קיטל: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־02:39, 13 בינואר 2021

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

קיטל ("גלימה" ביידיש) הוא בגד עליון כמין סירטוק בצבע לבן שהמנהג ללובשו ביום הכיפורים, וכן חתן לובשו בעת חופתו.

יש הנוהגים ללובשו גם בליל הסדר ובראש השנה, אך אין זה מנהג חב"ד.

פרטי המנהג

טעם לבישת הקיטל

טעם המנהג בלבישת קיטל לבן ביום הכיפורים הוא כדי להידמות למלאכי השרת שנקיים מן החטא, כמו שמסמל הצבע הלבן. מאותה סיבה גם נהוג להתעטף בטלית אף בליל יום הכיפורים. טעם נוסף בלבישת הקיטל, הוא כדי להכניע את לב האדם לעשות תשובה שלימה, משום שהקיטל מזכיר את יום המיתה בהיותו דומה לתכריכי המת^[1].

טעם נוסף הוא שהקיטל נועד למשוך חסד ורחמים על האדם^[2].

מנהגים

מנהג חב"ד שאת הקיטל לובשים פעם אחת בשנה בלבד, ולכן חתן בשנת הנישואין שלו, שלבש את הקיטל לחופה, אינו לובשו ביום הכיפורים.

אבל בשנת האבלות - ילבשנו.

בהיות הקיטל בגד שמיועד לתפילה, כמו טלית, אין להיכנס איתו לבית הכסא^[3].

זמני לבישת הקיטל

כאמור, את הקיטל לובשים אנשים נשואים בתפילות יום הכיפורים.

חתן לובש קיטל בעת חופתו, כשאת הקיטל נוהגים לכסות בבגד עליון.

למנהג חב"ד, אין לובשים קיטל בליל הסדר^[4].

אך אם אדם אבל, מותר לו ללבוש קיטל משום שהקיטל הוא בגד מתים, ולובשים אותו בכדי של תזוח דעתו ויהיה שמח בשמחת החג^[5].

למנהג חב"ד, אין לובשים קיטל בראש השנה^[6].

הקיטל אצל רבותינו נשיאינו

אדמו"ר הצמח צדק היה ידוע כלובש קיטל לבן שקיבלו סביו, אדמו"ר הזקן. אדמו"ר הצמח צדק היה לובש אותו בשבת ויום טוב.

אצל הרבי

הרבי נהג ללבוש ביום הכיפורים קיטל לבן העשוי מחולצה של אדמו"ר המהר"ש. על הקיטל רקומים באותיות לועזיות "SS" - ראשי תיבות של שמו ושם משפחתו של אדמו"ר המהר"ש.

מתחת לקיטל לבש סירטוק ומעליו את הגארטל.

כמה ימים לפני חתונתו של הרבי ר' לוי יצחק שניאורסון כתב לו^[7]: "תחת החופה תלבוש... סירטוק של משי (שמסתמא תפרת לך, כאשר בקשתיך)... ואחר הנשואין תתפלל כל התפילות (וכן ברכות השחר) באבנט".

החסיד ר' אליהו חיים אלטהויז שהה אז עם החתן, בתור שומר – כל היום שלפני החתונה, ותיאר את מאורעות היום במכתבו לאנ"ש ברוסיה, ובין השאר כותב: "הוא הכין את עצמו במלבושי כבוד והדר, ומה מאד שמחתי בראותי עליו קאפאטע של משי, ואבנט חגור עליו... בדרך הילוכם עם החתן, נכנס רבינו הק' שליט"א ביחידות עם החתן להחדר הקטן אשר סמוך הוא למקום מושבה של הכלה, להלבישו בכבודו בעצמו את הקיטל הקדוש הנעשה מחלוקו של רבנו הגדול נבג"מ זי"ע זצלה"ה, ולחגור אותו באבנט של משי אשר הכין עבורו, והעיקר לברכו ברכת אבות לבנים שקודם החופה".

הרא"ח אלטהויז לא היה אתם עמם בתוך החדר, בעת לבישת הקיטל והאבנט של משי, ולא ידע לספר על תוכן ברכת אבות לבנים שבירכו אדמו"ר הריי"צ.

אמנם אחרי החתונה סיפר על כך הרבי, במכתב אל אביו רבי לוי יצחק; אלא שמרוב ענוותנותו לא פירט די צרכו, רק זאת: שיכול הוא לאמר את בתי נתתי לאיש וכו' וכו'.

אביו רבי לוי יצחק חפץ מאד לדעת את פרטי הדברים, וכתב לו^[8]: "קצרת במקום שאמרו להאריך, חפצי לידע מה היו הדברים בפרט כשאמר שיכול הוא לאמר את בתי נתתי לאיש, וסיימת וכו' וכו', הכל לטוב, הפירוש של וכו' וכו' איני יודע, ותודיעני הדברים כמות שהן, ואין בזה כלל משום גאוה לפניך, הלא לא אתה אמרתם, חפצי לידע מזה בפרטיות".

מענה הרבי לשאלה לא הגיע לידינו. אמנם מסופר בספר 'ימי מלך'^[9]: בעיצומו של המעמד הכריז כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ברבים: "את בתי נתתי לאיש"^[10], "את בתי נתתי לאיש, הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד ועוד, בשעה ארבע לפנות בוקר אינו יושן לעולם, או שעדיין לא הלך לישון או שכבר עמד משינתו"^[11].

ראו גם

הערות שוליים

↑ שולחן ערוך אדה"ז או"ח תרי, ד. ושם, שגם אבל מותר ללבוש הקיטל וכן הנשים יכולות ללובשו כדי להכניע לבן.
↑ מקורי המנהגים
↑ שולחן ערוך אדה"ז או"ח כא, ג.
↑ ספר המנהגים, מהגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים
↑ הלכות פסח עם ביאור דברי שלום (נראה דטעם לבישת הקיט"ל הוא שלא תזוח דעתו עליו מפני השמחה, על כן ילבש בגד מתים. ולפי זה גם האבל ילבשנו). והיינו לדעתו, שגם האבל אינו מיסב אפילו אם בטלה ממנו אבלות שבעה.
↑ ספר המנהגים
↑ לקוטי לוי יצחק, אגרות ע' רז
↑ מכתבי החתונה ע' טו
↑ ח"א ע' 292
↑ ושם ע' 273 הערה 33:
↑ חשיפה: תמונה נדירה של הרבי שטורעם.

[1] שולחן ערוך אדה"ז או"ח תרי, ד. ושם, שגם אבל מותר ללבוש הקיטל וכן הנשים יכולות ללובשו כדי להכניע לבן.

[2] מקורי המנהגים

[3] שולחן ערוך אדה"ז או"ח כא, ג.

[4] ספר המנהגים, מהגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים

[5] הלכות פסח עם ביאור דברי שלום (נראה דטעם לבישת הקיט"ל הוא שלא תזוח דעתו עליו מפני השמחה, על כן ילבש בגד מתים. ולפי זה גם האבל ילבשנו). והיינו לדעתו, שגם האבל אינו מיסב אפילו אם בטלה ממנו אבלות שבעה.

[6] ספר המנהגים

[7] לקוטי לוי יצחק, אגרות ע' רז

[8] מכתבי החתונה ע' טו

[9] ח"א ע' 292

[10] ושם ע' 273 הערה 33:

[11] חשיפה: תמונה נדירה של הרבי שטורעם.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 יש הנוהגים ללובשו גם ב[[ליל הסדר]] וב[[ראש השנה]], אך אין זה מנהג [[חב"ד]].
-==טעם המנהג==
+==פרטי המנהג==
+===טעם לבישת הקיטל===
 טעם המנהג בלבישת קיטל לבן ביום הכיפורים הוא כדי להידמות למלאכי השרת שנקיים מן החטא, כמו שמסמל הצבע הלבן. מאותה סיבה גם נהוג להתעטף ב[[טלית]] אף בליל יום הכיפורים. טעם נוסף בלבישת הקיטל, הוא כדי להכניע את לב האדם לעשות [[תשובה]] שלימה, משום שהקיטל מזכיר את יום המיתה בהיותו דומה לתכריכי המת{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז או"ח תרי, ד. ושם, שגם אבל מותר ללבוש הקיטל וכן הנשים יכולות ללובשו כדי להכניע לבן.}}.
 טעם נוסף הוא שהקיטל נועד למשוך [[חסד]] ו[[רחמים]] על האדם{{הערה|[[מקורי המנהגים]]}}.
+===מנהגים===
+מנהג חב"ד שאת הקיטל לובשים פעם אחת בשנה בלבד, ולכן חתן בשנת הנישואין שלו, שלבש את הקיטל לחופה, אינו לובשו ביום הכיפורים.
+אבל בשנת האבלות - ילבשנו.
 בהיות הקיטל בגד שמיועד לתפילה, כמו טלית, אין להיכנס איתו לבית הכסא{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז או"ח כא, ג.}}.
+===זמני לבישת הקיטל===
+כאמור, את הקיטל לובשים אנשים נשואים בתפילות יום הכיפורים.
+חתן לובש קיטל בעת חופתו, כשאת הקיטל נוהגים לכסות בבגד עליון.
+למנהג חב"ד, אין לובשים קיטל ב[[ליל הסדר]]{{הערה|[[ספר המנהגים]], מ[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]]}}.
+אך אם אדם אבל, מותר לו ללבוש קיטל משום שהקיטל הוא בגד מתים, ולובשים אותו בכדי של תזוח דעתו ויהיה שמח בשמחת החג{{הערה|הלכות פסח עם ביאור דברי שלום (נראה דטעם לבישת הקיט"ל הוא שלא תזוח דעתו עליו מפני השמחה, על כן ילבש בגד מתים. ולפי זה גם האבל ילבשנו). והיינו לדעתו, שגם האבל אינו מיסב אפילו אם בטלה ממנו אבלות שבעה.}}.
+למנהג חב"ד, אין לובשים קיטל ב[[ראש השנה]]{{הערה|ספר המנהגים}}.
 ==הקיטל אצל רבותינו נשיאינו==
@@ שורה 17: / שורה 34: @@
 ===אצל הרבי===
-הרבי נהג ללבוש ביום הכיפורים קיטל לבן העשוי מחולצה של [[אדמו"ר המהר"ש]]. על הקיטל רקומים באותיות לועזיות "SS" - ראשי תיבות של שמו ושם משפחתו של אדמו"ר המהר"ש.
+[[הרבי]] נהג ללבוש ביום הכיפורים קיטל לבן העשוי מחולצה של [[אדמו"ר המהר"ש]]. על הקיטל רקומים באותיות לועזיות "SS" - ראשי תיבות של שמו ושם משפחתו של אדמו"ר המהר"ש.
 מתחת לקיטל לבש [[סירטוק]] ומעליו את ה[[גארטל]].
-==מנהגים==
-===לבישת הקיטל בחתונה===
 כמה ימים לפני חתונתו של הרבי ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] כתב לו{{הערה|לקוטי לוי יצחק, אגרות ע' רז}}: "תחת החופה תלבוש... סירטוק של משי (שמסתמא תפרת לך, כאשר בקשתיך)... ואחר הנשואין תתפלל כל התפילות (וכן ברכות השחר) באבנט".
@@ שורה 34: / שורה 49: @@
 מענה הרבי לשאלה לא הגיע לידינו. אמנם מסופר בספר 'ימי מלך'{{הערה|ח"א ע' 292}}: בעיצומו של המעמד הכריז כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ברבים: "את בתי נתתי לאיש"{{הערה|ושם ע' 273 הערה 33:}}, "את בתי נתתי לאיש, הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד ועוד, בשעה ארבע לפנות בוקר אינו יושן לעולם, או שעדיין לא הלך לישון או שכבר עמד משינתו"{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=20648&lang=hebrew חשיפה: תמונה נדירה של הרבי] שטורעם.}}.
-===לבישת הקיטל בליל הסדר===
-למנהג חב"ד, אין לובשים קיטל ב[[ליל הסדר]]{{הערה|[[ספר המנהגים]], מ[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]]}}.
-אך אם אדם אבל, מותר לו ללבוש קיטל משום שהקיטל הוא בגד מתים, ולובשים אותו בכדי של תזוח דעתו ויהיה שמח בשמחת החג{{הערה|הלכות פסח עם ביאור דברי שלום (נראה דטעם לבישת הקיט"ל הוא שלא תזוח דעתו עליו מפני השמחה, על כן ילבש בגד מתים. ולפי זה גם האבל ילבשנו). והיינו לדעתו, שגם האבל אינו מיסב אפילו אם בטלה ממנו אבלות שבעה.}}.
-===לבישת הקיטל בראש השנה===
-למנהג חב"ד, אין לובשים קיטל ב[[ראש השנה]]{{הערה|ספר המנהגים}}.
 ==ראו גם==