נפש אלוקית: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(בעריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''נפש אלוקית''' היא הנפש הקדושה שיש בכל [[יהודי]] הקשורה בהקב"ה באופן שהיא חלק אלוקה ממעל ממש. הנפש האלוקית, יחד עם ה[[נפש הבהמית]] הם שתי הנפשות שיש בכל יהודי, | '''נפש אלוקית''' היא הנפש הקדושה שיש בכל [[יהודי]] הקשורה בהקב"ה באופן שהיא חלק אלוקה ממעל ממש. הנפש האלוקית, יחד עם ה[[נפש הבהמית]] הם שתי הנפשות שיש בכל יהודי, ועבודתו של היהודי בעולם הזה היא להשליט את הנפש האלוקית על הנפש הבהמית. | ||
לנפש האלוקית יש [[עשר ספירות]] שהם בבחינת קדושה, שענין [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] של הנפש האלוקית הוא השכלה והתבוננות באלוקות, וענין ה[[מידות]] הנפש האלוקית הוא לאהוב את ה' ולירא ממנו, ולחפוץ לעשות מצוותיו. | |||
מלבד עשר הספירות יש לנפש האלוקית שלושה לבושים, שבהם מתלבשת הנפש בגוף, ועל ידיה מתקשרת בה' על ידי תורה ומצוות. | |||
==ענינה== | ==ענינה== | ||
| שורה 13: | שורה 15: | ||
==עשר ספירותיה== | ==עשר ספירותיה== | ||
לנפש האלוקית ישנם [[עשר ספירות]] בהם היא מתלבשת. | לנפש האלוקית ישנם [[עשר ספירות]] בהם היא מתלבשת. עשר הספירות של הנפש האלוקית נחלקות מעשר הספירות של הנפש הבהמית, שהם בבחינת קדושה. שענין ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] של הנפש האלוקית הוא להשכיל ולהתבונן באלוקות, וענין ה[[מידות]] של הנפש האלוקית הוא [[אהבת ה']] ויראתו, והרצון לעשות מצוותיו. | ||
ענינם של הספירות של הנפש האלוקית מבואר ב[[תניא - פרק ג'|פרק ג']] של ספר ה[[תניא]]. כפי המבואר שם, ענין כח המשכיל שיש בנפש האלוקית הוא [[ספירת החכמה]] שהיא נקראת "כח מה". וכאשר הוא משכיל דבר מן הכח אל הפועל, זהו [[ספירת הבינה]] של הנפש אלוקית. וספירות החכמה והבינה נקראות בשם אב ואם, שהם המולידות את המידות. | |||
==לבושיה== | ==לבושיה== | ||
גרסה מ־16:04, 29 בנובמבר 2009
נפש אלוקית היא הנפש הקדושה שיש בכל יהודי הקשורה בהקב"ה באופן שהיא חלק אלוקה ממעל ממש. הנפש האלוקית, יחד עם הנפש הבהמית הם שתי הנפשות שיש בכל יהודי, ועבודתו של היהודי בעולם הזה היא להשליט את הנפש האלוקית על הנפש הבהמית.
לנפש האלוקית יש עשר ספירות שהם בבחינת קדושה, שענין חב"ד של הנפש האלוקית הוא השכלה והתבוננות באלוקות, וענין המידות הנפש האלוקית הוא לאהוב את ה' ולירא ממנו, ולחפוץ לעשות מצוותיו.
מלבד עשר הספירות יש לנפש האלוקית שלושה לבושים, שבהם מתלבשת הנפש בגוף, ועל ידיה מתקשרת בה' על ידי תורה ומצוות.
ענינה
הנפש האלוקית הינה, כלשונו של ספר התניא, חלק אלוקה ממעל ממש. על הנפש האלוקית נאמר "ויפח באפיו נשמת חיים", ומבואר כי "מאן דנפח מתוכיה נפח", שתוכיות ופנימיות החיות שבאדם מוציא בנפיחתו בכוח. וכך על דרך משל הוא שנשמות ישראל עלו במחשבה, שכתוב "בני בכורי ישראל", וכמו שהבן נמשך ממוח האב, כך כביכול נשמת כל אדם מישראל נמשכה מחכמתו יתברך, שהיא בבחינת "חכים ולא בחכמה ידיעא".
ומבואר, שאף שיש חילוקי מדרגות רבים בין הנשמות, שיש נשמות שהם בבחינת ראש ויש נשמות שהם בבחינת עקביים, הרי שכולם נמשכים מן מהותם בחכמה עילאה, שבה שורה אור אין סוף ממש. וכמשל לכך הוא הבן הנמשך ממוח האב, שאף ציפורני רגליו נתהוו מטיפה זו ממש.
נפש אלוקית ונפש בהמית
| ערך מורחב – נפש האלוקית ונפש הבהמית |
נפש אלוקית היא הנפש הקדושה שיש בכל ישראל, ובנוסף לה יש נפש נוספת, נפש הבהמית, שנמשכת מצד הקליפה וסטרא אחרא. מבואר כי נפש הבהמית היא בבחינת קליפת נוגה, ויש באפשרותה של הנפש האלוקית לעלות ולרומם את נפש זו. ויותר מכך, על ידי הנפש הבהמית יכולה הנפש האלוקית לעלות למקומות גבוהים יותר.
עשר ספירותיה
לנפש האלוקית ישנם עשר ספירות בהם היא מתלבשת. עשר הספירות של הנפש האלוקית נחלקות מעשר הספירות של הנפש הבהמית, שהם בבחינת קדושה. שענין ספירות חב"ד של הנפש האלוקית הוא להשכיל ולהתבונן באלוקות, וענין המידות של הנפש האלוקית הוא אהבת ה' ויראתו, והרצון לעשות מצוותיו.
ענינם של הספירות של הנפש האלוקית מבואר בפרק ג' של ספר התניא. כפי המבואר שם, ענין כח המשכיל שיש בנפש האלוקית הוא ספירת החכמה שהיא נקראת "כח מה". וכאשר הוא משכיל דבר מן הכח אל הפועל, זהו ספירת הבינה של הנפש אלוקית. וספירות החכמה והבינה נקראות בשם אב ואם, שהם המולידות את המידות.
לבושיה
לנפש האלוקית יש שלושה לבושים: מחשבה דיבור ומעשה, שהם המחשבה הדיבור והמעשה בתרי"ג מצוות התורה. שכאשר האדם משיג במחשבתו את כל מה שיכול להשיג בפרד"ס התורה, ועוסק בדיבורו בפירוש תרי"ג המצוות והלכותיהם, ומקיים בגופו את כל המצוות המעשיות, שענינים אלו נהיים לבוש לנפש האלוקית.