שידוך יצחק ורבקה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←רקע) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שידוך יצחק ורבקה''' הוא המאורע שבו [[שליח|נשלח]] אליעזר [[עבד (תואר)|עבד]] [[אברהם]] לחרן, בשביל למצוא אישה ל[[יצחק]]. | '''שידוך יצחק ורבקה''' הוא המאורע שבו [[שליח|נשלח]] אליעזר [[עבד (תואר)|עבד]] [[אברהם]] לחרן, בשביל למצוא אישה ל[[יצחק]]. | ||
| שורה 11: | שורה 10: | ||
אליעזר שרצה שיצחק ישא את בתו, נסה לדבר על כך עם אברהם. באומרו{{הערה|כ"ד, ל"ט}}: {{ציטוטון|אלי לא תלך האשה אחרי}} - בכתיב חסר שכונתו "אלי" - לי (לביתי) ינשא יצחק. על כך ענה לו אברהם{{הערה|רש"י}}: {{ציטוטון|בני ברוך, ואתה ארור. ואין ארור מדבק בברוך}}. | אליעזר שרצה שיצחק ישא את בתו, נסה לדבר על כך עם אברהם. באומרו{{הערה|כ"ד, ל"ט}}: {{ציטוטון|אלי לא תלך האשה אחרי}} - בכתיב חסר שכונתו "אלי" - לי (לביתי) ינשא יצחק. על כך ענה לו אברהם{{הערה|רש"י}}: {{ציטוטון|בני ברוך, ואתה ארור. ואין ארור מדבק בברוך}}. | ||
== | ==המסע== | ||
מסע אליעזר למציאת אשתו של יצחק, היה רצוף ניסים. | |||
===הנסיעה=== | |||
אליעזר לקח מבית אברהם, עשרה מ[[גמל|גמלי]] אברהם{{הערה|שהיו עם זמומים בפיהם, שלא יאכלו משדות אחרים.}}, שהיו מלאים בכל טוב. אברהם כתב שטר {{הערה|"דיאתיקי"}} שבו נתן את כל נכסיו ליצחק, כדי שירצו להנשא לו, ונתנו לאליעזר{{הערה|רש"י כ"ד, י'.}}. | |||
לאליעזר ארעה [[קפיצת הדרך]], ובאותו יום שיצא מארץ כנען - הגיע לחרן. כמו שאמר להורי רבקה{{הערה|כ"ד, מ"ב.}}: {{ציטוטון|ואבוא היום}} - היום יצאתי, והיום הגעתי. | |||
כשהגיע אליעזר לחרן, היה זה לפנות ערב. הוא הגיע אל ה[[באר מים|באר]] של העיר, בשעה שבה נהגו הנערות לשאוב מים לסעודת הערב{{הערה|כ"ד י"א, ומדרש שכל טוב על הפסוק.}}. הוא הושיב את גמליו על ברכיהם, והשקה אותם מימי הבאר. | |||
===מציאת רבקה=== | |||
אליעזר נשא לה' [[תפילה]] שימצא ליצחק את האשה הנכונה. ועשה לו סימן: עוד מעט יבואו בנות העיר לשאוב מים, ואל הנערה שהוא יבקש ממנה להביא לו מעט מים, והיא תאמר שתביא מים לו וגם לגמליו, זה יהיה הסימן שהיא האשה הראויה ליצחק. | |||
==יחוד מ"ה וב"ן== | ==יחוד מ"ה וב"ן== | ||
גרסה מ־23:07, 10 בנובמבר 2020
שידוך יצחק ורבקה הוא המאורע שבו נשלח אליעזר עבד אברהם לחרן, בשביל למצוא אישה ליצחק.
רקע
היה זה מיד לאחר עקידת יצחק (בו נצטוה אברהם להקריב את יצחק בנו על המזבח, כדי לבדוק את נאמנותו), ואברהם התחיל להרהר, מה היה קורה אילו היה צריך להקריב את יצחק בפועל, וציווי ה'[1]: "כי ביצחק יקרא לך זרע", לא היה מתקיים[2]. לכן התחיל לחשוב על שידוך מתאים עבור יצחק, כדי שיהיה המשך לזרעו של יצחק[3].
בראות ה' את דאגות אברהם, הודיע לו שנולדה זוגתו של יצחק - רבקה. כמו שאומר הפסוק[4]: "ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם...הנה ילדה...את רבקה".
בהיות רבקה בת שלוש שנים ויום אחד, שאז נעשתה ראויה לנישואין, קרא אברהם לעבדו - אליעזר, והשביע אותו במילתו (שהיתה החפץ היחיד של קדושה שבאותו הזמן[5]), שיקח ליצחק אשה ממולדתו - חרן, ושבשום אופן, לא יקח אשה מבנות הכנענים.
אליעזר שרצה שיצחק ישא את בתו, נסה לדבר על כך עם אברהם. באומרו[6]: "אלי לא תלך האשה אחרי" - בכתיב חסר שכונתו "אלי" - לי (לביתי) ינשא יצחק. על כך ענה לו אברהם[7]: "בני ברוך, ואתה ארור. ואין ארור מדבק בברוך".
המסע
מסע אליעזר למציאת אשתו של יצחק, היה רצוף ניסים.
הנסיעה
אליעזר לקח מבית אברהם, עשרה מגמלי אברהם[8], שהיו מלאים בכל טוב. אברהם כתב שטר [9] שבו נתן את כל נכסיו ליצחק, כדי שירצו להנשא לו, ונתנו לאליעזר[10].
לאליעזר ארעה קפיצת הדרך, ובאותו יום שיצא מארץ כנען - הגיע לחרן. כמו שאמר להורי רבקה[11]: "ואבוא היום" - היום יצאתי, והיום הגעתי.
כשהגיע אליעזר לחרן, היה זה לפנות ערב. הוא הגיע אל הבאר של העיר, בשעה שבה נהגו הנערות לשאוב מים לסעודת הערב[12]. הוא הושיב את גמליו על ברכיהם, והשקה אותם מימי הבאר.
מציאת רבקה
אליעזר נשא לה' תפילה שימצא ליצחק את האשה הנכונה. ועשה לו סימן: עוד מעט יבואו בנות העיר לשאוב מים, ואל הנערה שהוא יבקש ממנה להביא לו מעט מים, והיא תאמר שתביא מים לו וגם לגמליו, זה יהיה הסימן שהיא האשה הראויה ליצחק.