משתמש:שמואל חיים/מוטקה חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:בדיחות.jpg|ממוזער|ספר בדיחות של מוטקה חב"ד]]
[[קובץ:בדיחות.jpg|ממוזער|ספר בדיחות של מוטקה חב"ד]]
'''מוטקה ( נקרא גם מרדכי) חב"ד'''([[תק"פ]] - [[תר"ל]]), היה בדחן יהודי מפורסם.
'''מרדכי (מוטקה) חב"ד''' (או כאבאד, [[תק"פ]] - [[תר"ל]]), היה בדחן יהודי מוילנה.
==תולדותיו==
==תולדותיו==
נולד בשנת [[תק"פ]] למשפחה ליטאית, בתחילה היה שם משפחתו "לץ" {{הערה|או בשם המלא מרדכי לץ}}.
מוטקה (מרדכי) חב"ד נקרא קודם "מוטקה לץ", אך עם נישואיו לבתו של חסיד [[חב"ד]] אמיד בווילנה, דרש ממנו חותנו להסב את שמו ל"מוטקה חב"ד". דעה אחרת בעניין טוענת, שה[[תנועת ההשכלה|משכילים]] בוילנה התקשו לקבל את נישואיו של הלץ ה"חילוני" דווקא לבת של חסיד חב"ד, ומכעסם עליו קראו לו "מוטקה חב"ד", שזה ראשי תיבות "חכמה בלי דעת".


כשהגיע לגיל הנישואין התחתן עם ביתו של חסיד חב"ד מהעיר [[וילנה]], ישנם שני סיבות לזה שהוא החליף את שם משפחתו לחב"ד 1. חותנו החסיד חב"ד הכריח אותו לנשות את זה לחב"ד, 2. הליטאים שלא הבינו למה הוא התחתן עם חסיד חב"ד קראו לו '''חב"ד''' עכב שזה ר"ת של המילים '''ח'''כמה '''ב'''לי '''ד'''עת.
מוטקה חב"ד נודע בחריפות לשונו, בביקורתו חסרת הפשרות, בחדות מבטו, ובהעשרת הפולקלור העממי היידישאי בווילנה, ובערים נוספות בסביבתה. הוא התפרנס ממתן שירותי ליצנות לגבירים ובעלי יכולת, היה תעלולן ומתחן ידוע, והתפרסם בעיקר בכושר האלתור שלו.


מרדכי חב"ד התפרנס מהיותו בדחן מפורסם, מתעלולים ועוד.
מוטקה חב"ד חבר לראשי הקהילה בווילנה, ובמיוחד לר' יודל אופאטוב, שכונה גם בשם "התקיף הידוע", איש ציבור אלים ושתלטני, שעלה מתחתיות החברה בווילנה עד לראשות הקהילה. אופטוב, שהיה בנעוריו מצחצח נעליים פשוט, התהדר ברכושו, ונהג לסייר ברחובות וילנה היהודית במרכבה מהודרת, מלווה בשרתים ועושי דברו. מוטקה חב"ד נשכר למסעי ראווה אלה, ישב ליד הגביר אופטוב, ושעשע אותו לאורך הדרך. בכל המפגשים ביניהם בסיפור ובבדיחה העממית יוצא מוטקה כשידו על העליונה ואופאטוב מוצג ככלי ריק.


מוטקה חב"ד חבר לראש הקהילה מוילנה יודל אופאטוב {{הערה|שלקח בכוח את ראשות הקהילה}} והיה מספר לו בדיחות תמורת כסף, מוטקה היה מנהל נגדו ויכוחים שתמיד ידו על העליונה ושהוא משמיץ את אופאטוב.
ב"ספר הבדיחה והחידוד" של אלתר דרויאנוב יש למעלה משלושים חידודים והלצות המיוחסות למוטקה חב"ד (דרויאנוב, לפי שיטתו העברית, מאיית את שמו: 'מָדְכֶּי חבד'). באחד מהם מסופר:
 
{{ציטוט|תוכן=רצונך, רבי יהודה, שתחיה עולמית? – אמר מדכי חב"ד ליודל אופאטוב. – קוּם ועקור דירתך מווילנה לבולטרימנץ [עיירה יהודית קטנה וענייה, סמוכה לווילנה].{{ש}}
נפטר בשנת [[תר"ל]], ידוע כשלושים בדיחות שסיפר מוטקה חב"ד{{הערה|בדיחה של מוטקה חב"ד- {{ציטוט|תוכן=רצונך, רבי יהודה, שתחיה עולמית? – אמר מדכי חב"ד ליודל אופאטוב. – קוּם ועקור דירתך מווילנה לבולטרימנץ [עיירה יהודית קטנה וענייה, סמוכה לווילנה].{{ש}}
ליגלג עליו יודל: מדכי, כלום מלאך-המוות אין לו שליטה בבולטרימנץ שלך?{{ש}}
ליגלג עליו יודל: מדכי, כלום מלאך-המוות אין לו שליטה בבולטרימנץ שלך?{{ש}}
החזיר לו מדכי: מלאך-המוות יש לו שליטה בכל מקום, אבל קבלה היא בידי מאבותי ומאבות-אבותי, שמששת ימי בראשית ועד היום לא מת יהודי עשיר בבולטרימנץ...}}}}
החזיר לו מדכי: מלאך-המוות יש לו שליטה בכל מקום, אבל קבלה היא בידי מאבותי ומאבות-אבותי, שמששת ימי בראשית ועד היום לא מת יהודי עשיר בבולטרימנץ...
{{הערות שוליים}}
}}

גרסה אחרונה מ־14:42, 1 בדצמבר 2020

ספר בדיחות של מוטקה חב"ד

מרדכי (מוטקה) חב"ד (או כאבאד, תק"פ - תר"ל), היה בדחן יהודי מוילנה.

תולדותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מוטקה (מרדכי) חב"ד נקרא קודם "מוטקה לץ", אך עם נישואיו לבתו של חסיד חב"ד אמיד בווילנה, דרש ממנו חותנו להסב את שמו ל"מוטקה חב"ד". דעה אחרת בעניין טוענת, שהמשכילים בוילנה התקשו לקבל את נישואיו של הלץ ה"חילוני" דווקא לבת של חסיד חב"ד, ומכעסם עליו קראו לו "מוטקה חב"ד", שזה ראשי תיבות "חכמה בלי דעת".

מוטקה חב"ד נודע בחריפות לשונו, בביקורתו חסרת הפשרות, בחדות מבטו, ובהעשרת הפולקלור העממי היידישאי בווילנה, ובערים נוספות בסביבתה. הוא התפרנס ממתן שירותי ליצנות לגבירים ובעלי יכולת, היה תעלולן ומתחן ידוע, והתפרסם בעיקר בכושר האלתור שלו.

מוטקה חב"ד חבר לראשי הקהילה בווילנה, ובמיוחד לר' יודל אופאטוב, שכונה גם בשם "התקיף הידוע", איש ציבור אלים ושתלטני, שעלה מתחתיות החברה בווילנה עד לראשות הקהילה. אופטוב, שהיה בנעוריו מצחצח נעליים פשוט, התהדר ברכושו, ונהג לסייר ברחובות וילנה היהודית במרכבה מהודרת, מלווה בשרתים ועושי דברו. מוטקה חב"ד נשכר למסעי ראווה אלה, ישב ליד הגביר אופטוב, ושעשע אותו לאורך הדרך. בכל המפגשים ביניהם בסיפור ובבדיחה העממית יוצא מוטקה כשידו על העליונה ואופאטוב מוצג ככלי ריק.

ב"ספר הבדיחה והחידוד" של אלתר דרויאנוב יש למעלה משלושים חידודים והלצות המיוחסות למוטקה חב"ד (דרויאנוב, לפי שיטתו העברית, מאיית את שמו: 'מָדְכֶּי חבד'). באחד מהם מסופר:

רצונך, רבי יהודה, שתחיה עולמית? – אמר מדכי חב"ד ליודל אופאטוב. – קוּם ועקור דירתך מווילנה לבולטרימנץ [עיירה יהודית קטנה וענייה, סמוכה לווילנה].
ליגלג עליו יודל: מדכי, כלום מלאך-המוות אין לו שליטה בבולטרימנץ שלך?
החזיר לו מדכי: מלאך-המוות יש לו שליטה בכל מקום, אבל קבלה היא בידי מאבותי ומאבות-אבותי, שמששת ימי בראשית ועד היום לא מת יהודי עשיר בבולטרימנץ...