מצות תפילין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
אופן ההנחה הוא כך: תחילה יש להניח את התפילין על היד, ולאחר מכן יש להניח את התפילין על הראש. מנהגי הרכות חלוקים ביןעדות המזרח לבין עדות האשכנזים. בבעדות האשכנזים מברכים ברכת "להניח תפילין" על תפילין של יד ו"על מצוות תפילין" על תפילין של ראש, ובמקרה של הפסק בין הנחת התפילין של יד לתפילין של ראש מברכים שוב את שניהברכות על התפילין של ראש. אך בעדות המזרח מברכים רק את ברכת "להניח תפילין" על שני בתי התפילין, ורק במקרה של הפסק בין התפילין של יד לתפילין של ראש, כגון על ידי דיבור, אז מברכים את ברכת "על מצוות תפילין" על תפילין של ראש. | אופן ההנחה הוא כך: תחילה יש להניח את התפילין על היד, ולאחר מכן יש להניח את התפילין על הראש. מנהגי הרכות חלוקים ביןעדות המזרח לבין עדות האשכנזים. בבעדות האשכנזים מברכים ברכת "להניח תפילין" על תפילין של יד ו"על מצוות תפילין" על תפילין של ראש, ובמקרה של הפסק בין הנחת התפילין של יד לתפילין של ראש מברכים שוב את שניהברכות על התפילין של ראש. אך בעדות המזרח מברכים רק את ברכת "להניח תפילין" על שני בתי התפילין, ורק במקרה של הפסק בין התפילין של יד לתפילין של ראש, כגון על ידי דיבור, אז מברכים את ברכת "על מצוות תפילין" על תפילין של ראש. | ||
העונש על אי קיום מצווה זו הוא חמור ביותר; הגמרא אומרת | העונש על אי קיום מצווה זו הוא חמור ביותר; הגמרא אומרת <REF>(ראש השנה יז, א)</REF> כי "פושעי ישראל בגופן, יורדין לגיהנום ונידונין בה י״ב חדש, לאחר י״ב חדש גופן כלה, ונשמתן נשרפת, ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי [[צדיק]]ים". בהמשך מפרשת הגמרא "פושעי ישראל בגופן מאי ניהו, אמר רב קרקפתא דלא מנח תפילין". | ||
רוב הראשונים סוברים כי עונש זו אינו אלא למי שלא הניח תפילין מעולם. זו היא אחת מהסיבות לכן תיקן [[הרבי]] את [[מבצע תפילין]], כדי לזכות יהודים רבים ככל האפשר במצוות תפילין לכל הפחות פעם אחת בחייהם, ולא יקבלו ח"ו את העונש החמור של "קרקפתא דלא מנח תפילין". | רוב הראשונים סוברים כי עונש זו אינו אלא למי שלא הניח תפילין מעולם. זו היא אחת מהסיבות לכן תיקן [[הרבי]] את [[מבצע תפילין]], כדי לזכות יהודים רבים ככל האפשר במצוות תפילין לכל הפחות פעם אחת בחייהם, ולא יקבלו ח"ו את העונש החמור של "קרקפתא דלא מנח תפילין". | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
== תוכן המצווה == | == תוכן המצווה == | ||
תוכן המצווה הוא שני ענינים: א) מעשה המצווה עצמו, שהוא הנחת התפילין על הראש ועל הזרוע. ב) שעבוד הלב והמוח לקדוש ברוך הוא, שזו היא פעולה נמשכת. ולכן פעולת התפילין הנגרמת על ידי שעבוד הלב והמוח להשי"ת היא פעולה נמשכת כל היום, ואינה נפסקת בחליצת התפילין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14948&hilite=b8d916dd-7711-43a5-b2a9-52e2000a64df&st=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F&pgnum=147 לקוטי שיחות חכ"ה עמ' 134 (עמ' 147)] | תוכן המצווה הוא שני ענינים: א) מעשה המצווה עצמו, שהוא הנחת התפילין על הראש ועל הזרוע. ב) שעבוד הלב והמוח לקדוש ברוך הוא, שזו היא פעולה נמשכת. ולכן פעולת התפילין הנגרמת על ידי שעבוד הלב והמוח להשי"ת היא פעולה נמשכת כל היום, ואינה נפסקת בחליצת התפילין. <REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14948&hilite=b8d916dd-7711-43a5-b2a9-52e2000a64df&st=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F&pgnum=147 לקוטי שיחות חכ"ה עמ' 134 (עמ' 147)]</REF> | ||
{{הערות שוליים}} | |||
== קישורים == | == קישורים == | ||
גרסה מ־02:10, 24 בינואר 2010
תפילין
תפילין היא מצווה מהתורה, עליה נצטווינו בקריאת שמע: וקשרתם לאות על ידיך, והיו לטוטפות בין עיניך. בזה נצטוינו להניח זוג תפילין, הם שני בתים של תפילין, האחד מניחים על הראש, במקום שראשו של תינוק רופס מול המקום שבין העינים. והשני מניחים על היד, על חציו התחתון של המקום התופח שבזרוע, כנגד הלב.
אופן ההנחה הוא כך: תחילה יש להניח את התפילין על היד, ולאחר מכן יש להניח את התפילין על הראש. מנהגי הרכות חלוקים ביןעדות המזרח לבין עדות האשכנזים. בבעדות האשכנזים מברכים ברכת "להניח תפילין" על תפילין של יד ו"על מצוות תפילין" על תפילין של ראש, ובמקרה של הפסק בין הנחת התפילין של יד לתפילין של ראש מברכים שוב את שניהברכות על התפילין של ראש. אך בעדות המזרח מברכים רק את ברכת "להניח תפילין" על שני בתי התפילין, ורק במקרה של הפסק בין התפילין של יד לתפילין של ראש, כגון על ידי דיבור, אז מברכים את ברכת "על מצוות תפילין" על תפילין של ראש.
העונש על אי קיום מצווה זו הוא חמור ביותר; הגמרא אומרת [1] כי "פושעי ישראל בגופן, יורדין לגיהנום ונידונין בה י״ב חדש, לאחר י״ב חדש גופן כלה, ונשמתן נשרפת, ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי צדיקים". בהמשך מפרשת הגמרא "פושעי ישראל בגופן מאי ניהו, אמר רב קרקפתא דלא מנח תפילין".
רוב הראשונים סוברים כי עונש זו אינו אלא למי שלא הניח תפילין מעולם. זו היא אחת מהסיבות לכן תיקן הרבי את מבצע תפילין, כדי לזכות יהודים רבים ככל האפשר במצוות תפילין לכל הפחות פעם אחת בחייהם, ולא יקבלו ח"ו את העונש החמור של "קרקפתא דלא מנח תפילין".
תוכן המצווה
תוכן המצווה הוא שני ענינים: א) מעשה המצווה עצמו, שהוא הנחת התפילין על הראש ועל הזרוע. ב) שעבוד הלב והמוח לקדוש ברוך הוא, שזו היא פעולה נמשכת. ולכן פעולת התפילין הנגרמת על ידי שעבוד הלב והמוח להשי"ת היא פעולה נמשכת כל היום, ואינה נפסקת בחליצת התפילין. [2]
הערות שוליים
- ↑ (ראש השנה יז, א)
- ↑ לקוטי שיחות חכ"ה עמ' 134 (עמ' 147)