בגתן ותרש

בגתן ותרש הינם שני שומרי הסף של המלך אחשוורוש, שתכננו להרעיל אותו אולם בסוף נעצרו ונתלו.

הסיפור המקראי

בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך אחשורוש או ע"פ גרסא אחרת שומרי כליו של המלך^{[דרוש מקור]}, השניים כעסו על המלך אחשורוש שהעבירם אותם מתפקידם ושם את מרדכי במקומם ותכננו להרעיל את המלך וכך תיפול האשמה על מרדכי, השניים דיברו בטרסית, אולם מרדכי שידע את כל השפות שמע זאת (ע"פ גרסא אחרת הוא שמע ברוח הקודש^{[דרוש מקור]}) ואמר לאסתר המלכה שתגיד זאת למלך אחשורוש, אחשורוש ששמע זאת לקח את השניים ותלה אותם.

הסיפור מופיע במגילת אסתר כך:

בַּיָּמִים הָהֵם ומָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ: וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי: וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ

— פרק ב', פסוקים כב-כג

בתורת החסידות

בגמרא מובא שמעשה זה היה "רפואה למכה", שבזכות זה בעת שנדדה שנת המלך והמלך פתח את "ספר הזכרונות" הוא ראה את הסיפור עם מרדכי שהציל אותו וציווה על המן לסחוב את מרדכי היהודי על גבי סוס ברחובות העיר^{[דרוש מקור]}, בתורת החסידות מבואר שבגלל שהקב"ה במעשה זה הקדים "רפואה למכה", ולכן מיד לאחר מכן הוא גידל את המן כדי למהר את מפלתו.

על הפסוק "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי" נכתב במסכת אבות ש"כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" , הרבי מסביר שהמעלה בכך היא שע"י הוא "גואל" את דברי התורה ומגלה את "מסורת התורה" עד למשה רבנו.