חיים עוזר גרודזינסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 18: | שורה 18: | ||
*קישורים: | *קישורים: | ||
האסיפה לקביעת יום השבת לאחד מימי השבתון, בהשתתפות הרש"ב בראשות רבי חיים עוזר. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&st=%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A7&pgnum=405&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa- 0924250abd19 אגרות קודש מהרש"ב ח"ד עמ' שד"מ | האסיפה לקביעת יום השבת לאחד מימי השבתון, בהשתתפות הרש"ב בראשות רבי חיים עוזר. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&st=%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A7&pgnum=405&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa- 0924250abd19 אגרות קודש מהרש"ב ח"ד עמ' שד"מ] | ||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|גר]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד|גר]] | ||
גרסה מ־04:36, 17 בינואר 2010
רבי חיים עוזר גרודזינסקי
הרב חיים עוזר גרודזנסקי היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בכל העולם היהודי בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה. השפיע רבות יחד עם ידידו הרש"ב על דמותה של היהדות החרדית הליטאית והחסידית גם יחד.
תולדות חייו
נולד לאביו רבי דוד שלמה, והתחנך בין השאר בישיבת וולוז'ין, בה היה ידוע בכינוי "העילוי מאיוויה". ידידו בוולוז'ין היה רבי חיים מבריסק, שאת יחס ר' חיים עוזר כלפיו מגדיר הרב שלמה זווין כזה של "תלמיד חבר". השניים נותרו ביחסי רעות כל חייהם. בגיל עשרים ואחת התחתן עם נכדתו של רבי ישראל מסלנט, בתו של רב העיר וילנה. היה דיין בעיר, וכשלא נבחר לרב בה עוררו תומכיו סערה. השתתף במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, מיסודה ועד פטירתו. השתתף בהקמת ארגון ועד הישיבות והיה פעיל בו. למרות שהישיבות היוו כל עולמו, הוא עצמו מעולם לא מסר שיעור בהן.
רבי חיים עוזר היה ידוע כגדול גדולי ישראל בליטא, ושימש כרב הראשי בעיר וילנא.
רבי חיים עוזר לא היה מתנגד לחסידות, ואף להיפך, הוא היה ידידם של הרש"ב ואחר כך של הריי"צ, ויחד עבדו שכם בשכם, נסעו ביחד לפעול ענינים שונים, והיו ביחד עם רבי יעקב ליפשיץ מקובנא וביחד פעלו להחזקת היהדות ולחמו עם הממשלה הרוסית, וגם חתמו יחד על ה'קול קורא'ס השונים בדורם.[1]
- קישורים:
האסיפה לקביעת יום השבת לאחד מימי השבתון, בהשתתפות הרש"ב בראשות רבי חיים עוזר. 0924250abd19 אגרות קודש מהרש"ב ח"ד עמ' שד"מ