תיבת נח: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←פתיח) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
אחרי המבול ביום [[י"ז סיוון]] התיבה נעצרה מעל הרי אררט. | אחרי המבול ביום [[י"ז סיוון]] התיבה נעצרה מעל הרי אררט. | ||
==רבותינו נשיאינו== | |||
ה[[בעל-שם-טוב]] מפרש את המילה '''תיבה''' שזה תיבות ה[[תפילה]] וה[[תורה]], שמתי שהאדם מוקף בתיבות התורה והתפילה יהיה מוגן מה[[מבול]]{{הערה|תורה אור פרשת נח ט' א'}}. | |||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
גרסה מ־22:46, 21 באוקטובר 2020
תיבת נח הייתה ספינת ענק בה שהה נח עם משפחתו בזמן המבול. את התיבה בנה על פי ציווי השם בכדי להציל את המין האנושי ואת כל מיני הצומח והחי ממבול המים ששרר בעולם.
בתיבה היה מצב של ימות המשיח, שכן אז התקיים הייעוד של "וגר זאב עם כבש".
הציווי
עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר. וְזֶה, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל-אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה, בְּצִדָּהּ תָּשִׂים; תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים, תַּעֲשֶׂהָ
— בראשית פרק ו' פסוקים י"ד-ט"ז.
בניתה
נח בנה את התיבה בעצמו במשך 120 שנה, כדי שאולי דור המבול יראו אותו בונה ויחזרו בתשובה[1]. התיבה היתה מעצי גופר. מחוץ לתיבה ומבתוך מרח זפת כדי שלא יכנסו המים.
אורך התיבה 300 אמה, רוחב 50 אמה, ו30 אמה גובה. צורתה היתה כמו ספינה, גגה היה מושפע ועולה עד לאמה העליונה שהיתה שטוחה[2].
לתיבה היו 3 קומות העליונה לנח ומשפחתו, אמצעית לבעלי חיים, והתחתונה לזבל[3].
ה' ציווה את נח לקחת שתי בהמות (בעל ואישה) מהבהמות הטמאות, ושבע מהבהמות הכשרות. בישביל שאחרי המבול יולידו עוד חיות, והסיבה שהכשרות שבע מכל אחד כדי שאחרי המבול נח יקריב קורבנות ולא יגמרו על ידי זה החיות[4].
נח בנה בתיבה צוהר, יש מחלוקת אם הצוהר היה חלון או אבן יקרה שהיתה מהירה את התיבה[5].
לפי רש"י התיבה היתה שוקעת במים אחת עשרה אמה[6].
אחרי המבול ביום י"ז סיוון התיבה נעצרה מעל הרי אררט.
רבותינו נשיאינו
הבעל-שם-טוב מפרש את המילה תיבה שזה תיבות התפילה והתורה, שמתי שהאדם מוקף בתיבות התורה והתפילה יהיה מוגן מהמבול[7].