קול: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות") |
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}") |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. הקולות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] "מקרב איש ולב עמוק". ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ו[[לית מחשבה תפיסא ביה כלל]] הרי זה בחינת קול והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחינת גבול{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8 תורה אור יתרו עד, ג]}}. | בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. הקולות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] "מקרב איש ולב עמוק". ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ו[[לית מחשבה תפיסא ביה כלל]] הרי זה בחינת קול והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחינת גבול{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8 תורה אור יתרו עד, ג]}}. | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה מ־22:19, 3 במרץ 2021
קול הוא הברה היוצאת מהצוואר (ממקום המכון כנגד ספירת הדעת), ועל ידו מתגלה ההבל היוצא מהלב (שכנגד ספירת הבינה).
דרגת הקול מכוונת כנגד זעיר אנפין הממשיך את השפע מבינה למלכות, וכן הקול ממשיך את ההבל מהלב לאותיות הדיבור המכוון כנגד רחל ספירת המלכות.
בחלקי הנפש מכוןן הקול כנגד הרוח.
בחסידות
בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. הקולות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה שאור א"ס ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל הנפש "מקרב איש ולב עמוק". ולהיות הנפש בחינת נברא ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ולית מחשבה תפיסא ביה כלל הרי זה בחינת קול והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחינת גבול[1].