משתמש:זאבי מינצברג/רבי יצחק אור זרוע: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(25 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
| שם = רבי יצחק אור זרוע  
| שם = רבי יצחק אור זרוע  
| שם בשפת המקור =  
| שם בשפת המקור =  
| תמונה = שער אור זרוע - משנת תרכב דפוס זיטאמיר.png
| תמונה =  
| כיתוב = שער הספר אור זרוע
| כיתוב = שער הספר אור זרוע
| כינוי =  
| כינוי =  
| תאריך לידה = [[1180]]
| תאריך לידה = [[ד'תתק"מ]]
| מקום לידה =  
| מקום לידה =  
| תאריך פטירה = [[1250]]
| תאריך פטירה = [[ה'י]]
| מקום פטירה =  
| מקום פטירה =  
| מקום קבורה =   
| מקום קבורה =   
שורה 32: שורה 32:


== תולדות חייו ==
== תולדות חייו ==
רבי יצחק למד ב[[בית המדרש]] ב[[פריז]]. היה תלמידם של ר' [[שמחה משפיירא|שמחה בן שמואל]] משפייר (שפיירא), ר' [[אברהם בן עזריאל]], מחבר "ערוגות הבושם", ר' אליעזר בן יואל הלוי (ה[[ראבי"ה]]) (נראה שעל שמו הוא קרא לבנו חיים גם אליעזר, ר' [[יהודה בן יצחק מסר לאון]] מפריז, ר' [[שמשון מקוצי]], ר' [[יהודה החסיד]] וכן ר' יעקב בן יצחק הלבן מפראג, ר' יעקב בן מאיר מפרובינש. רבי יצחק היה מורו של ה[[מהר"ם מרוטנבורג]].  
רבי יצחק היה מאחרוני בעלי התוספות, למד בישיבה בפריז אצל [[רבי שמחה משפיירא|רבי שמחה בן שמואל]] משפייר (שפיירא), [[רבי אברהם בן עזריאל]], מחבר "ערוגות הבושם", רבי אליעזר בן יואל הלוי (ה[[ראבי"ה]]), [[רבי יהודה בן יצחק מסר לאון]] מפריז, [[רבי שמשון מקוצי]], [[רבי יהודה החסיד]] וכן רבי יעקב בן יצחק הלבן מפראג ורבי יעקב בן מאיר מפרובינש.


היה מראשי הנאבקים למינויים של רבני קהילות. בין השאר חי ב[[צרפת]] וב[[גרמניה]] (ב[[וירצבורג|ווירצבורג]]), שבה למד מפי ר' [[יהונתן בן יצחק]] (תלמידו של רבי [[יצחק הלבן]]), . מעניינת התייחסותו [[הלכה|ההלכתית]] לנושא ענידת [[טלאי צהוב]]  ומכאן אנו לומדים על האירוע ההיסטורי הזה{{הערה|1=שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן קי ד"ה פ"ג דה"ב}}. במרדכי מובאים דברים ממנו המצוטטים ב"[[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]]"{{הערה|1=תרומת הדשן חלק א (שו"ת) סימן שמב ד"ה תשובה: יראה}}.  
רבי יצחק היה מורו של ה[[מהר"ם מרוטנבורג]].  


ממשיכו היה בנו - רבי [[חיים אליעזר בן יצחק|חיים אליעזר]] (מהר"ח אור זרוע) - שערך את ספרו של אביו "אור זרוע", אך לא זכה ללמוד מפי אביו משום שאביו מת בילדותו. ספרו הודפס כ-600 שנה לאחר פטירתו על ידי עקיבא להרן (אחיו של [[צבי הירש להרן]]) ב[[אמסטרדם]].
היה מראשי הנאבקים למינויים של רבני קהילות. בין השאר חי ב[[צרפת]] וב[[גרמניה]] (ב[[וירצבורג|ווירצבורג]]), שבה למד מפי ר' [[יהונתן בן יצחק]] (תלמידו של רבי [[יצחק הלבן]]). בין תשובותיו [[הלכה|ההלכתיות]] ניתן למצוא התייחסות גם לענידת טלאי.


בשנת [[1997]] נחשף ב[[וינה|ווינה]] ברחוב הידוע בשמו "[[יודנפלאץ]]" (כיכר היהודים) [[בית כנסת|בית הכנסת]] המזוהה כבית הכנסת שלו ושעלה באש בעת גזירת וינה בשנת [[1421]]. המקום נתגלה בעת חפירת היסודות לאנדרטה לזכר הנספים בשואה ובוצעה במקום חפירה [[ארכאולוגיה|ארכאולוגית]] על ידי [[אוניברסיטת וינה]]{{הערה|1=מחקרו של יחזקאל לביא על [[התאבדות|התאבדויות]] בקהילות ישראל בתקופת הגזרות תתנ"ו-[[1096]] ה'רכ"א-1421}}.
ממשיכו היה בנו - רבי [[חיים אליעזר בן יצחק|חיים אליעזר]] (מהר"ח אור זרוע) - שערך את ספרו של אביו "אור זרוע", אך לא זכה ללמוד מפי אביו משום שאביו נפטר בילדותו. ספרו הודפס כ-600 שנה לאחר פטירתו על ידי עקיבא להרן (אחיו של [[צבי הירש להרן]]) ב[[אמסטרדם]].
 
[[קטגוריה:ערכים במרחב האישי]]
הספר "אור זרוע" היווה את הבסיס הראשי למחקרו הענף של פרופסור [[אפרים אלימלך אורבך|א.א. אורבך]] "בעלי התוספות" כפי שאורבך מציין זאת בספרו{{הערה|1=כרך א' עמוד 436}}.
 
בשנים האחרונות יצאו מהדורות חדשות של הספר "אור זרוע", הכוללות התייחסות לשנויי נוסחאות, ולהשתלשלות הפסיקה הקשורה לאור זרוע ועוד - [[מהדורה מדעית]]-תורנית של המכון התורני [[אור עציון]] (עד כה שלושה חלקים) ומהדורת [[מכון ירושלים]].
 
ישנם מספר פיוטים החתומים בשם "יצחק בן משה", ביניהם מערכת יוצר-אופן-זולת לשבת שלפני ראש השנה, שנתקבל במנהג אשכנז המזרחי,{{הערה|'''[http://hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל]''', רעדלהיים תרכ"ח, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=798 עמ' 781] ואילך.}}, אך [[צונץ]] ייחסם לרבי יצחק בן משה, מחכמי [[מגנצא]] שנהרג ב[[גזירות תתנ"ו]]. אברהם פרנקל העלה קושיות על ייחוס זה, והעלה את ההשערה שהפייטן הוא רבי יצחק בן משה מווינה, בעל אור זרוע.{{הערה|אברהם פרנקל, '''לקט פיוטי סליחות''', כרך ב ([[מקיצי נרדמים]], תשנ"ג), עמ' 790-793.}}
 
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1180|מספר שנים=70}}
 
==קישורים חיצוניים==
* {{אנצ דעת|2249}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{ראשונים}}
 
{{בקרת זהויות}}
 
[[קטגוריה:בעלי התוספות]]
[[קטגוריה:וינה: רבנים]]
[[קטגוריה:בוהמיה: אישים]]
 
[[קטגוריה:מחברי ספרי הלכה: ראשונים]]
[[קטגוריה:ילידי 1180]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1250]]

גרסה אחרונה מ־18:36, 23 במאי 2021

רבי יצחק אור זרוע
לידה ד'תתק"מ
פטירה ה'י
השתייכות בעלי התוספות
רבותיו ר' שמחה בן שמואל משפיירא, ר' אברהם בן עזריאל, ר' אליעזר בן יואל הלוי (הראבי"ה), ר' יהודה בן יצחק מסר לאון מפריז, ר' שמשון מקוצי, ר' יהודה החסיד וכן ר' יעקב בן יצחק הלבן מפראג, ור' יעקב בן מאיר מפרובינש
תלמידיו מהר"ם מרוטנבורג
בני דורו רמב"ן

רבי יצחק בן משה מווינה, ידוע גם בשמו רבי יצחק אור זרוע (ד'תתק"ם-ה'י') (במקורו מבוהמיה) חיבר את הספר "אור זרוע", ספר הלכה חשוב המצוטט רבות בספרי הפוסקים שאחריו.

תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי יצחק היה מאחרוני בעלי התוספות, למד בישיבה בפריז אצל רבי שמחה בן שמואל משפייר (שפיירא), רבי אברהם בן עזריאל, מחבר "ערוגות הבושם", רבי אליעזר בן יואל הלוי (הראבי"ה), רבי יהודה בן יצחק מסר לאון מפריז, רבי שמשון מקוצי, רבי יהודה החסיד וכן רבי יעקב בן יצחק הלבן מפראג ורבי יעקב בן מאיר מפרובינש.

רבי יצחק היה מורו של המהר"ם מרוטנבורג.

היה מראשי הנאבקים למינויים של רבני קהילות. בין השאר חי בצרפת ובגרמניהווירצבורג), שבה למד מפי ר' יהונתן בן יצחק (תלמידו של רבי יצחק הלבן). בין תשובותיו ההלכתיות ניתן למצוא התייחסות גם לענידת טלאי.

ממשיכו היה בנו - רבי חיים אליעזר (מהר"ח אור זרוע) - שערך את ספרו של אביו "אור זרוע", אך לא זכה ללמוד מפי אביו משום שאביו נפטר בילדותו. ספרו הודפס כ-600 שנה לאחר פטירתו על ידי עקיבא להרן (אחיו של צבי הירש להרן) באמסטרדם.