משתמש:אמר רבי/יעקב ב"ר נפתלי הירץ מבראד: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "חי בתקופת אדמור הזקן ותלמידי המגיד וכל חשקו היה להדפיס ספרים ולהגיהם כמו שאומר בעצמו :״ו...") |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' יעקב היה מהדיר, מוציא-לאור ומדפיס ספרי מדרש, הלכה וחסידות בזולקווא בתקופת אדמו"ר הזקן ותלמידי המגיד. כל חשקו היה להדפיס ספרים ולהגיהם כמו שאומר בעצמו: ״וה' יגמור בעדי להדפיס ספרים קדושים שבדעתי להדפיס בעזרתו ית' אשר באורם נראה אור״. | |||
גם הרבנים המסכימים הזכירו עובדה זו בהסכמתם לחבורים שהו״ל. | גם הרבנים המסכימים הזכירו עובדה זו בהסכמתם לחבורים שהו״ל. המגיד מקאזניץ, בהסכמתו למדרש שוחר טוב כתב: "גם בדעתו להדפיס עוד ספרים ישנים ונכבדים וספונים מפז ואדרבמוניס מי יתן והי׳ וה' יגמור בעדו להוציא מחשבתו לאור...״ | ||
ואדרבמוניס מי יתן והי׳ וה' יגמור בעדו להוציא מחשבתו לאור...״ | |||
==קשריו עם גדולי הדור== | ==קשריו עם גדולי הדור== | ||
קשריו ההדוקים עם גדולי גאוני ארץ וצדיקי הדור שימשו לו | קשריו ההדוקים עם גדולי גאוני ארץ וצדיקי הדור שימשו לו כמקורות לאוצרות רוח שאותם העלה על מזבח הדפוס. מהם קיבל ספרים ישנים וכתבי-יד במטרה להדפיסם ולהפיצם. גאון אחד ומיוחד שהיחל קשר אמיץ עמו היה רבה המפורסם של בראד, הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות. וז"ל הגראז״מ בהסכמתו לספר עבודת הקודש של החיד״א שנדפס ע"י רבי יעקב בזולקווא בשנת תקס״ד: | ||
רוח שאותם העלה על מזבח הדפוס. מהם קיבל ספרים ישנים וכתבי-יד במטרה | ״והאי ספרא בצירא זעירא דמן חבורייא אשתכח באמתחתא דילן בין גנזי ספריא, והא קא חזי ליה האי צורבא מדרבנן הרבני המופלג הותיק מוה׳ | ||
להדפיסם ולהפיצם. גאון אחד ומיוחד שהיחל | יעקב נר״ו במוה׳ נפתלי הירץ מבראד, ונפשו בשאלתו תנה אותו על ידי ואעלה אותו על מזבח הדפוס כדי להפיס דעתם של בעה״ב... וה״ה הרבני | ||
מוהר״י הנ״ל ביקש ממני שפה כי מידי היתה זאת לו למנה... והמחזיק בידיו של הרבני מהר״י הנ״ל יתברך בגופו ובמאדו...״. | |||
הקודש של החיד״א שנדפס ע"י רבי יעקב בזולקווא בשנת תקס״ד: | במיוחד היה הקשר של רבי יעקב עם צדיקים אדמו״רי חסידות. קשר זה קיבל ביטוי בחתימתו המאפיינת המלווה את רבי יעקב מספר לספר: "הכ״ד עבד לעבדי הא-ל ותלמידיחם״. ולעתים הוסיף: מתאבק בעפר רגליהם...״ | ||
״והאי ספרא בצירא זעירא דמן חבורייא אשתכח באמתחתא דילן בין | ==מדרשים וספרים שהדפיס== | ||
גנזי ספריא, והא קא חזי ליה האי צורבא מדרבנן הרבני המופלג הותיק מוה׳ | מבין פעולותיו במישור ההוצאה לאור עומדת בראש - ספרי מדרש שהגיהם והדפיסם מחדש, וחלקם אף עיטר בפירוש משלו: תנא דבי אליהו (זולקווא תקנ״ו ותקנ״ח); מדרש שוחר טוב על תהלים (זולקווא תק־ס); מדרש שמואל ומדרש משלי (נדפסו על ידו בשם מדרש שוחר טוב) עם | ||
יעקב | תיקונים והגהות לפרש הענין (זולקווא תק״ס); מדרש אגדת בראשית ושאר מדרשים קטנים, עם מבוא והגהות לפרש הענין (זאלקווי תקס"ד). | ||
ואעלה אותו על מזבח הדפוס | ==הדפסת ספרי חב"ד== | ||
מוהר״י הנ״ל ביקש ממני שפה כי מידי היתה זאת לו למנה... והמחזיק בידיו | ===תניא עם אגרת התשובה מהדורא קמא=== | ||
של הרבני מהר״י הנ״ל יתברך בגופו ובמאדו...״. | הרב יעקב אם כי לא היה מחסידי אדמו"ר הזקן למד את ספר התניא והתעורר להדפיס את ספר התניא. בשנת תקנ"ט הוא הוציא מהדורה מיוחדת של התניא זו ובא בה בדפוס לראשונה חלק שלישי 'לבאר מהות התשובה', לפניה מופיעה הידיעה: | ||
במיוחד היה הקשר של רבי יעקב עם צדיקים אדמו״רי חסידות. קשר זה קיבל | ״אמר המתעסק מרגלית טובה היתה בידי מהגאון המחבר נר־ו קונטרס בכ״י מדבר מעניני תשובה ולזכות הרבים העליתיו על מזבח הדפוס״. לימים נדפס (בשקלאב תקס"ו) חלק זה במהדורה בתרא ונקרא בשם 'אגרת התשובה', והנדפס מקודם ע״י רבי יעקב יכונה בשם: אגרת התשובה מהדורה קמא. | ||
ביטוי בחתימתו המאפיינת המלווה את רבי יעקב מספר לספר: " הכ״ד עבד לעבדי | ===לוח ברכת הנהנין=== | ||
הא-ל ותלמידיחם״. ולעתים הוסיף: מתאבק בעפר רגליהם...״ | בשנת תקס"א הדפיס רבי יעקב את "לוח ברכת הנהנין" בזולקווא. גם לספר זה נוספו אליה קונטרס מכתב-יד. ובלשונו: ..וגם דיני נטילת ידים אשר שנה לתלמידיו בדרך קצרה. | ||
== | לספר מצורפים הסכמות חדשות, והוספה המתחילה "אל עין הקורא״. | ||
מבין פעולותיו במישור ההוצאה לאור עומדת בראש - ספרי מדרש שהגיהם | לימים נדפס הספר בברדיטשוב בשנת תרע״ג ע"י המולי״ם הרב ר' חיים אליעזר הכהן ביחאווסקי והרב חיים מאיר היילמאן שכתבו בזה״ל: | ||
והדפיסם מחדש, | ״בשנת תקס״א התעוררו במדינת אסטרייך להדפיסו מחדש ונדפס בהסכמת גדולי עולם שנתנו יקר לכבוד הספר ומחברו רבינו הקדוש. ולחיבת הקודש | ||
(זולקווא תקנ״ו ותקנ״ח | נעתיק לשון ההסכמות, ודברי המו״ל ה״ה הרבני המופ׳ מוהר״ר יעקב מבראד ז״ל״. | ||
תק־ס) | |||
תיקונים והגהות לפרש הענין (זולקווא תק״ס) | |||
קטנים, עם מבוא והגהות לפרש הענין | |||
== | |||
לא היה | |||
התשובה', לפניה מופיעה הידיעה: | |||
״אמר המתעסק מרגלית טובה היתה בידי מהגאון המחבר נר־ו קונטרס | |||
בכ״י מדבר | |||
לימים נדפס ( בשקלאב תקס"ו) חלק זה | |||
והנדפס מקודם ע״י רבי יעקב | |||
בשנת תקס"א הדפיס | |||
ובלשונו: ..וגם דיני נטילת ידים אשר שנה לתלמידיו בדרך קצרה. | |||
לספר | |||
הקורא״. | |||
לימים נדפס הספר בברדיטשוב בשנת תרע״ג ע"י המולי״ם הרב ר' חיים אליעזר | |||
הכהן ביחאווסקי והרב | |||
״בשנת תקס״א התעוררו במדינת אסטרייך להדפיסו מחדש ונדפס בהסכמת | |||
גדולי עולם שנתנו יקר לכבוד הספר ומחברו רבינו הקדוש. ולחיבת הקודש | |||
נעתיק לשון ההסכמות, ודברי המו״ל ה״ה הרבני המופ׳ מוהר״ר יעקב מבראד | |||
ז״ל״. | |||
ובהערה שם מוסיפים: | ובהערה שם מוסיפים: | ||
״הרב יעקב היה אדם גדול, והוא הוציא לאור במדינת | ״הרב יעקב היה אדם גדול, והוא הוציא לאור במדינת אוסטרייך ס׳ התניא בשנת תקנ״ח [תקנ״ט] שבערה בו אש שלהבת תורת רבינו ולא נח ולא | ||
התניא בשנת תקנ״ח [תקנ״ט] שבערה בו אש שלהבת תורת רבינו ולא נח ולא | |||
שקט עד שהוציאו לאור בהסכמות גדולי עולם...״. | שקט עד שהוציאו לאור בהסכמות גדולי עולם...״. | ||
==מקורות וקריאה נוספת== | |||
הרב אפרים גראסבערגער, "להגדיל תורה ולהאדירה - פעולות הגה"ק בעל הקדושת לוי לההדיר ולהו"ל ספרי מדרש והלכה", אור ישראל (מאנסי) שנה ז גליון ג (כז). | |||
[[קטגוריה:ערכים במרחב האישי]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:12, 18 במאי 2021
ר' יעקב היה מהדיר, מוציא-לאור ומדפיס ספרי מדרש, הלכה וחסידות בזולקווא בתקופת אדמו"ר הזקן ותלמידי המגיד. כל חשקו היה להדפיס ספרים ולהגיהם כמו שאומר בעצמו: ״וה' יגמור בעדי להדפיס ספרים קדושים שבדעתי להדפיס בעזרתו ית' אשר באורם נראה אור״. גם הרבנים המסכימים הזכירו עובדה זו בהסכמתם לחבורים שהו״ל. המגיד מקאזניץ, בהסכמתו למדרש שוחר טוב כתב: "גם בדעתו להדפיס עוד ספרים ישנים ונכבדים וספונים מפז ואדרבמוניס מי יתן והי׳ וה' יגמור בעדו להוציא מחשבתו לאור...״
קשריו עם גדולי הדור[עריכה | עריכת קוד מקור]
קשריו ההדוקים עם גדולי גאוני ארץ וצדיקי הדור שימשו לו כמקורות לאוצרות רוח שאותם העלה על מזבח הדפוס. מהם קיבל ספרים ישנים וכתבי-יד במטרה להדפיסם ולהפיצם. גאון אחד ומיוחד שהיחל קשר אמיץ עמו היה רבה המפורסם של בראד, הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות. וז"ל הגראז״מ בהסכמתו לספר עבודת הקודש של החיד״א שנדפס ע"י רבי יעקב בזולקווא בשנת תקס״ד: ״והאי ספרא בצירא זעירא דמן חבורייא אשתכח באמתחתא דילן בין גנזי ספריא, והא קא חזי ליה האי צורבא מדרבנן הרבני המופלג הותיק מוה׳ יעקב נר״ו במוה׳ נפתלי הירץ מבראד, ונפשו בשאלתו תנה אותו על ידי ואעלה אותו על מזבח הדפוס כדי להפיס דעתם של בעה״ב... וה״ה הרבני מוהר״י הנ״ל ביקש ממני שפה כי מידי היתה זאת לו למנה... והמחזיק בידיו של הרבני מהר״י הנ״ל יתברך בגופו ובמאדו...״. במיוחד היה הקשר של רבי יעקב עם צדיקים אדמו״רי חסידות. קשר זה קיבל ביטוי בחתימתו המאפיינת המלווה את רבי יעקב מספר לספר: "הכ״ד עבד לעבדי הא-ל ותלמידיחם״. ולעתים הוסיף: מתאבק בעפר רגליהם...״
מדרשים וספרים שהדפיס[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבין פעולותיו במישור ההוצאה לאור עומדת בראש - ספרי מדרש שהגיהם והדפיסם מחדש, וחלקם אף עיטר בפירוש משלו: תנא דבי אליהו (זולקווא תקנ״ו ותקנ״ח); מדרש שוחר טוב על תהלים (זולקווא תק־ס); מדרש שמואל ומדרש משלי (נדפסו על ידו בשם מדרש שוחר טוב) עם תיקונים והגהות לפרש הענין (זולקווא תק״ס); מדרש אגדת בראשית ושאר מדרשים קטנים, עם מבוא והגהות לפרש הענין (זאלקווי תקס"ד).
הדפסת ספרי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
תניא עם אגרת התשובה מהדורא קמא[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יעקב אם כי לא היה מחסידי אדמו"ר הזקן למד את ספר התניא והתעורר להדפיס את ספר התניא. בשנת תקנ"ט הוא הוציא מהדורה מיוחדת של התניא זו ובא בה בדפוס לראשונה חלק שלישי 'לבאר מהות התשובה', לפניה מופיעה הידיעה: ״אמר המתעסק מרגלית טובה היתה בידי מהגאון המחבר נר־ו קונטרס בכ״י מדבר מעניני תשובה ולזכות הרבים העליתיו על מזבח הדפוס״. לימים נדפס (בשקלאב תקס"ו) חלק זה במהדורה בתרא ונקרא בשם 'אגרת התשובה', והנדפס מקודם ע״י רבי יעקב יכונה בשם: אגרת התשובה מהדורה קמא.
לוח ברכת הנהנין[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תקס"א הדפיס רבי יעקב את "לוח ברכת הנהנין" בזולקווא. גם לספר זה נוספו אליה קונטרס מכתב-יד. ובלשונו: ..וגם דיני נטילת ידים אשר שנה לתלמידיו בדרך קצרה. לספר מצורפים הסכמות חדשות, והוספה המתחילה "אל עין הקורא״. לימים נדפס הספר בברדיטשוב בשנת תרע״ג ע"י המולי״ם הרב ר' חיים אליעזר הכהן ביחאווסקי והרב חיים מאיר היילמאן שכתבו בזה״ל: ״בשנת תקס״א התעוררו במדינת אסטרייך להדפיסו מחדש ונדפס בהסכמת גדולי עולם שנתנו יקר לכבוד הספר ומחברו רבינו הקדוש. ולחיבת הקודש נעתיק לשון ההסכמות, ודברי המו״ל ה״ה הרבני המופ׳ מוהר״ר יעקב מבראד ז״ל״. ובהערה שם מוסיפים: ״הרב יעקב היה אדם גדול, והוא הוציא לאור במדינת אוסטרייך ס׳ התניא בשנת תקנ״ח [תקנ״ט] שבערה בו אש שלהבת תורת רבינו ולא נח ולא שקט עד שהוציאו לאור בהסכמות גדולי עולם...״.
מקורות וקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אפרים גראסבערגער, "להגדיל תורה ולהאדירה - פעולות הגה"ק בעל הקדושת לוי לההדיר ולהו"ל ספרי מדרש והלכה", אור ישראל (מאנסי) שנה ז גליון ג (כז).