משתמש:חבדפד770/מאור: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "מאור הינו המקור, שממנו באה התפשטות האור. בדרך כלל בחסידות מייחסים דרגה זו לעצמותו ומהו...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
לפעמים במקום להביא משל מאור השמש, מביאים משל מאבן טובה שמפיצה אור. מה המשמעות? כמו שאמרנו, השמש - כל עניינה ומטרתה להאיר. אין לה בחירה בזה, וזהו נוגע לכל עצמותה. <br> | לפעמים במקום להביא משל מאור השמש, מביאים משל מאבן טובה שמפיצה אור. מה המשמעות? כמו שאמרנו, השמש - כל עניינה ומטרתה להאיר. אין לה בחירה בזה, וזהו נוגע לכל עצמותה. <br> | ||
אבן טובה, לעומת זאת, יש לה קיום משלה, יש לה תוכן עצמי גם בלי שהיא מאירה. אף אחד לא יקנה אבן טובה בשביל האור שלה. כך גם עצמות אין סוף - הוא קיים בקיום עצמי, ולא נוגע לו האם העולמות מתהווים או לא.<ref>תחילת ד"ה כי עמך בהמשך תרס"ו</ref> | אבן טובה, לעומת זאת, יש לה קיום משלה, יש לה תוכן עצמי גם בלי שהיא מאירה. אף אחד לא יקנה אבן טובה בשביל האור שלה. כך גם עצמות אין סוף - הוא קיים בקיום עצמי, ולא נוגע לו האם העולמות מתהווים או לא.<ref>תחילת ד"ה כי עמך בהמשך תרס"ו</ref> | ||
[[קטגוריה:ערכים במרחב האישי]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:59, 24 במאי 2021
מאור הינו המקור, שממנו באה התפשטות האור. בדרך כלל בחסידות מייחסים דרגה זו לעצמותו ומהותו ית' שלמעלה מכל הדרגות והספירות למעלה.
בתורת החסידות מוסבר שהמאור אינו חסר ע"י התפשטות האור ואינו מתעסק בהשפעת האור, בדוגמת השמש שמאירה לעולם ובאור גדול ולמרות זאת, אינה מתעסקת ואינה חסרה ע"י השפעת האור, וכן שאר ענייניו של המאור מוסברים בחסידות ע"פ המשל מאור השמש.
החילוק בין תואר זה לעצמות[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם כל המעלות שבמונח "מאור", עדיין אין זה אמיתית העניין של עצמות אין סוף. שהרי "לא זהו עיקר האלוקות מה שמתהווים ממנו עולמות"[1]. הדרגה שהיא המקור לכל ריבוי העולמות והברואים, עדיין היא לא עצמות אין סוף. זה לא התואר הנכון שנותן לו מעלה, אדרבה בשבילו זה ירידה.
לפעמים במקום להביא משל מאור השמש, מביאים משל מאבן טובה שמפיצה אור. מה המשמעות? כמו שאמרנו, השמש - כל עניינה ומטרתה להאיר. אין לה בחירה בזה, וזהו נוגע לכל עצמותה.
אבן טובה, לעומת זאת, יש לה קיום משלה, יש לה תוכן עצמי גם בלי שהיא מאירה. אף אחד לא יקנה אבן טובה בשביל האור שלה. כך גם עצמות אין סוף - הוא קיים בקיום עצמי, ולא נוגע לו האם העולמות מתהווים או לא.[2]