השריפה הגדולה בליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:


בשריפה זו נשרפו מאות אלפי גליונות של [[תורת הנגלה]] והחסידות שכתבם אדמו"ר הצמח צדק, שהיו בכמה ארגזים שנשרפו.
בשריפה זו נשרפו מאות אלפי גליונות של [[תורת הנגלה]] והחסידות שכתבם אדמו"ר הצמח צדק, שהיו בכמה ארגזים שנשרפו.
על אחת השאלות שקיבל [[אדמו"ר הצמח צדק]] אחרי השריפה הגדולה, כתב מענה קצר, על שם מורי-צדק שבעיירות הסמוכות לליובאוויטש, אשר בו כותב רבינו אודות עצמו:
"והנה הרב הנ"ל שי', מחמת שנשרף העיר וביתו וגם ספריו, על כן לא יכול לעיין בענין השאלה להשיב"{{הערה|קובץ [http://chabadlibrary.org/exhibition.pdf תערוכת אדמו"ר הצמח צדק] עמ' 16.}}.


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־00:51, 23 בדצמבר 2020

השריפה הגדולה בליובאוויטש התרחשה בג' תמוז בשנת תרי"א בעיירה ליובאוויטש. היה זה בתקופת אדמו"ר הצמח צדק.

שריפה זו מונה אדמו"ר הריי"צ ברשימותיו[1] וכותב כי בשריפה זו נשרף ביתו של אדמו"ר הצמח צדק וכן בתיהם של בניו.

בהמשך הרשימה כותב אדמו"ר אדמו"ר הריי"צ כי בעקבות כך: "יצא אדמו"ר ה"צמח צדק" וכל בית הרב לגור בהבתים של אדון העיר אשר בסוף רחוב בראם, ושם גנות וכרמים..."

בשריפה זו נשרפו מאות אלפי גליונות של תורת הנגלה והחסידות שכתבם אדמו"ר הצמח צדק, שהיו בכמה ארגזים שנשרפו.

על אחת השאלות שקיבל אדמו"ר הצמח צדק אחרי השריפה הגדולה, כתב מענה קצר, על שם מורי-צדק שבעיירות הסמוכות לליובאוויטש, אשר בו כותב רבינו אודות עצמו:

"והנה הרב הנ"ל שי', מחמת שנשרף העיר וביתו וגם ספריו, על כן לא יכול לעיין בענין השאלה להשיב"[2].

ראו גם

הערות שוליים

  1. מרשימת ג' תשרי, צום גדליה תרנ"ב. נדפסה בספר המאמרים תשי"א עמ' 294. גוף רשימה זו נעתק מרשימותיו של מורו ר' ניסן.
  2. קובץ תערוכת אדמו"ר הצמח צדק עמ' 16.