שיחות רש"י: הבדלים בין גרסאות בדף
(אשמח מאוד אם מישהו ימצא מקור כלשהו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שיחות רש"י''' הם השיחות שאמר הרבי בין השנים [[תשכ"ה]] - ?, העוסקות באחד מ[[פירוש רש"י|פירושי רש"י]] ב[[פרשת השבוע]]. במהלך השיחה מקשה הרבי על רש"י כמה וכמה שאלות, ואחר כך מתרצם אחת לאחת, על-פי הכללים של לימוד רש"י. | '''שיחות רש"י''' הם השיחות שאמר הרבי בין השנים [[תשכ"ה]] - ?, העוסקות באחד מ[[פירוש רש"י|פירושי רש"י]] ב[[פרשת השבוע]]. במהלך השיחה מקשה הרבי על רש"י כמה וכמה שאלות, ואחר כך מתרצם אחת לאחת בפשטות גאונית, על-פי הכללים של לימוד רש"י. | ||
ברוב השנים, פרסם הרבי מראש קודם ההתוועדות את ה'[[דיבור המתחיל]]' של אותו רש"י שיתבאר בהתוועדות היום. | ברוב השנים, פרסם הרבי מראש קודם ההתוועדות את ה'[[דיבור המתחיל]]' של אותו רש"י שיתבאר בהתוועדות היום. | ||
==בחירת השיחה== | |||
בהתחלה - משנת תשכ"ה, נהג הרבי לומר את פירושו על הדיבור המתחיל הראשון והאחרון של הפרשה, ללא הבדל בין רש"י ארוך לקצר, תמיד הייתה זאת שיחה ארוכה עם המון ביאורים. | |||
לאחר תקופה מסויימת{{לדייק}}, רצה הרבי להפסיק עם אמירת שיחות אלו, אך בא אליו יהודי בשם יוסף וולדמן.... | |||
==מבנה== | |||
את השיחה הרבי פותח בסדרה ארוכה של שאלות, ובמהלכן היה מקיף את פירושו של רש"י מכל צד: משווה את הדברים עם מקורם ב[[גמרא]] וב[[מדרש]], עם דברי רש"י במקומות אחרים בפירושו ועם דעות מפרשים אחרים; דן בתוכן הפירוש ונושא ונותן בדברי פרשני רש"י העיקריים. אחר כך הרבי, מדייק בכל פרט בכל תיבה - החל במלים שהעתיק רש"י מן הפסוק ב"דיבור המתחיל" ועד ב[[מראי מקומות|מראה-מקום]] המדוייק אם צויין בפירושו. לאחר הפסק של שירת [[ניגון]] (כמובן בהתוועדות), פותח באמירת התשובה. לרוב, התשובה היא פתיחת כיוון הבנה חדש, שעל ידו עונה על כל הפרטים. | |||
==בן חמש למקרא== | |||
בשיחות אלו, הרבי תמיד מתעכב על כך, שרש"י אינו מביא את פירושו באופן שרק חכם גדול יכול לעמוד על עומקו ולהבינו היטב. אלא אפילו ילד ש"בן חמש שנים למקרא", יכול להבין (על סמך מה שכבר למד בעבר) את הפירוש ולענות על כל התמיהות שמתעוררות לפעמים. | |||
להבנה של ה"בן חמש שנים למקרא", יש מעלה לגבי ההבנה של מבוגרים יותר. כי מכיון שהוא למד בינתים רק את המקרא{{הערה|לפי הנהוג פעם, שעד גיל עשר למדו רק מקרא.}}, ולכן מוחו נקי מאופני לימוד של ספרים אחרים, ופנוי ללימוד על פי הפשט. הבן חמש שנים גם שואל הרבה על הפשט של הכתוב, דבר שלא שמים לב אליו מבוגרים יותר{{הערה|https://toratchabad.com/%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%A8%D7%A9%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 ראה מעיינותיך}}. | |||
==רקע== | ==רקע== | ||
גרסה מ־16:13, 16 בדצמבר 2020
שיחות רש"י הם השיחות שאמר הרבי בין השנים תשכ"ה - ?, העוסקות באחד מפירושי רש"י בפרשת השבוע. במהלך השיחה מקשה הרבי על רש"י כמה וכמה שאלות, ואחר כך מתרצם אחת לאחת בפשטות גאונית, על-פי הכללים של לימוד רש"י.
ברוב השנים, פרסם הרבי מראש קודם ההתוועדות את ה'דיבור המתחיל' של אותו רש"י שיתבאר בהתוועדות היום.
בחירת השיחה
בהתחלה - משנת תשכ"ה, נהג הרבי לומר את פירושו על הדיבור המתחיל הראשון והאחרון של הפרשה, ללא הבדל בין רש"י ארוך לקצר, תמיד הייתה זאת שיחה ארוכה עם המון ביאורים.
לאחר תקופה מסויימת[לא מדוייק], רצה הרבי להפסיק עם אמירת שיחות אלו, אך בא אליו יהודי בשם יוסף וולדמן....
מבנה
את השיחה הרבי פותח בסדרה ארוכה של שאלות, ובמהלכן היה מקיף את פירושו של רש"י מכל צד: משווה את הדברים עם מקורם בגמרא ובמדרש, עם דברי רש"י במקומות אחרים בפירושו ועם דעות מפרשים אחרים; דן בתוכן הפירוש ונושא ונותן בדברי פרשני רש"י העיקריים. אחר כך הרבי, מדייק בכל פרט בכל תיבה - החל במלים שהעתיק רש"י מן הפסוק ב"דיבור המתחיל" ועד במראה-מקום המדוייק אם צויין בפירושו. לאחר הפסק של שירת ניגון (כמובן בהתוועדות), פותח באמירת התשובה. לרוב, התשובה היא פתיחת כיוון הבנה חדש, שעל ידו עונה על כל הפרטים.
בן חמש למקרא
בשיחות אלו, הרבי תמיד מתעכב על כך, שרש"י אינו מביא את פירושו באופן שרק חכם גדול יכול לעמוד על עומקו ולהבינו היטב. אלא אפילו ילד ש"בן חמש שנים למקרא", יכול להבין (על סמך מה שכבר למד בעבר) את הפירוש ולענות על כל התמיהות שמתעוררות לפעמים.
להבנה של ה"בן חמש שנים למקרא", יש מעלה לגבי ההבנה של מבוגרים יותר. כי מכיון שהוא למד בינתים רק את המקרא[1], ולכן מוחו נקי מאופני לימוד של ספרים אחרים, ופנוי ללימוד על פי הפשט. הבן חמש שנים גם שואל הרבה על הפשט של הכתוב, דבר שלא שמים לב אליו מבוגרים יותר[2].
רקע
קיים?
כללי רש"י
| ערך מורחב – כללי רש"י |
רשימת שיחות הרש"י
בראשית
- בראשית
- נח
- לך לך
- וירא
שמות
ויקרא
במדבר
דברים
- ↑ לפי הנהוג פעם, שעד גיל עשר למדו רק מקרא.
- ↑ https://toratchabad.com/%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%A8%D7%A9%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 ראה מעיינותיך