משתמש:שמואל חיים/זקני החסידים בארה"ק: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
===[[התוועדות חסידית]]=== | ===[[התוועדות חסידית]]=== | ||
[[קובץ:התוועדות נחלת בנימין.jpg|ממוזער|התוועדות חסידית בבית כנסת [[נחלת בנימין | [[קובץ:התוועדות נחלת בנימין.jpg|ממוזער|התוועדות חסידית בבית כנסת [[נחלת בנימין]]]] | ||
התוועדות היא אחת מן הדרכים ל[[התקשרות]] אל [[נשיא הדור|הרבי]]{{הערה|[[היום יום]] [[כ"ד סיון]]}}, אחד מהיסודות ב[[דרכי החסידים]], ומבוא למצוות [[אהבת ישראל]]{{הערה|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]. שיחת שבת פרשת ויקהל [[תשמ"ו]] סעיף ד' ואילך}}.אצל זקני החסידים היו סוגים שונים של התוועדות. | התוועדות היא אחת מן הדרכים ל[[התקשרות]] אל [[נשיא הדור|הרבי]]{{הערה|[[היום יום]] [[כ"ד סיון]]}}, אחד מהיסודות ב[[דרכי החסידים]], ומבוא למצוות [[אהבת ישראל]]{{הערה|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]. שיחת שבת פרשת ויקהל [[תשמ"ו]] סעיף ד' ואילך}}.אצל זקני החסידים היו סוגים שונים של התוועדות. | ||
סגנונו של רבי [[זלמן משה היצחקי]] בהתוועדויות היה חריף ביותר, הוא התבטא לפני [[ר' מענדל]]:{{ציטוטון|מה אעשה, שהנפש הבהמית מבינה דווקא שפה זו}},אנ"ש בתל אביב, שלא הורגלו לסגנון התוועדויות חריף של ר' שלמן משה, החלו לשלוח מכתבי תלונות ל[[אדמו"ר הריי"צ]] על ר' זלמן משה, אך הרבי גיבה אותו בגיבוי מלא, וכתב לחסידים שהתלוננו: {{ציטוטון|"'''המורם כל האמור הסיב לי צער גדול ועגמת נפש רב, משה שהנני רואה רוע היחס.. לתלמידי יקיריי שי' האהובים לי כבנים ממש.. למותר הוא לכפול אותן הדברים אשר כתבתי במכתבי העבר בשבחם של תלמידי יקירי צמודי לבבי, אשר כל אחד ואחד מהם הוא אוצר בלום ב[[יראת שמים]] בקנין המדות ובאהבת ישראל...'''".}} | סגנונו של רבי [[זלמן משה היצחקי]] בהתוועדויות היה חריף ביותר, הוא התבטא לפני [[ר' מענדל]]:{{ציטוטון|מה אעשה, שהנפש הבהמית מבינה דווקא שפה זו}},אנ"ש בתל אביב, שלא הורגלו לסגנון התוועדויות חריף של ר' שלמן משה, החלו לשלוח מכתבי תלונות ל[[אדמו"ר הריי"צ]] על ר' זלמן משה, אך הרבי גיבה אותו בגיבוי מלא, וכתב לחסידים שהתלוננו: {{ציטוטון|"'''המורם כל האמור הסיב לי צער גדול ועגמת נפש רב, משה שהנני רואה רוע היחס.. לתלמידי יקיריי שי' האהובים לי כבנים ממש.. למותר הוא לכפול אותן הדברים אשר כתבתי במכתבי העבר בשבחם של תלמידי יקירי צמודי לבבי, אשר כל אחד ואחד מהם הוא אוצר בלום ב[[יראת שמים]] בקנין המדות ובאהבת ישראל...'''".}} | ||
[[הרבי]] אמר לר' [[פרץ מוצקין]]{{הערה|מפי [[ר' מענדל]]}} כיצד צריכה להיראות התוועדות חסידית: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=התוועדות הפתחת בסיפור אוודת חסיד, ולאחר מכן שחים בעניין מפרשת שבוע וכדומה. ההוראה לפתוח בסיפור אוודת חסיד, ולא אוודת רבי, אינה בכדי:תכליתה של התוועדות היא ליישם את התביעות בפועל. הנפש הבהמית מנסה ךשכנע את האדם, כי ביצוע הינו נעלה מכוחותיו, אך הסיפור אודות חסיד ממחיש, שהתביעות ניתנות בהלחט לישום}} | |||
==פתגמים== | ==פתגמים== | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־10:01, 29 בספטמבר 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
זקני החסידים
| ערך מורחב – זקני החסידים |
קהילות חב"ד
הדרכותיהם והשקפותיהם
נסיעה לרבי
הרבי
משיח
התוועדות חסידית
התוועדות היא אחת מן הדרכים להתקשרות אל הרבי[1], אחד מהיסודות בדרכי החסידים, ומבוא למצוות אהבת ישראל[2].אצל זקני החסידים היו סוגים שונים של התוועדות.
סגנונו של רבי זלמן משה היצחקי בהתוועדויות היה חריף ביותר, הוא התבטא לפני ר' מענדל:"מה אעשה, שהנפש הבהמית מבינה דווקא שפה זו",אנ"ש בתל אביב, שלא הורגלו לסגנון התוועדויות חריף של ר' שלמן משה, החלו לשלוח מכתבי תלונות לאדמו"ר הריי"צ על ר' זלמן משה, אך הרבי גיבה אותו בגיבוי מלא, וכתב לחסידים שהתלוננו: ""המורם כל האמור הסיב לי צער גדול ועגמת נפש רב, משה שהנני רואה רוע היחס.. לתלמידי יקיריי שי' האהובים לי כבנים ממש.. למותר הוא לכפול אותן הדברים אשר כתבתי במכתבי העבר בשבחם של תלמידי יקירי צמודי לבבי, אשר כל אחד ואחד מהם הוא אוצר בלום ביראת שמים בקנין המדות ובאהבת ישראל..."."
הרבי אמר לר' פרץ מוצקין[3] כיצד צריכה להיראות התוועדות חסידית:
התוועדות הפתחת בסיפור אוודת חסיד, ולאחר מכן שחים בעניין מפרשת שבוע וכדומה. ההוראה לפתוח בסיפור אוודת חסיד, ולא אוודת רבי, אינה בכדי:תכליתה של התוועדות היא ליישם את התביעות בפועל. הנפש הבהמית מנסה ךשכנע את האדם, כי ביצוע הינו נעלה מכוחותיו, אך הסיפור אודות חסיד ממחיש, שהתביעות ניתנות בהלחט לישום