיחות ח"ה בראשית עמ' 41 (עמ' 53)] | ד. כאשר מזכיר רש"י שלוש פירושים שונים סימן הוא כי יש קושי מסוים שווה בשני הפירושים הראשונים.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=%D7%95%D7%94%D7%92%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%95&pgnum=53&hilite=06c7f35a-ba54-4d86-b833-0a3eae94111d לקוטי שיחות ח"ה בראשית עמ' 41 (עמ' 53)]</REF> | ||
ה. כאשר אין רש"י מפרש כלל הרי זה סימן כי רש"י מבין כי דבר כזה מבין אף "בן חמש למקרא". אם היתה הסיבה לאי ידיעת רש"י את הפירוש, היה רש"י כותב "איני יודע". [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=%D7%95%D7%94%D7%92%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%95&pgnum=153&hilite=0378d1b7-4be8-47f9-b44b-ef6f98e4bc12 לקוטי שיחות ח"ה עמ' 141 (עמ' 153)] | ה. כאשר אין רש"י מפרש כלל הרי זה סימן כי רש"י מבין כי דבר כזה מבין אף "בן חמש למקרא". אם היתה הסיבה לאי ידיעת רש"י את הפירוש, היה רש"י כותב "איני יודע".<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=%D7%95%D7%94%D7%92%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%95&pgnum=153&hilite=0378d1b7-4be8-47f9-b44b-ef6f98e4bc12 לקוטי שיחות ח"ה עמ' 141 (עמ' 153)]</REF> | ||
{{הערות שוליים}} | |||
גרסה מ־05:56, 8 בפברואר 2010
רבינו שלמה יצחקי, הידוע בכינויו רש"י, לאביו רבי יצחק, קרוב לשנת ד' תתא. ונפטר בשנת ד'תתס"ה.
פירושיו על התנ"ך ועל הש"ס נתפרסמו בכל תפוצות ישראל, אך בעיקר הפליאו גדולי הדורות את פירושו על התורה, עליו התבט נכדו הרשב"ם: כפירושו על הש"ס אף אני אעשה, אך פירושו על התורה אין ביכולתי לעשות.
הפעולה הפנימית של לימוד רש"י על התורה ועל הש"ס
אדמו"ר הזקן אמר פעם: פירוש רש"י אויף חומש איז יינה של תורה, פותח הלב ומגלה אהבה ויראה עצמיות, פירוש רש"י אויף גמרא איז פותח המוח ומגלה שכל עצמי. תרגום מאידיש: פירוש רש"י על חומש הוא יינה של תורה, פותח הלב ומגלה אהבה ויראה עצמיות, פירוש רש"י כל גמרא פותח המוח ומגלה שכל עצמי.</REF>היום יום, כ"ט שבט.</REF>
כללי פירוש רש"י מהרבי
א. רש"י פרשן ולא פסקן כידוע.</REF> לקוטי שיחות ח"ל עמ' 215 (עמ' 228)
ב. אי אפשר לשאול סתירות לפירושו על הש"ס.[1]
ג. רש"י מזכיר בפירושו על התורה את מקור הפירוש הוא רק כשזה נוגע להבנת הפירוש.[2]
ד. כאשר מזכיר רש"י שלוש פירושים שונים סימן הוא כי יש קושי מסוים שווה בשני הפירושים הראשונים.[3]
ה. כאשר אין רש"י מפרש כלל הרי זה סימן כי רש"י מבין כי דבר כזה מבין אף "בן חמש למקרא". אם היתה הסיבה לאי ידיעת רש"י את הפירוש, היה רש"י כותב "איני יודע".[4]