שינוי המהות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
באופן כללי, שינוי זה מגדיר כל ענין שנוצר באופן של [[יש מאין]], כאשר מציאות אחת נהפכת ונעשית למציאות חדשה, שאינה קשורה לחלוטין למציאות שלפניה. אחת הדוגמאות המובאות לכך בחסידות, הוא ניצוץ אש שיוצא מאבן, שניצוץ האש הוא מהות אחרת לגמרי מהמהות של האבן{{הערה|ליקוטי אמרים בצירוף מראי מקומות וליקוטי פירושים, שער היחוד והאמונה עמוד רא.}}.
באופן כללי, שינוי זה מגדיר כל ענין שנוצר באופן של [[יש מאין]], כאשר מציאות אחת נהפכת ונעשית למציאות חדשה, שאינה קשורה לחלוטין למציאות שלפניה. אחת הדוגמאות המובאות לכך בחסידות, הוא ניצוץ אש שיוצא מאבן, שניצוץ האש הוא מהות אחרת לגמרי מהמהות של האבן{{הערה|ליקוטי אמרים בצירוף מראי מקומות וליקוטי פירושים, שער היחוד והאמונה עמוד רא.}}.


ב[[סדר ההשתלשלות]] שינוי המהות בעיקרו הוא בהתהוות דרגת [[אדם קדמון]] (א"ק) מ[[עצמותו ומהותו]], כאשר כל דרגא אלוקית שמחוץ לעצמותו, רוחנית ועליונה ככל שתהיה, היא מהות חדשה ואחרת לגמרי מהמהות האלוקית של עצמותו ומהותו{{הערה|מאמר אדמו"ר האמצעי 'להבין ענין קריעת ים סוף' עמוד 13.}}, וכן בהתהוות [[עולם העשיה הגשמי]], שהוא יצירת יש גשמי מאין רוחני.
ב[[סדר ההשתלשלות]] שינוי המהות בעיקרו הוא בהתהוות דרגת [[אדם קדמון]] (א"ק) מ[[עצמותו ומהותו]], כאשר כל דרגא אלוקית שמחוץ לעצמותו, רוחנית ועליונה ככל שתהיה, היא מהות חדשה ואחרת לגמרי מהמהות האלוקית של עצמותו ומהותו{{הערה|מאמר אדמו"ר האמצעי 'להבין ענין קריעת ים סוף' עמוד 13.}}, וכן בהתהוות [[עולם העשייה הגשמי]], שהוא יצירת יש גשמי מאין רוחני.


גם באדם עצמו, ישנו מעין הענין של שינוי המהות הן בהעמדת התולדות, כאשר תענוג רוחני יוצר מציאות גשמית המתפתחת ומתגדלת ברחם האשה עד שנעשית מציאות חדשה באופן של יש מאין, והן בכח המחשבה שלפני שעלתה המחשבה בראשו לא היתה לה מציאות כלל{{הערה|מאמר אדמו"ר האמצעי 'להבין ענין קריעת ים סוף' עמוד 13.}}.
גם באדם עצמו, ישנו מעין הענין של שינוי המהות הן בהעמדת התולדות, כאשר תענוג רוחני יוצר מציאות גשמית המתפתחת ומתגדלת ברחם האשה עד שנעשית מציאות חדשה באופן של יש מאין, והן בכח המחשבה שלפני שעלתה המחשבה בראשו לא הייתה לה מציאות כלל{{הערה|מאמר אדמו"ר האמצעי 'להבין ענין קריעת ים סוף' עמוד 13.}}.


==הארה דרך מסך ופרסה==
==הארה דרך מסך ופרסה==
במקומות רבים בחסידות מובא שהארה המתגלה דרך מסך ופרסה היא באופן של [[שינוי המציאות]] בלבד, אך בפרטיות יותר מובא במספר מקומות שגם בנוגע להארה באופן זה יתכן שיהיה שינוי המהות{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי שמות חלק א' עמוד קסג.}}.
במקומות רבים בחסידות מובא שהארה המתגלה דרך [[פרסא|מסך ופרסה]] היא באופן של [[שינוי המציאות]] בלבד, אך בפרטיות יותר מובא במספר מקומות שגם בנוגע להארה באופן זה ייתכן שיהיה שינוי המהות{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי שמות חלק א' עמוד קסג.}}.


==בעבודת השם==
==בעבודת השם==
שורה 16: שורה 16:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גרסה אחרונה מ־07:05, 20 בדצמבר 2020

שינוי המהות הוא מונח בחסידות המגדיר שינוי פנימי של הענין, שנעשה לענין אחר לגמרי (לעומת שינוי המציאות המגדיר שינוי חיצוני בלבד).

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

באופן כללי, שינוי זה מגדיר כל ענין שנוצר באופן של יש מאין, כאשר מציאות אחת נהפכת ונעשית למציאות חדשה, שאינה קשורה לחלוטין למציאות שלפניה. אחת הדוגמאות המובאות לכך בחסידות, הוא ניצוץ אש שיוצא מאבן, שניצוץ האש הוא מהות אחרת לגמרי מהמהות של האבן[1].

בסדר ההשתלשלות שינוי המהות בעיקרו הוא בהתהוות דרגת אדם קדמון (א"ק) מעצמותו ומהותו, כאשר כל דרגא אלוקית שמחוץ לעצמותו, רוחנית ועליונה ככל שתהיה, היא מהות חדשה ואחרת לגמרי מהמהות האלוקית של עצמותו ומהותו[2], וכן בהתהוות עולם העשייה הגשמי, שהוא יצירת יש גשמי מאין רוחני.

גם באדם עצמו, ישנו מעין הענין של שינוי המהות הן בהעמדת התולדות, כאשר תענוג רוחני יוצר מציאות גשמית המתפתחת ומתגדלת ברחם האשה עד שנעשית מציאות חדשה באופן של יש מאין, והן בכח המחשבה שלפני שעלתה המחשבה בראשו לא הייתה לה מציאות כלל[3].

הארה דרך מסך ופרסה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במקומות רבים בחסידות מובא שהארה המתגלה דרך מסך ופרסה היא באופן של שינוי המציאות בלבד, אך בפרטיות יותר מובא במספר מקומות שגם בנוגע להארה באופן זה ייתכן שיהיה שינוי המהות[4].

בעבודת השם[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעבודת השם קשור שינוי המהות עם עבודת התשובה שבשונה מעבודת השם בסדר הרגיל שהוא באופן של הליכה ועליה מדרגה לדרגה, בעבודת התשובה האדם מתעלה באופן של דילוג אין ערוך[5].

הערות שוליים

  1. ליקוטי אמרים בצירוף מראי מקומות וליקוטי פירושים, שער היחוד והאמונה עמוד רא.
  2. מאמר אדמו"ר האמצעי 'להבין ענין קריעת ים סוף' עמוד 13.
  3. מאמר אדמו"ר האמצעי 'להבין ענין קריעת ים סוף' עמוד 13.
  4. מאמרי אדמו"ר האמצעי שמות חלק א' עמוד קסג.
  5. התוועדות י"ב תמוז, שיחת שבת פרשת חוקת-בלק תשי"ב.