שבועות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
חג השבועות הוא החג היחיד שמחויבים לאכול סעודת החג, וכלשון הגמרא: "חלקהו, חציו לה', וחציו לכם". | חג השבועות הוא החג היחיד שמחויבים לאכול סעודת החג, וכלשון הגמרא: "חלקהו, חציו לה', וחציו לכם". | ||
נהוג לאכול בחג השבועות מאכלי חלב. אחד מהטעמים הוא, לזכר מאכלי החלב שבני ישראל אכלו ביום קבלת התורה: כיון שבמצות שחיטה נצטוו בני [[ישראל]], כרוב וכולן של המצוות, במתן תודה, מיד נאסרו כל מאכלי הבשר שלהם והכלים שהשתמשו בהם, כי לפני מתן תורה לא היו בני ישראל בגדר בר זביחא — לכן לא יכלו לאכול שום מאכל ותבשיל של בשר, [הם גם לא יכלו בו ביום לשחוט בהמות כשרות כי לכולי עלמא ב[[שבת]] ניתנה [[תורה]]. ולכן היו מוכרחים לאכול רק מאכלי חלב.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%D7%97%D7%92+%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnum=346 שערי המועדים עמ' שסד (עמ' 346)]</REF> | נהוג לאכול בחג השבועות מאכלי חלב. אחד מהטעמים הוא, לזכר מאכלי החלב שבני ישראל אכלו ביום קבלת התורה: כיון שבמצות שחיטה נצטוו בני [[ישראל]], כרוב וכולן של המצוות, במתן תודה, מיד נאסרו כל מאכלי הבשר שלהם והכלים שהשתמשו בהם, כי לפני מתן תורה לא היו בני ישראל בגדר בר זביחא — לכן לא יכלו לאכול שום מאכל ותבשיל של בשר, [הם גם לא יכלו בו ביום לשחוט בהמות כשרות כי לכולי עלמא ב[[שבת]] ניתנה [[תורה]]. ולכן היו מוכרחים לאכול רק מאכלי חלב.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%D7%97%D7%92+%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnum=346 שערי המועדים לחג השבועות עמ' שסד (עמ' 346)]</REF> | ||
חג השבועות הוא גם יומא דהלולא [-יום פטירתו] של דוד המלך עליו השלום. וכן יומר דהילולא של ה[[בעל שם טוב]] הקדוש, מחולל ומייסד תנועת ה[[חסידות]]. | חג השבועות הוא גם יומא דהלולא [-יום פטירתו] של דוד המלך עליו השלום. וכן יומר דהילולא של ה[[בעל שם טוב]] הקדוש, מחולל ומייסד תנועת ה[[חסידות]]. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
[[הריי"צ]] היה מברך לפני חג השבועות, במכתבים ובע״פ, בהנוסח ״לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות״. הרבי מסביר את פשר הברכה כי זה הוא היסוד לקבלת התורה. וביאור הענין הוא: | [[הריי"צ]] היה מברך לפני חג השבועות, במכתבים ובע״פ, בהנוסח ״לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות״. הרבי מסביר את פשר הברכה כי זה הוא היסוד לקבלת התורה. וביאור הענין הוא: | ||
'''שמחה:''' להיות אשר לימוד התורה וקיום המצות קשור בנםיונות ובהעלמות והםתרים, לזאת צריכה להיות קבלת התורה בשמחה, כמרז״ל דמצות שקבלו עליהן בשמחה, עדיין עושין אותה בשמחה, שבמילא מתקיימות יותר. | '''שמחה:''' להיות אשר לימוד התורה וקיום המצות קשור בנםיונות ובהעלמות והםתרים, לזאת צריכה להיות קבלת התורה בשמחה, כמרז״ל דמצות שקבלו עליהן בשמחה, עדיין עושין אותה בשמחה, שבמילא מתקיימות יותר. | ||
'''פנימיות:''' קיום התורה והמצוות צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק בלבושי הנפש מחשבה דיבור ומעשה, וגם לא רק בכחות הנפש דשכל ומדות. כל וה — גם הכוחות — הם חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התומ״צ צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%u05d7%u05d2+%u05d4%u05e9%u05d1%u05d5%u05e2%u05d5%u05ea שערי המועדים עמ' קכד (עמ' 115)]</REF> | '''פנימיות:''' קיום התורה והמצוות צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק בלבושי הנפש מחשבה דיבור ומעשה, וגם לא רק בכחות הנפש דשכל ומדות. כל וה — גם הכוחות — הם חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התומ״צ צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%u05d7%u05d2+%u05d4%u05e9%u05d1%u05d5%u05e2%u05d5%u05ea שערי המועדים לחג השבועות עמ' קכד (עמ' 115)]</REF> | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
== קישורים == | == קישורים == | ||
*[[שבועות (מנהגים)]] | *[[שבועות (מנהגים)]] | ||
*[[תורה]] | |||
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1475 הרבי מחלק כוס של ברכה במוצאי חג השבועות] | *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1475 הרבי מחלק כוס של ברכה במוצאי חג השבועות] | ||
גרסה מ־05:42, 24 בינואר 2010
חג השבועות
חג השבועות חל ביום ו' סיון. למרות שמתן תורה התקיים ביום ז' סיון, לאחר שמשה רבינו הוסיף יום אחד מדעתו, למרות זאת נקבע החג לו' סיון, היום בו נועד להיות קבלת התורה מלכתחילה. לחג מספר שמות: חג השבועות, חג הביכורים, עצרת.
חג השבועות הוא החג היחיד שמחויבים לאכול סעודת החג, וכלשון הגמרא: "חלקהו, חציו לה', וחציו לכם".
נהוג לאכול בחג השבועות מאכלי חלב. אחד מהטעמים הוא, לזכר מאכלי החלב שבני ישראל אכלו ביום קבלת התורה: כיון שבמצות שחיטה נצטוו בני ישראל, כרוב וכולן של המצוות, במתן תודה, מיד נאסרו כל מאכלי הבשר שלהם והכלים שהשתמשו בהם, כי לפני מתן תורה לא היו בני ישראל בגדר בר זביחא — לכן לא יכלו לאכול שום מאכל ותבשיל של בשר, [הם גם לא יכלו בו ביום לשחוט בהמות כשרות כי לכולי עלמא בשבת ניתנה תורה. ולכן היו מוכרחים לאכול רק מאכלי חלב.[1]
חג השבועות הוא גם יומא דהלולא [-יום פטירתו] של דוד המלך עליו השלום. וכן יומר דהילולא של הבעל שם טוב הקדוש, מחולל ומייסד תנועת החסידות.
קבלת התורה
הריי"צ היה מברך לפני חג השבועות, במכתבים ובע״פ, בהנוסח ״לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות״. הרבי מסביר את פשר הברכה כי זה הוא היסוד לקבלת התורה. וביאור הענין הוא: שמחה: להיות אשר לימוד התורה וקיום המצות קשור בנםיונות ובהעלמות והםתרים, לזאת צריכה להיות קבלת התורה בשמחה, כמרז״ל דמצות שקבלו עליהן בשמחה, עדיין עושין אותה בשמחה, שבמילא מתקיימות יותר. פנימיות: קיום התורה והמצוות צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק בלבושי הנפש מחשבה דיבור ומעשה, וגם לא רק בכחות הנפש דשכל ומדות. כל וה — גם הכוחות — הם חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התומ״צ צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.[2]