הבדלים בין גרסאות בדף "נחום איש גם זו"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''נחום איש גם זו''' היה תנא מהדור השני, הוא נקרא "גם זו" על כך שהיה אומר על...")
 
(מיותר)
שורה 7: שורה 7:
  
 
[[הרבי]] דיבר בשבחו של נחום איש גם זו, בכך שלמרות שידע שהבעלים החליפו את הדורוך בחול המשיך למלא את שליחותו וסמך על הקב"ה שיעזור לו{{הערה|התוועדויות - שנת [[תשי"א]] חלק שני עמוד 269.}}
 
[[הרבי]] דיבר בשבחו של נחום איש גם זו, בכך שלמרות שידע שהבעלים החליפו את הדורוך בחול המשיך למלא את שליחותו וסמך על הקב"ה שיעזור לו{{הערה|התוועדויות - שנת [[תשי"א]] חלק שני עמוד 269.}}
{{תנאים}}
 
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תנאים]]
 
[[קטגוריה:תנאים]]

גרסה מ־09:41, 23 באפריל 2021

ךלחי.png הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

נחום איש גם זו היה תנא מהדור השני, הוא נקרא "גם זו" על כך שהיה אומר על כל דבר שהיה קורה לו "גם זו לטובה"[1], יש המזהים אותו עם התנא "גמזו".

תולדות חיים

היה ככול הנראה מהעיר גמזו[2], והיה רבו של רבי עקיבא[3]. בגמרא מסופר כיצד שלחו אותו להביא דורון לקיסר ובאמצע הדרך עצר בפונדק דרכים שם הוא נשדד בלילה על ידי הבעלים שהחליפו את הדורון בחול, למחרת שהגיע לקיסר, זעם על קיסר על כך שבני ישראל הביאו לו חול ורצה להרוג את נחום, ובתגובה ענה נחום איש גם זו:"גם זו לטובה", ואז הגיע אליהו הנביא שהוא מחופש לאחד ממשרתי המלך והציע לזרוק את החול שאולי הוא יהפך לחיצים, וכאשר זרק המלך את החול הוא נהפך באמת לחיצים, המלך שמח על כך והורה לתת לנחום איש גם זו סל מלא אבנים טובות.

כאשר חזר נחום לפונדק ממנו נשדד, סיפר לבעלים שהחול שהיה לו נהפך לחיצים, הבעלים ששמעו על כך חשבו שיש להם חול שנהפך לחיצים והביאו אותו למלך, כאשר ראה המלך שהחול לא נהפך לחיצים כעס והורה להרוג אותם[1].

הרבי דיבר בשבחו של נחום איש גם זו, בכך שלמרות שידע שהבעלים החליפו את הדורוך בחול המשיך למלא את שליחותו וסמך על הקב"ה שיעזור לו[4]

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 מסכת תענית, דף כ"א, ע' א.
  2. תולדות תנאים ואמוראים, ח"ג, עמ' 920.
  3. מסכת חגיגה, דף י"ב, ע' א'.
  4. התוועדויות - שנת תשי"א חלק שני עמוד 269.