|
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
| (47 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{הפיצול בחב"ד|
| | [[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)]], מייסד חסידות חב"ד]] |
| |שם=התפצלות החסידות (תקנ"ז)
| | '''התייסדות חסידות חב"ד''' הינו אירוע היסטורי בו הכירו בשיטת [[אדמו"ר הזקן]] ובחסידיו כחסידות חב"ד. |
| |תמונה=[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|ללא מסגרת|250px]]דיוקן מייסד [[חסידות חב"ד]], אדמו"ר הזקן
| |
| |תאריך התחלה=[[תקנ"ז]] | |
| |מייסדי הענפים=רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]], [[אדמו"ר הזקן]]
| |
| |אירועים משמעותיים=פרישת רבי אברהם מקאליסק ותומכיו, מ"קופת מעות ארץ הקודש", שבראשה עמד אדמו"ר הזקן, קריאת שם החסידים לראשונה, כחסידי חב"ד.
| |
| }}
| |
| '''התפצלות החסידות''' הוא מהלך בו התפצלה ה[[חסידות]] בזמן [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ"ז]], אולם הפיצול בפועל התרחש החל משנת [[תקס"ב]]. הפיצול עצמו החל בעקבות ויכוח של [[אדמו"ר הזקן]] עם רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] על [[ספר התניא]]. | |
| ==רקע== | | ==רקע== |
| לאחר עליית [[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]] ל[[ארץ ישראל]], פנה רבי מנחם מענדל לאדמו"ר הזקן, בבקשה שישמש כמנהיג החסידים ב[[רוסיה]], יחד עם רבי [[ישראל מפולוצק]] ורבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]{{הערה|כמובא במבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן אות ז', [[ד' אדר]] [[תקמ"ב]].}}. למרות זאת, סירב [[אדמו"ר הזקן]] לקבל עליו את עול הנשיאות.
| | {{ערך מורחב|אדמו"ר הזקן}} |
| | |
| לרבי מנחם מענדל מויטבסק הצטרף רבי אברהם מקאליסק, אשר שלח מכתב לאדמו"ר הזקן, בו הוא מפציר בו להתמנות לנשיא. במכתב זה כתב בין היתר:
| |
| | |
| {{ציטוט|תוכן=והנה בענין המעשה רב להם כבוד אהובינו וידידנו ידיד ה' אור יקר כק"ש מו"ה שניאור זלמן נ"י שיחי', מלא כבוד ד' ברוח חכמה ובינה ודעת את ד' להורות להם הדרך, בטחוננו בחסדי ד' ית' שיפתח להם את אוצרו הטוב ביראת ה'|מרכאות=כן|מקור=מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן אות ז', ד', [[אדר]] [[תקמ"ב]].}}.
| |
| | |
| לאחר הפצרות רבות קיבל אדמו"ר הזקן עליו את עול הנשיאות בשנת [[תקמ"ו]]. בשנת [[תקמ"ח]] נפטר רבי מנחם מנדל מוויטבסק, ולאור זאת, רבי אברהם מקאליסק החליף אותו בהנהגת החסידים ב[[ארץ ישראל]]. כקודמו, גם רבי אברהם מקאליסק שלח מכתבי עידוד לאדמו"ר הזקן וכן תמך בתקנותיו{{הערה|[[בית רבי]], ט"ו, א.}}.
| |
| | |
| אדמו"ר הזקן היה שולח בחזרה מכתבים לרבי אברהם מקאליסק בו הוא משבחו ומכנהו: {{ציטוטון|יושבי ארה"ק ומלכם בראשם הרב הכהן הגדול מאחיו מו' אברהם שי}}{{הערה|אגרות קודש ל[[אדמו"ר הזקן]], אגרת כ"ז}}, ולעיתים גם {{ציטוטון|הרב הכהן הגדול מאחיו}}{{הערה|אגרות קודש ל[[אדמו"ר הזקן]], אגרת ל, ל"ג.}}.
| |
| | |
| כמו כן, רבי [[ברוך ממז'יבוז]] התבטא בעת שקיבל את [[ספר התניא]] שזהו "ספר השכל"{{הערה|כמובא באוצר סיפורי חב"ד, ח"ג, עמ' 314.}}.
| |
| | |
| ==הפיצולים==
| |
| {{חלונית
| |
| |כותרת = מכתבו של רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]]
| |
| |תוכן =
| |
| {{ציטוטון|וקא חזינא לספר הבינונים שהדפיס כת"ר, ולא מצאתי בו תועלת כל כך להצלת נפשות ... ויהי' הדבר ההוא סמוי מן העין, ועל הכלל חסידים די להם באמונת חכמים ושיכירו חסרונם. וחס אנכי על זרעי' דאבא ה"ה בנו המופלג הוותיק מו"ה דוב בער, לאשר כת"ר הכניס אותו בנסיון גדול, כאני' בלב ים, שצריך פרקליטין גדולים להנצל ממצודת הגאוה והגדלות ... וכת"ר הכניס בנו בזה, והוא עדיין רך בשנים ... וכל שכן אחים קטני האיכות ורבי הכמות אשר בכל עיר ועיר, המה אשר נקראו ראשי מנינים, ללמדם ספר הבינונים ... האמת והיושר כתבתי לאחי שיעמוד איש אחד בעזרו להקל מעליו איזה דבר, כוונתי היתה שיהי' האיש ההוא זקן ורגיל ומכיר ערכו, ושלא ידבר כי אם דברים פשוטים ... אהובי אחי נדרשתי לאשר לא שאלוני, כי האהבה מקלקלת השורה, ומהראוי שכת"ר יתן דעתו לכל אשר אמרתי}}
| |
| |מקור = אגרות קודש ל[[אדמו"ר הזקן]] נספחים 22 - 23, עמ' תצ"ח.
| |
| }}
| |
| ===הפיצול הראשון===
| |
| בשנת [[תקנ"ז]] הוציא אדמו"ר הזקן את ספר התניא, שהיווה באותם ימים חידוש עצום. לאחר הוצאת הספר, כתב רבי אברהם מקאליסק מכתב לאדמו"ר הזקן, בו הוא תוקף את ספרו. במכתב העלה טיעון, כי החסידים צריכים להתנהג ב[[יראת שמים]] פשוטה, ואילו סודות התורה אותם חשף אדמו"ר הזקן בספר התניא, יש להגביל לבני עלייה בלבד.
| |
| | |
| את שיטתו ביסס רבי אברהם על הפסוק: "וצדיק באמונתו יחיה"{{הערה|[[מסכת מכות]], כד,א.}}, עליה כותב במכתב לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]: "מה יגיעות יגעתי עמו במכתבים שונים להעמידו על אחת וצדיק באמונתו יחיה"{{הערה|אגרות בעה"ת אגרת ק}}. בשנת [[תק"ס]] שלח אדמו"ר הזקן מכתב לרבי אברהם מקאליסק, בו הוא מתנצל על האיחור בכתיבת על המכתב{{הערה|מפני מאסרו.}}, ומסביר את שיטתו בעניין זה{{הערה|מכתב זה אבד במשך השנים.}}.
| |
| | |
| בעקבות כך, הוציא רבי אברהם מקאליסק מכתב בו הוא מתחרט מהביקורת על אדמו"ר הזקן{{הערה|תולדות חב"ד בארה"ק, ד, "וצדיק באמונתו יחיה ושיטת חב"ד".}}.
| |
| ===הפיצול השני===
| |
| רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] היה שולח שלוחים ל[[רוסיה]], בכדי שיאספו כסף בשביל יהודי [[ארץ ישראל]]. אותם שלוחים היו מציקים ל[[אדמו"ר הזקן]] רבות, וכאשר היו חוזרים בחזרה לרבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] היו מלשינים על [[אדמו"ר הזקן]].{{הערה|שם=בית רבי|[[בית רבי]], עמ' 120 - 132}}.
| |
| | |
| מסופר, כי אחד מחסידי אדמו"ר הזקן שעלה לארץ ישראל, הגיע לרבי אברהם מקאליסק בכדי ללמוד אצלו, אולם אותו חסיד לא הסתפק בהלימוד אצל רבי אברהם ותכנן לחזור בחזרה ל[[רוסיה]] אל אדמו"ר הזקן. רבי אברהם שחיבב את אותו חסיד, הזהיר אותו מפני הסכנות שבדרך, אולם אותו חסיד לא חשש מטענה זאת, באומרו כי הוא לא מפחד מפני שהוא חסיד של אדמו"ר הזקן. דברים אלו עוררו קנאה אצל רבי אברהם מקאליסק, ובעקבות כך בשנת [[תקס"ב]] יצא נגד [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=בית רבי}}.
| |
| | |
| כמו כן, שלוחיו של רבי אברהם מקאליסק, הגיעו לרבי ברוך ממז'יבוז, רבי [[מרדכי מלכוויץ]] ורבי [[אשר מסטולין]], ודברו נגד אדמו"ר הזקן. בעקבות כך, הצטרפו גם הם לרבי אברהם מקאליסק, נגד אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=בית רבי}}.
| |
| | |
| כחלק מהמאבק באדמוה"ז, רבי אברהם מקאליסק שלח מכתב לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] בו הוא מסית נגד אדמו"ר הזקן וטוען שהוא סוטה מדרך [[המגיד ממזריטש]] ורבי מנחם מענדל מוויטבסק{{הערה|אגרות קודש ל[[אדמו"ר הזקן]] נספחים 22 - 23, עמ' תצ"ח.}}, אך רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שלח מכתב בתגובה, בו תומך באדמו"ר הזקן, ובהמשך הוא אף התבטא ש"כולנו אכלנו מתוך קערה אחת אך {{מונחון|ה"ליטאי"|אדמור הזקן}} לקח את השמנונית ואת העיקר"{{הערה|[[תורת שלום]], [[ספר השיחות]], עמ' 51 - 52.}}.
| |
| | |
| המאבק אף החריף בהמשך, ואף במכתב משנת [[תקס"ה]] כותב אדמו"ר הזקן לרבי אברהם מקאליסק, כי לאור כך שהוא אינו תלמידו, הוא אינו זקוק לאישורו של רבי אברהם, לכתיבת ספרי חסידות{{הערה|כמובא באגרות קודש ל[[אדמו"ר הזקן]], עמ' ק"כ - קכ"ט.}}.
| |
| | |
| ==היחסים בין שני הצדדים==
| |
| בשנת תקס"ה, בעקבות המחלוקת, פרש רבי אברהם מקאליסק יחד עם רבי אשר מסטולין ורבי מרדכי מלכוויץ מ"קופת מעות ארץ הקודש" שבראשה עמד [[אדמו"ר הזקן]], והם הקימו קופה חדשה. רבי מרדכי לכוויץ מינה את ר' אהרן ואת ר' ישראל מאוסטראוונא לשני הגבאים הכללים של הקופה.
| |
| | |
| בעקבות ההתפצלות, שונה שם הקופה "קופת מעות ארץ הקודש" ל"כולל חב"ד", כאשר הגבאי הראשי הוא ר' יעקב סלימאן{{הערה|נזכר לראשונה בתפקיד זה באיגרת של מנחם מנדל מוויטבסק מחודש אדר תקמ"ב (1782) (יעקב ברנאי, איגרות חסידים מארץ ישראל, עמ' 93). האזכור האחרון המתוארך משנת תקס"ה (1805), אגרת הקודש עמ' קכח.}}.
| |
| | |
| הסכסוך השפיע על חסידי חב"ד בארץ ישראל, והם נאלצו לעבור יחד עם חסידי רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] מ[[טבריה]] ל[[צפת]]. בעקבות הפיצול כונו חסידי אדמו"ר הזקן, לראשונה, בשם "חב"ד".
| |
| ===היחס בין רבי ברוך ממזיבוז לאדמו"ר הזקן===
| |
| רבי ברוך ממז'יבוז בתחילה היה מאוהבי אדמו"ר הזקן, אולם כשאר שמע שהרבנית [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|פריידא]] אומרת [[חסידות]], התנגד לכך נחרצוות, ולאחר מכן התפייס בחזרה עם אדמו"ר הזקן. אך עם התעוררות המחלוקת בין אדמו"ר הזקן לרבי אברהם מקאליסק, רבי ברוך הצטרף למתנגדי שיטת אדמוה"ז, ויצא נגד אדמו"ר הזקן{{הערה|בית רבי, כ"א}}.
| |
| | |
| אודות הייחס מסופר, כי רבי [[ברוך ממז'יבוז]] אמר באחת הפעמים שמי שיפגע ב[[אדמו"ר הזקן]] מובטח לו שיהיה לו [[גן עדן]], ואכן אחד מחסידיו של רבי ברוך ששמע זאת חיכה להזדמנות בה היה [[אדמו"ר הזקן]] לבדו, וזרק עליו אבן ופגע בו. בתגובה, אדמו"ר הזקן הביט בו, ולפתע החל אותו חסיד לרעוד. בתחילה החסיד סבר, כי הרגשה זו תעבור לו, אולם לאחר שנוכח לראות כי זה לא עבר, החסיד רץ לרבי ברוך בבקשה שירפא אותו, אך כאשר החסיד סיפר שהוא זרק אבן על אדמו"ר הזקן כאשר ציווה אותו, השיב לו רבי ברוך, כי את הבטחתו יקיים, אולם את מה שקיבל החסיד לא יטול מממנו, ואכן החסיד נשאר כל ימיו רועד, כאשר הדבר עבר גם לבניו ונכדיו{{הערה|שם=אוצר|[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]], עמ' 488}}{{הערה|רבי [[זלמן לייב אסטולין]] סיפר שחותנו רבי [[חיים בנימין ברוד]] הכיר את נכדיו של אותו איש ואף ראה אותם רועדים כמובא באוצר שם.}}.
| |
| | |
| במהלך פגישת רבי נחמן עם אדמוה"ז, התבטא רבי [[נחמן מברסלב]] על רבי ברוך בפני אדמו"ר הזקן כי "מפטרבורג כבר נפטרתם, מהדוד ברוך עדיין לא"{{הערה|בית רבי, עמ' 191}}.
| |
| | |
| [[אדמו"ר הזקן]] הבהיר פעם שמחלוקתו עם רבי [[ברוך ממז'יבוז]] הינה [[מחלוקת]] פשוטה אלא המשך של [[מחלוקת]] שהייתה בין [[שאול]] ל[[דוד]]{{הערה|"שמועות וסיפורים", ח"א, עמ' 44}}.
| |
| | |
| באחת הפעמים נסע [[אדמו"ר הזקן]] דרך עיר שאנשיה היו חסידי רבי [[ברוך ממז'יבוז]], וכאשר עברה עגלתו של [[אדמו"ר הזקן]] במקום זרקו אנשי העיר אבנים על [[אדמו"ר הזקן]], וכמה ימים אחרי מיד נשרפה העיר כולה, ולאחר מכן כשבנו את העיר שוב היא נשרפה בפעם השנייה, לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, כשהגיע בנו רבי [[חיים אברהם שניאורי]] לעיר כיבדו אותו אנשי העיר וביקשו ממנו שיסיר את הקפידה מאביו אדמו"ר הזקן{{הערה|רשימות דברים, ח"ד, עמ' קנו - קנז}}.
| |
| | |
| באחת הפעמים שהגיע [[אדמו"ר הזקן]] לעיירה אחרת, גביר גדול מהעיירה הזאת שהיה מחסידי רבי [[ברוך ממז'יבוז]] לא ידע אם לארח את אדמוה"ז או לא, והחליט עכב כך לנסוע לרבי [[ברוך ממז'יבוז]], כהשגיע לרבי ברוך, סיפר לו שהוא הגיע לכאן "בגלל ביקורו של ה"ליטוואק"", כאשר שמע רבי ברוך שהוא מכנה את אדמוה"ז בשם "ליטוואק" אמר לו רבי ברוך שהוא הפסיד בעקבות כך את העולם הזה, העולם הבא וקבר בישראל, החסיד התחנן על נפשו, ונסע לאדמוה"ז שימחל לו, אדמוה"ז אמר לו שאת העולם הזה הוא הפסיד, עולם הבא אדמוה"ז לוקח על עצמו, וקבר ישראל איך שיזכה, אותו חסיד ירד מנכסיו, לאחר מכן נאסר ומת בכלאו, ולאחר השתלות של בני הקהילה הוצאו גופתו של אותו חסיד ונקברה בקבר ישראל{{הערה|ליקוטי סיפורים, עמ' נה - נז}}.
| |
| | |
| חסיד אחר של רבי ברוך שזרק אבנים על אדמוה"ז, גער בו רבי ברוך וקללו שלא ימות על מטתו, ולאחר זמן קצר אותו חסיד מיריית רובה.{{הערה|זכרונות שילה, מגדל עז, עמ' רנב}}.
| |
| | |
| ===מסע ברדיטשוב===
| |
| {{ערך מורחב|מסע ברדיטשוב}} | |
| בשנת [[תק"ע]] יצא אדמו"ר הזקן למסע שנועד בין היתר בשביל לבקר אצל רבי ברוך ולהתפייס איתו{{הערה|'שבחי הרב' עמ' 31; אגרות קודש (עמ' קטו)}}. במהלך המסע הגיע אדמו"ר הזקן לבקר אצל רבי נחמן מברסלב, אשר ניסה באותה תקופה לגשר בין שני הצדדים.
| |
| | |
| בחודש [[אדר]] באותה תקופה, הגיע אדמו"ר הזקן לרבי ברוך והחל לדברו בעניין המחלוקת, ובפגישה הוכיח אותו אדמו"ר הזקן על היותו כפי טובה, לאור כך שהוא נסאסר פעמיים רק בשביל סבו [[הבעש"ט]], למרות שהיה יכול להפיל האשמה עליו, שהרי היותו נכדו של הבעש"ט. בהמשך השיחה הבהיר לו [[אדמו"ר הזקן]] שכל הדברים שאמרו עליו לפניו הם [[לשון הרע]]{{הערה|אגרות קודש עמ' קמא - קמב.}}.
| |
| | |
| ==לקריאה נוספת==
| |
| *'''[[אוצר סיפורי חב"ד]]''', "בין מזיבוז ואפטא לרבנו הזקן", עמ' 159 - 169.
| |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]
| |
