צוואת הריב"ש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "[[תמונה:" ב־"[[קובץ:")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 12: שורה 12:


[[אדמו"ר הזקן]] בספר ה[[תניא]] ([[אגרת הקודש - פרק כ"ה|אגרת הקודש סימן כ"ה]]) אומר על הספר: "שבאמת אינה צוואתו [כלל], ולא ציוה כלל לפני פטירתו, רק הם לקוטי אמרותיו הטהורות שלקטו לקוט בתר לקוטי ולא ידעו לכוין הלשון על מתכונתו, אך המכוון הוא אמת לאמיתו".
[[אדמו"ר הזקן]] בספר ה[[תניא]] ([[אגרת הקודש - פרק כ"ה|אגרת הקודש סימן כ"ה]]) אומר על הספר: "שבאמת אינה צוואתו [כלל], ולא ציוה כלל לפני פטירתו, רק הם לקוטי אמרותיו הטהורות שלקטו לקוט בתר לקוטי ולא ידעו לכוין הלשון על מתכונתו, אך המכוון הוא אמת לאמיתו".
כך גם ענה לחוקריו ב[[מאסר אדמו"ר הזקן|מאסרו]] כאשר הקשו לו מהנאמר בספר.


הספר מובא בספרי [[רבותינו נשיאינו]] פעמים בודדות בלבד. משנת ה'[[תש"כ]] החל הרבי לבאר ספר זה.
הספר מובא בספרי [[רבותינו נשיאינו]] פעמים בודדות בלבד. משנת ה'[[תש"כ]] החל הרבי לבאר ספר זה.

גרסה מ־00:08, 13 באוקטובר 2020

שער ההוצאה הראשונה(?)

צוואת הריב"ש הוא ספר המכיל ליקוט מאמרות הבעל שם טוב.

תוכן הספר

הספר מכיל "צוואת הנהגות ישרות ועצמות גדולות ונפלאות לעבודת הבורא בתורה ובתפילה ובשאר מדות מקדוש ה' אשר כמוהו לא היה מימות הראשונים חד משמי שמיא נח"ת" (מתוך דף השער).

כתיבתו

שלא כמשתמע משם הספר, הספר לא נכתב על ידי הבעל שם טוב עצמו, אלא הוא ליקוט מאמרותיו שנכתבו על ידי תלמידו רבי ישעיה מיאנוב.

אדמו"ר הזקן בספר התניא (אגרת הקודש סימן כ"ה) אומר על הספר: "שבאמת אינה צוואתו [כלל], ולא ציוה כלל לפני פטירתו, רק הם לקוטי אמרותיו הטהורות שלקטו לקוט בתר לקוטי ולא ידעו לכוין הלשון על מתכונתו, אך המכוון הוא אמת לאמיתו".

כך גם ענה לחוקריו במאסרו כאשר הקשו לו מהנאמר בספר.

הספר מובא בספרי רבותינו נשיאינו פעמים בודדות בלבד. משנת ה'תש"כ החל הרבי לבאר ספר זה.

מהדורות

הספר הודפס לראשונה בשנת תקנ"ג בעיר זאלקווא[1].

בשנת תשל"ה, בהוראת הרבי ערכה והדפיסה קה"ת את הספר בהוצאה מתוקנת עם הוספות רבות, בעריכת הרב יעקב עמנואל שוחט. בשנים תשמ"ב ותנש"א הודפס הספר שוב עם עוד הוספות מהעורך. בשנת תשנ"ח הגיה הרב שוחט את הספר מחדש והוציאו במהדורה נוספת.

קישורים חיצונים

  1. לפניה ידועות על שתי הוצאות נוספות חסרות מקום ו/או זמן