אברהם מרדכי אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
רבי אברהם מרדכי היה ידיד של הרש"ב. יחד עם האדמו"ר מאלכסנדר, התוועדו יחד פעמים רבות, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A7&pgnum=365] | == ידידותו עם הרש"ב == | ||
רבי אברהם מרדכי היה ידיד של הרש"ב. יחד עם האדמו"ר מאלכסנדר, התוועדו יחד פעמים רבות, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A7&pgnum=365] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A7&pgnum=368] השתתפו באסיפות שונות לחיזוק היהדות, ועוד. | |||
במכתב מהרש"ב לבנו מספר הרש"ב כי רבי אברהם מרדכי שאלו בוגע למצב היהדות בסביבתו. הרש"ב משיב לו כי במצב הכללי הוא "אידישע מצב" (מצב יהודי), אך המצב הרוחני ירד במקצת, וזאת היות ובעבר היו הבעלי בתים קובעים את לימודם בערב בבית המדרש, וממילא היו לומדים כראוי. מה שאין כן כהיום, החלו הבעלי בתים ללמוד בביתם, ואז כמובן נמשכים יותר בטבע לבלות עם משפחתם מה שגורם להפסקת זמני הקביעת עיתים לתורה. | במכתב מהרש"ב לבנו מספר הרש"ב כי רבי אברהם מרדכי שאלו בוגע למצב היהדות בסביבתו. הרש"ב משיב לו כי במצב הכללי הוא "אידישע מצב" (מצב יהודי), אך המצב הרוחני ירד במקצת, וזאת היות ובעבר היו הבעלי בתים קובעים את לימודם בערב בבית המדרש, וממילא היו לומדים כראוי. מה שאין כן כהיום, החלו הבעלי בתים ללמוד בביתם, ואז כמובן נמשכים יותר בטבע לבלות עם משפחתם מה שגורם להפסקת זמני הקביעת עיתים לתורה. | ||
== בקיאות עצומה באלפי ספרים ובכללם ספרי חב"ד == | == בקיאות עצומה באלפי ספרים ובכללם ספרי חב"ד == | ||
גרסה מ־04:57, 17 בינואר 2010
רבי אברהם מרדכי אלתר מגור
רבי אברהם מרדכי אלתר (ז' בטבת ה'תרכ"ו - תש"י), השלישי באדמור"י גור ובעל האמרי אמת. בנו של הרה"ק רבי יהודה אריה לייב אלתר השפת אמת. רבי אברהם מרדכי נולד בעיירת גור בפולין ונחשב כאחד מראשי המנהיגות החרדית בתקופתו, מונה לאדמו"ר אחר אביו בעל "שפת אמת" בשנת תרס"ה, ושימש באדמורו"ת יותר מארבעים ושלש שנים.
ידידותו עם הרש"ב
רבי אברהם מרדכי היה ידיד של הרש"ב. יחד עם האדמו"ר מאלכסנדר, התוועדו יחד פעמים רבות, [1] [2] השתתפו באסיפות שונות לחיזוק היהדות, ועוד.
במכתב מהרש"ב לבנו מספר הרש"ב כי רבי אברהם מרדכי שאלו בוגע למצב היהדות בסביבתו. הרש"ב משיב לו כי במצב הכללי הוא "אידישע מצב" (מצב יהודי), אך המצב הרוחני ירד במקצת, וזאת היות ובעבר היו הבעלי בתים קובעים את לימודם בערב בבית המדרש, וממילא היו לומדים כראוי. מה שאין כן כהיום, החלו הבעלי בתים ללמוד בביתם, ואז כמובן נמשכים יותר בטבע לבלות עם משפחתם מה שגורם להפסקת זמני הקביעת עיתים לתורה.
בקיאות עצומה באלפי ספרים ובכללם ספרי חב"ד
מלבד צדקותו וחסידותו, הוא היה גאון אדיר, ובקי עצום באלפי ספרים.
רבי אברהם מרדכי היה נוהג בצעירותו, בכל פעם שסיים ללמוד ספר עד תומו, לחתום את שמו בדף האחרון. כך נתברר לבני ביתו בשנים מאוחרות, באיזה ספר למד כבר אז מקיבעא מראש ועד סוף.
בין הספרים הבודדים ששרדו מספרייתו לאחר השואה, נמצא הספר עטרת ראש לאדמו"ר האמצעי, שהוא ספר עמור בתורת הקבלה, ומופיעה בו חתימת ידו "אברהם מרדכי אלטר", מכאן שהספיק להשלים ספר זה לפני נשואיו, כלומר בטרם מלאו לו ט"ז שנה.
רבינו למד את הספר עטרת ראש בעיון ובעומק, ויעידו על כך ההערות הרבות שרשם בשולי הדפים.
ספריו
אמרי אמת על התורה, 5 כרכים.
מקורות
ראש גולת אריאל (ירושלים תש"נ עמ' מב- מג.)