יבחושין אדומים: הבדלים בין גרסאות בדף
שלום עליכם (שיחה | תרומות) (ערך חדש) |
שלום עליכם (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
בתלמוד מובא כי היבחושים אדומים הם שרצים שנבראים מן המים, וכלשון חז"ל "שתחילת ברייתו מן המים", ולכן הם מוגדרים בהגדרות הלכתיות מסויימות כ[[מים]] כמעט לכל דבר וענין. במסכת זבחים{{הערה|כב א}} מובא כי ניתן אף ליצור [[מקווה]] שלם שיהיה מורכב רק מגופם של היבחושים. | בתלמוד מובא כי היבחושים אדומים הם שרצים שנבראים מן המים, וכלשון חז"ל "שתחילת ברייתו מן המים", ולכן הם מוגדרים בהגדרות הלכתיות מסויימות כ[[מים]] כמעט לכל דבר וענין. במסכת זבחים{{הערה|כב א}} מובא כי ניתן אף ליצור [[מקווה]] שלם שיהיה מורכב רק מגופם של היבחושים. | ||
יש מפרשים שהכוונה היא באופן שריסקן עד שנעשו מים{{הערה|ש"ך ביו"ד סי' רא ס"ק עא. לפירוש המ"א שם (משא"כ לפירוש האליה רבה ס"ק כב. ראה תורת מנחם לסדר נט"י לסעודה ס"ק סד) - מהדורת קה"ת}} ויש מתירין לטבול במקווה כזאת אפילו בלא ריסוק{{הערה|מ"א ס"ק טז}}. ב[[שולחן ערוך הרב]]{{הערה|סימן קס סעיף יד}} פוסק [[אדמו"ר הזקן]] כי בשעת הדחק יש לסמוך על סברא הראשונה להקל, במקרה שחיוב הטבילה הוא [[מדרבנן]]. | יש מפרשים שהכוונה היא באופן שריסקן עד שנעשו מים{{הערה|ש"ך ביו"ד סי' רא ס"ק עא. לפירוש המ"א שם (משא"כ לפירוש האליה רבה ס"ק כב. ראה [[תורת מנחם]] לסדר נט"י לסעודה ס"ק סד) - מהדורת קה"ת}} ויש מתירין לטבול במקווה כזאת אפילו בלא ריסוק{{הערה|מ"א ס"ק טז}}. ב[[שולחן ערוך הרב]]{{הערה|סימן קס סעיף יד}} פוסק [[אדמו"ר הזקן]] כי בשעת הדחק יש לסמוך על סברא הראשונה להקל, במקרה שחיוב הטבילה הוא [[מדרבנן]]. | ||
לעומת זאת לענין נטילת ידיים קיימת הסכמה כי רק אם ריסק את היבחושין עד שנהפכו לחומר נוזלי כעין מים, ניתן לצאת בהם ידי [[נטילת ידיים]]{{הערה|שו"ע הרב שם}}. | לעומת זאת לענין נטילת ידיים קיימת הסכמה כי רק אם ריסק את היבחושין עד שנהפכו לחומר נוזלי כעין מים, ניתן לצאת בהם ידי [[נטילת ידיים]]{{הערה|שו"ע הרב שם}}. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
אף לענין [[איסור והיתר]] קובעת הגמרא {{הערה|חולין סז א}} כי אם היבחושים מעורבים במים שבהם נוצרו ועדיין לא פירשו מהמים, הם מותרים לשתייה כיון שהם מוגדרים כמים. יבחושים אלו לא מכונים בלשון הגמרא "יבחושים אדומים" ולא ברור אם מדובר באותם יבחושים. | אף לענין [[איסור והיתר]] קובעת הגמרא {{הערה|חולין סז א}} כי אם היבחושים מעורבים במים שבהם נוצרו ועדיין לא פירשו מהמים, הם מותרים לשתייה כיון שהם מוגדרים כמים. יבחושים אלו לא מכונים בלשון הגמרא "יבחושים אדומים" ולא ברור אם מדובר באותם יבחושים. | ||
[[קובץ: | [[קובץ:ימשוש.jpg|ממוזער|ימשוש, עונה על תיאור ה'יבחושין']] | ||
==בימינו== | ==בימינו== | ||
אחד השרצים העונים על סימני הזיהוי של [[רש"י]] הוא [[ימשוש]] ([[שם מדעי]]: ''Chironomus'') או כפי שנקרא לפעמים '''יתוש מצויץ''' | אחד השרצים העונים על סימני הזיהוי של [[רש"י]] הוא [[ימשוש]] ([[שם מדעי]]: ''Chironomus'') או כפי שנקרא לפעמים '''יתוש מצויץ''' שהוא סוג במשפחת ה[[ימשושיים]]. ה[[זחל]], מתפתח במגוון סביבות מימיות כמו [[שלולית|שלוליות]] ו[[אגם|אגמים]] והוא נפוץ מאוד ב[[ארץ ישראל]]. לזחלים חסרי הכנפיים{{הערה|וכלשון רש"י כמין יתושים בלא כנפיים}}, צבע גוף אדמדם-חום עקב ה[[המוגלובין]] המומס בדמם, ומכאן שמם "יבחושין אדומים". | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מקווה]][[קטגוריה:נטילת ידיים]] | [[קטגוריה:מקווה]][[קטגוריה:נטילת ידיים]] | ||
גרסה מ־21:25, 17 ביוני 2021
יבחושין אדומין הוא סוג של שרץ הגדל במים או ביין שהושהו בתוך חבית עץ זמן רב[1].
בהלכות טבילה ונטילת ידיים
בתלמוד מובא כי היבחושים אדומים הם שרצים שנבראים מן המים, וכלשון חז"ל "שתחילת ברייתו מן המים", ולכן הם מוגדרים בהגדרות הלכתיות מסויימות כמים כמעט לכל דבר וענין. במסכת זבחים[2] מובא כי ניתן אף ליצור מקווה שלם שיהיה מורכב רק מגופם של היבחושים.
יש מפרשים שהכוונה היא באופן שריסקן עד שנעשו מים[3] ויש מתירין לטבול במקווה כזאת אפילו בלא ריסוק[4]. בשולחן ערוך הרב[5] פוסק אדמו"ר הזקן כי בשעת הדחק יש לסמוך על סברא הראשונה להקל, במקרה שחיוב הטבילה הוא מדרבנן.
לעומת זאת לענין נטילת ידיים קיימת הסכמה כי רק אם ריסק את היבחושין עד שנהפכו לחומר נוזלי כעין מים, ניתן לצאת בהם ידי נטילת ידיים[6].
היתר אכילתם
אף לענין איסור והיתר קובעת הגמרא [7] כי אם היבחושים מעורבים במים שבהם נוצרו ועדיין לא פירשו מהמים, הם מותרים לשתייה כיון שהם מוגדרים כמים. יבחושים אלו לא מכונים בלשון הגמרא "יבחושים אדומים" ולא ברור אם מדובר באותם יבחושים.
בימינו
אחד השרצים העונים על סימני הזיהוי של רש"י הוא ימשוש (שם מדעי: Chironomus) או כפי שנקרא לפעמים יתוש מצויץ שהוא סוג במשפחת הימשושיים. הזחל, מתפתח במגוון סביבות מימיות כמו שלוליות ואגמים והוא נפוץ מאוד בארץ ישראל. לזחלים חסרי הכנפיים[8], צבע גוף אדמדם-חום עקב ההמוגלובין המומס בדמם, ומכאן שמם "יבחושין אדומים".
הערות שוליים
- ↑ כלשון רש"י בזבחים: כמין יתושין בלא כנפים כדרך שגדל בשולי חביות של יין שלנו מבחוץ יבחושים דקין. אף הן נבראים מן המים
- ↑ כב א
- ↑ ש"ך ביו"ד סי' רא ס"ק עא. לפירוש המ"א שם (משא"כ לפירוש האליה רבה ס"ק כב. ראה תורת מנחם לסדר נט"י לסעודה ס"ק סד) - מהדורת קה"ת
- ↑ מ"א ס"ק טז
- ↑ סימן קס סעיף יד
- ↑ שו"ע הרב שם
- ↑ חולין סז א
- ↑ וכלשון רש"י כמין יתושים בלא כנפיים