משתמש:שמואל חיים/התיישבות חסידי חב"ד בליטא: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – "{{בעריכה}} " ב־"") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==התייסדות קהילת חב"ד ב[[וילנה]]== | ==התייסדות קהילת חב"ד ב[[וילנה]]== | ||
התייסדות קהילת חב"ד ב[[ליטא]] החלה עוד בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] עם התיישבות חסידי חב"ד ב[[וילנה]]. | התייסדות קהילת חב"ד ב[[ליטא]] החלה עוד בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] עם התיישבות חסידי חב"ד ב[[וילנה]]. | ||
גרסה אחרונה מ־10:21, 13 ביולי 2021
התייסדות קהילת חב"ד בוילנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
התייסדות קהילת חב"ד בליטא החלה עוד בתקופת אדמו"ר הזקן עם התיישבות חסידי חב"ד בוילנה.
ההתיישבות החלה עם קבלת הנשיאות של אדמו"ר הזקן , החל משנת תקמ"ג בערים וילנה וווידז.
במכתב משנת תקנ"ח ישנם חתימות של אנשי קהילת חב"ד בוילנה והנה שמותיהם:
רדיפת המתנגדים[עריכה | עריכת קוד מקור]
החל משנת תקנ"ח החלה רדיפת המתנגדים נגד קהילת החסידים בוילנה, לאחר פטירתו של הגר"א בסוכות תקנ"ח יצא מכתב חרם כמה ימים אחרי בו הוא מחרים את החסידים:
יצאו אנשים מקרב המחנה ופרצו גדר עולם, משנים ממטבע שטבעו חכמים בברכות ובתפילות, מרימים קול בתפילה ושאר התנהגות משונים מכל עם ישראל, ומכנים עצמם בשם חסידים, והם מכונים בשם קארלינר, ועושים חבורות חבורות וממנים לעצמם איש אחד ומכנים אותו בשם רב ורבי...
מי שילך בדרכיהם ויתנהג כמנהגיהם, לא די שהאיש ההוא מנודה מכל ומובדל ומופרש מכל קדושת ישראל, אף גם שהאיש לא יחשב לבר ישראל כל עיקר, שיהיה בכל וכל כנכרי, דהיינו פתו פת כותי וכו', וכלה גרש יגרש האיש ההוא מפה קהלתינו יצ"ו, ושלא יהיה לו שום חזקת ישוב, ופשיטא שלא יהיה לו שום התמנות בקהל ובאסיפה ובשום חברה, והכל על פי רודף הנעלם. ומחויב הרבני הסופר לציית להרודף הנ"ל בלי שום שאלת הראש ודיין. וכל אחד מאנשי קהלותינו יכול להיות רודף כנ"ל ... וגם יבוררו על פי אסיפה חמשה אנשים המבוארים למטה שיהי' ידם כיד ז' טובי העיר ... לפקח בענין הלז בלי שום מוחה ומעכב...
לאחר שהחסידים לא הפסיקו את המניין שלהם הוציא בית הדין של המתנגדים בו הוא אוסר על החסידים לקיים מניין.
לאחר מכן כמה וכמה מתנגדים עברו להיות חסידים ביניהם רבי משה מייזליש ורבי יהודה.
בחג השבועות תקנ"ח שלח אדמו"ר הזקן מכתב לקהילת חב"ד בו הוא מעודד אותם אולם מזהיר אותם שלא לפעול נגד המתנגדים.
בשנת תקנ"ט עם מאסר אדמו"ר הזקן נאסרו איתו שבעה מראשי עדת החסידים שהם שוחררו בנר ה' של חנוכה תקנ"ט.
התייסדות קהילת חב"ד בווידז[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם התייסדות קהילת חב"ד חב"ד בוילנה החלה גם קהילת חב"ד בווידז.
גם קהילת חב"ד בווידז סבלה מרדיפות המתנגדים, במכתב שנכתב ע"י המתנגדים על קהילת חב"ד בווידז נאמר:
הנה אנחנו שולחים היום ידידינו מוכ"ז בדבר אשר יספר לכם. בקשתינו מאוד להיות בעזרו ולעשות כל טצדקי האפשרית להוציא לפועל מעשיהו, כי לצריכנא טובה קאתינן. ואתם ידעתם כי לא אותנו בלבד גאל הקב"ה כו', כי אף אתם עמנו. ולולא ה' שהי' לנו כו', כי על הכלל כולו יצאו על כל איש נשאו לבו לעבודת ה' באמת ... לזאת עליכם מוטל לעשות פועל ה' למענהו בכל עוז ותעצומות.
בעת המאסר נאסרו ארבעת ראשי החסידים בווידז יחד עם ראשי עדת החסידים בוילנה.
לאחר המאסר[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר שחרור החסידים ממאסר החלה רגיעה ביחסים בין החסידים למתנגדים.
בי"ב אדר א' תקנ"ט נבחר רבי מאיר רפאל'ס לאחד מוועד הקהילה בוילנה.
בשנת תקס"ב נפטר ראש המתנגדים משה ב"ר אשר ומאז הופסקה המלחמה.
בשנת תקס"ד נבחר רבי אברהם אבלי לאב"ד הקהילה בוילנה שהיה מיודד עם אדמו"רי חב"ד.
עיירות בליטא[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר המאסר החלה התפשטות גדולה של חב"ד בליטא.
פנדל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעיירה פנדל התגורר בתקופת אדמו"ר האמצעי החסיד רבי לפידות חלוונה.
בתקופת אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב כיהנו בעיר שני רבני חב"ד.
בירז[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשונה משאר העיירות בעיירה בירז היה מאז ומתמיד שלום בין החסידים למתנגדים.
בתקופת אדמו"ר הרש"ב כיהן בעיר רב חב"די, ואף לקהילה היה בית כנסת משלה.