משה צחובל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''משה צחובל{{הערה|מאויית גם '''צ'חובל''' או '''צעכאבל''' או '''צכענוואל'''.}}''' היה מרבני יהדות אמריקה ומדובריה הבולטים בתקופה שלאחר [[מלחמת העולם השניה]]. עמד בקשר קרוב עם רבותינו נשיאינו ועם חסידי חב"ד. | הרב '''משה (יוסף{{הערה|{{הערה|שם=וולף}} יהודה{{הערה|אגרות קודש כרך א עמוד שכד.}}) צחובל{{הערה|מאויית גם '''צ'חובל''' או '''צעכאבל''' או '''צכענוואל''' או '''צעאכאוואל''' או '''צעכאוואל'''.}}''' היה מרבני יהדות אמריקה ומדובריה הבולטים בתקופה שלאחר [[מלחמת העולם השניה]]. עמד בקשר קרוב עם רבותינו נשיאינו ועם חסידי חב"ד. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
לאחר המעבר, החל לחלק את זמנו כשבחלק מימות השבוע עסק לפרנסתו בליטוש יהלומים, ובחלקו שימש כמשגיח בבית המדרש בישיבת 'עץ חיים' בעיירת הנופש 'היידה' המרוחקת מהעיר כ-20 קילומטר. | לאחר המעבר, החל לחלק את זמנו כשבחלק מימות השבוע עסק לפרנסתו בליטוש יהלומים, ובחלקו שימש כמשגיח בבית המדרש בישיבת 'עץ חיים' בעיירת הנופש 'היידה' המרוחקת מהעיר כ-20 קילומטר. | ||
מתוך תלמידיו בישיבה התקבצה סביבו קבוצה של כארבעים בחורים אותם הדריך בעבודת השם, והיה לומד עמם את כתבי חסידות חב"ד בלבד, מתפלל עמם יחד בנוסח האריז"ל, מתוועד עמם, וחלקם הפכו לימים לחסידי חב"ד בעצמם, דוגמת הרב [[יעקב פרידריך]] מחשובי חסידי חב"ד באנטוורפן, ועוד. | מתוך תלמידיו בישיבה התקבצה סביבו קבוצה של כארבעים בחורים אותם הדריך בעבודת השם, והיה לומד עמם את כתבי חסידות חב"ד בלבד, מתפלל עמם יחד בנוסח האריז"ל, מתוועד עמם, וחלקם הפכו לימים לחסידי חב"ד בעצמם, דוגמת הרב [[יעקב פרידריך]] מחשובי חסידי חב"ד באנטוורפן, הרב [[אפרים וולף]]{{הערה|שם=וולף|1=[https://col.org.il/news/129177 מכתבו של הרב וולף בו מודה לו על שקירב אותו ונתן לו את היסודות הראשונים לחסידות חב"ד].}} ועוד. | ||
היה נשוי עם מרת מינדל בתו המאומצת של הרב חיים בוראק. | היה נשוי עם מרת מינדל בתו המאומצת של הרב חיים בוראק. | ||
גרסה מ־20:56, 7 בפברואר 2021
הרב משה (יוסף{{הערה|[1] יהודה[2]) צחובל[3] היה מרבני יהדות אמריקה ומדובריה הבולטים בתקופה שלאחר מלחמת העולם השניה. עמד בקשר קרוב עם רבותינו נשיאינו ועם חסידי חב"ד.
תולדות חיים
בהיותו בקישינב שברומניה (כיום - מולדובה), למד אצל החסיד הרב אברהם שניאורסון, חמיו של אדמו"ר הריי"צ, וכן אצל הרב יהודה לייב צירלסון, רבה של העיר.
באחד הפוגרומים שפרצו בעיירה, נפגע בעינו והוצרך להשתיל במקומה עין זכוכית, ובעקבות הרדיפות מצד הגויים, עזב את העיירה והיגר לאנטוורפן שבבלגיה.
לאחר המעבר, החל לחלק את זמנו כשבחלק מימות השבוע עסק לפרנסתו בליטוש יהלומים, ובחלקו שימש כמשגיח בבית המדרש בישיבת 'עץ חיים' בעיירת הנופש 'היידה' המרוחקת מהעיר כ-20 קילומטר.
מתוך תלמידיו בישיבה התקבצה סביבו קבוצה של כארבעים בחורים אותם הדריך בעבודת השם, והיה לומד עמם את כתבי חסידות חב"ד בלבד, מתפלל עמם יחד בנוסח האריז"ל, מתוועד עמם, וחלקם הפכו לימים לחסידי חב"ד בעצמם, דוגמת הרב יעקב פרידריך מחשובי חסידי חב"ד באנטוורפן, הרב אפרים וולף[1] ועוד.
היה נשוי עם מרת מינדל בתו המאומצת של הרב חיים בוראק.
שלט ב-9 שפות אותן היה דובר באופן רהוט, והיה לו יד בידיעות כלליות של חכמה ומדע.
בעיצומה של מלחמת העולם השניה נמלט מאנטוורפן לצרפת ומשם לאיטליה, וכאשר הלחץ הפוליטי על ארצות הברית גבר והיא פתחה את שעריה בפני פליטים, צורף כרב קבוצת הפליטים, ומשהגיעו לארצות הברית נשלחו לניו ג'רזי ושוכנו בסופו של דבר בבסיס הצבאי שבאוסווגו המרוחקת שם שימש כאיש הקשר של אנשי הקבוצה שדאג לצרכיהם הרוחניים והגשמיים, ובתור שכזה הורה אדמו"ר הריי"צ ליצור עמו קשר, לשלוח לו את חוברות הקריאה והקדושה וקונטרסים נוספים שיצאו לאור על ידי קה"ת באותה העת, וכן לדרוש על ידו בשלומם של הפליטים, לעודד אותם, ולהציע סיוע.
בהמשך למברקים שנשלחו, הגיעה משלחת של חסידי חב"ד לבקר את הפליטים, עליה נמנו הרב קזרנובסקי הרב חודוקוב והרב מינדל, ומאוחר יותר ביקש שם גם הרב צבי הירש פוגלמן.
לקריאה נוספת
- רב הפליטים, שבועון כפר חב"ד גליון 1844 עמוד 32
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 מכתבו של הרב וולף בו מודה לו על שקירב אותו ונתן לו את היסודות הראשונים לחסידות חב"ד.
- ↑ אגרות קודש כרך א עמוד שכד.
- ↑ מאויית גם צ'חובל או צעכאבל או צכענוואל או צעאכאוואל או צעכאוואל.