התבודדות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת}}
{{בעבודה מתמשכת}}
'''התבודדות'''
'''התבודדות''' היא פעולה שאדם נוקט מיוזמתו בה הוא מבודד את עצמו משאר בני האדם לתקופה או לזמן מסויים.


קודם התגלות החסידות הייתה נפוצה מאוד בעולם היהודי תופעת הפרישות וההתבודדות כדרך חיים. יהודים שרצו לעבוד את ה' היו מתבודדים, מתנתקים מחברת בני אדם ופורשים מענייני העולם הזה. היו שאף לא הביטו מחוץ לארבע אמותיהם.
בנוסף להתבודדות כדרך חיים יש המתבודדים במשך זמן מסויים במשך היום בו הם שופכים את ליבם בחופשיות לפני הבורא.
==התבודדות כדרך חיים==
===מעלות ההתבודדות===
[[אדמו"ר הריי"צ]] ביאר שלהתבודדות אכן יש מעלות רבות{{הערה|לקוטי דיבורים חלק א, עמ' 270}}: "היכולת להינזר מהעולם ולעשות הכול כדי להתנתק מכל ענייני העולם - היא ללא ספק מדרגה גדולה, וההולכים בדרך זו הם בעלי-מדרגה. על-ידי עבודה זו נעשים בעלי-צורה, כלומר, בעלי-נפש, במדרגה גבוהה ביותר".
וממשיך שעל ידי ההתבודדות "..מגיעים לדרגות הגבוהות ביותר של השכלה. חיים בעולם שכולו טוב - שמים וארץ, הרים ונהרות, אילנות ודשאים, בעלי כנף למיניהם... המתבודד האמיתי מתעלה על-ידי התבודדות במדרגות הגבוהות ביותר שבהשכלה. רעיונותיו משוטטים באין מפריע בעולמות העליונים ביותר.."
ב[[ספר הזכרונות]] של אדמו"ר הריי"צ הוא מתאר את העיירה ליובאוויטש בראשית שנות הקמתה: "ליובאוויטש היתה מוקפת מאז ומתמיד יערות גדולים ששיוו לה מראה של מקום מבודד והעניקו לתושביה תחושת התבודדות. כך נעשתה ליובאוויטש נקודת משיכה לאנשים שרצו להתבודד לנפשם, להתייחד עם בוראם ולהתקרב אל ה' ובריאתו"
==חסרונות ההתבודדות==
אדמו"ר הריי"צ מבאר ש"אף כי גדולה היא מעלת ההתבודדות, יש בה חיסרון הגובר על כל המעלות הטובות שבה. החיסרון מתבטא בכך, שעל ידי ההתבודדות נעשים פרושים ומנותקים מהעולם .. אין זה מתאים כלל לכוונה העליונה שיש בירידת הנשמה בגוף ובבריאת העולם בכלל".
בהמשך הוא מסביר, שגם משה רבנו עמד בדרגות הגבוהות של התבודדות, כאשר היה רועה את צאן יתרו במדבר; אולם בשעה שראה את הגילוי האלוקי וביקש להתקרב, אמר לו הקב"ה: "של נעליך מעל רגליך". עכשיו מתחילה דרגה חדשה בעבודתו - מהתבודדות להתגלות. משה אינו רוצה להיפרד מההתבודדות והוא 'מתמקח' עם הקב"ה, עד שהקב"ה מגלה למשה את סוד הבירורים, שזו הכוונה העליונה של בריאת העולם.
==התבודדות לצורך התבוננות או תפילה==
===התבודדות ביום ההולדת===
בחסידות חב"ד מומלץ לכל אדם להתבודד ביום הולדתו לצורך [[חשבון נפש]]. אלא שהתבודדות זו אינה כשארי התבודדויות אלא מציגה בתוכנה פן אחר וגישה שונה, וזאת מפני שחסידות חב"ד רואה מעורבות בין הבריות ערך נעלה, ובפרט שטבע המדיניות מוטבע באדם בטבעו, על כן העמידה החסידות את פתגמו של ר' שמשון מאוסטרופולי במרכז העניין - 'טובה הפרישות עם הבריות והבדידות בתוך בני אדם', פתגם זה היה בעצם המוטו של סביו של מייסד החסידות אדמו"ר הזקן בנו של ר' ברוך (ספר הזכרונות חלק ב' פרק למדנות האם ובתה) פתגם זה נתבאר עוד על ידי הרבי הריי"צ ולהלן כמה מקורות: ספר השיחות תרצ"ט ע' 347. ספר השיחות קיץ ת"ש ע' 101. ובלקוטי דיבורים ח"א ע' 204. גם בשיחת חג הפורים תש"כ ביאר זאת הרבי מליובאוויטש מלך המשיח ושלל את הגישה של אומות העולם וצאת להתבודדות על מנת להגיע לשלימות אישית עיין שם.
בחסידות חב"ד מומלץ לכל אדם להתבודד ביום הולדתו לצורך [[חשבון נפש]]. אלא שהתבודדות זו אינה כשארי התבודדויות אלא מציגה בתוכנה פן אחר וגישה שונה, וזאת מפני שחסידות חב"ד רואה מעורבות בין הבריות ערך נעלה, ובפרט שטבע המדיניות מוטבע באדם בטבעו, על כן העמידה החסידות את פתגמו של ר' שמשון מאוסטרופולי במרכז העניין - 'טובה הפרישות עם הבריות והבדידות בתוך בני אדם', פתגם זה היה בעצם המוטו של סביו של מייסד החסידות אדמו"ר הזקן בנו של ר' ברוך (ספר הזכרונות חלק ב' פרק למדנות האם ובתה) פתגם זה נתבאר עוד על ידי הרבי הריי"צ ולהלן כמה מקורות: ספר השיחות תרצ"ט ע' 347. ספר השיחות קיץ ת"ש ע' 101. ובלקוטי דיבורים ח"א ע' 204. גם בשיחת חג הפורים תש"כ ביאר זאת הרבי מליובאוויטש מלך המשיח ושלל את הגישה של אומות העולם וצאת להתבודדות על מנת להגיע לשלימות אישית עיין שם.


==במשנת חב"ד==
===התבודדות לצורך תפילה===
בחב"ד מדגישים מאוד את הקשר האישי עם הבורא, עד כדי שפיכת הנפש בתפילה באריכות שנמשכת כמה שעות, אצל חסידים ברמה גבוהה. גם חסידים ברמה רגילה מתבוננים בתכנים מתורת החסידות לפני התפילה המתמקדים בגדלות הבורא, וכו', כמבואר בספר ה[[תניא]] באריכות. מדובר על ריכוז המחשבה והאישיות בקשר עם הבורא.
בחב"ד מדגישים מאוד את הקשר האישי עם הבורא, עד כדי שפיכת הנפש בתפילה באריכות שנמשכת כמה שעות, אצל חסידים ברמה גבוהה. גם חסידים ברמה רגילה מתבוננים בתכנים מתורת החסידות לפני התפילה המתמקדים בגדלות הבורא, וכו', כמבואר בספר ה[[תניא]] באריכות. מדובר על ריכוז המחשבה והאישיות בקשר עם הבורא.


שורה 13: שורה 32:
עם זאת, אין כל סתירה של ממש בין דרך חב"ד לבין התבודדות במקומות מבודדים למי שמעוניין לעשות זאת, ומרגיש שזה עוזר לו בעבודת ה'. ברור שמי שמרגיש שזה עוזר לו בעבודת ה' יכול לעשות זאת גם לפי חב"ד.
עם זאת, אין כל סתירה של ממש בין דרך חב"ד לבין התבודדות במקומות מבודדים למי שמעוניין לעשות זאת, ומרגיש שזה עוזר לו בעבודת ה'. ברור שמי שמרגיש שזה עוזר לו בעבודת ה' יכול לעשות זאת גם לפי חב"ד.


==מקורות==
*"ליובאוויטש היתה מוקפת מאז ומתמיד יערות גדולים ששיוו לה מראה של מקום מבודד והעניקו לתושביה תחושת התבודדות. כך נעשתה ליובאוויטש נקודת משיכה לאנשים שרצו להתבודד לנפשם, להתייחד עם בוראם ולהתקרב אל ה' ובריאתו"([[תבנית:מקור|דרוש מקור]]).
*


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=624&ArticleID=1787 מעורב עם הבריות] חב"ד אורג
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=624&ArticleID=1787 מעורב עם הבריות] חב"ד אורג

גרסה מ־08:55, 15 בספטמבר 2020

ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

התבודדות היא פעולה שאדם נוקט מיוזמתו בה הוא מבודד את עצמו משאר בני האדם לתקופה או לזמן מסויים.

קודם התגלות החסידות הייתה נפוצה מאוד בעולם היהודי תופעת הפרישות וההתבודדות כדרך חיים. יהודים שרצו לעבוד את ה' היו מתבודדים, מתנתקים מחברת בני אדם ופורשים מענייני העולם הזה. היו שאף לא הביטו מחוץ לארבע אמותיהם.

בנוסף להתבודדות כדרך חיים יש המתבודדים במשך זמן מסויים במשך היום בו הם שופכים את ליבם בחופשיות לפני הבורא.

התבודדות כדרך חיים

מעלות ההתבודדות

אדמו"ר הריי"צ ביאר שלהתבודדות אכן יש מעלות רבות[1]: "היכולת להינזר מהעולם ולעשות הכול כדי להתנתק מכל ענייני העולם - היא ללא ספק מדרגה גדולה, וההולכים בדרך זו הם בעלי-מדרגה. על-ידי עבודה זו נעשים בעלי-צורה, כלומר, בעלי-נפש, במדרגה גבוהה ביותר".

וממשיך שעל ידי ההתבודדות "..מגיעים לדרגות הגבוהות ביותר של השכלה. חיים בעולם שכולו טוב - שמים וארץ, הרים ונהרות, אילנות ודשאים, בעלי כנף למיניהם... המתבודד האמיתי מתעלה על-ידי התבודדות במדרגות הגבוהות ביותר שבהשכלה. רעיונותיו משוטטים באין מפריע בעולמות העליונים ביותר.."

בספר הזכרונות של אדמו"ר הריי"צ הוא מתאר את העיירה ליובאוויטש בראשית שנות הקמתה: "ליובאוויטש היתה מוקפת מאז ומתמיד יערות גדולים ששיוו לה מראה של מקום מבודד והעניקו לתושביה תחושת התבודדות. כך נעשתה ליובאוויטש נקודת משיכה לאנשים שרצו להתבודד לנפשם, להתייחד עם בוראם ולהתקרב אל ה' ובריאתו"

חסרונות ההתבודדות

אדמו"ר הריי"צ מבאר ש"אף כי גדולה היא מעלת ההתבודדות, יש בה חיסרון הגובר על כל המעלות הטובות שבה. החיסרון מתבטא בכך, שעל ידי ההתבודדות נעשים פרושים ומנותקים מהעולם .. אין זה מתאים כלל לכוונה העליונה שיש בירידת הנשמה בגוף ובבריאת העולם בכלל".

בהמשך הוא מסביר, שגם משה רבנו עמד בדרגות הגבוהות של התבודדות, כאשר היה רועה את צאן יתרו במדבר; אולם בשעה שראה את הגילוי האלוקי וביקש להתקרב, אמר לו הקב"ה: "של נעליך מעל רגליך". עכשיו מתחילה דרגה חדשה בעבודתו - מהתבודדות להתגלות. משה אינו רוצה להיפרד מההתבודדות והוא 'מתמקח' עם הקב"ה, עד שהקב"ה מגלה למשה את סוד הבירורים, שזו הכוונה העליונה של בריאת העולם.

התבודדות לצורך התבוננות או תפילה

התבודדות ביום ההולדת

בחסידות חב"ד מומלץ לכל אדם להתבודד ביום הולדתו לצורך חשבון נפש. אלא שהתבודדות זו אינה כשארי התבודדויות אלא מציגה בתוכנה פן אחר וגישה שונה, וזאת מפני שחסידות חב"ד רואה מעורבות בין הבריות ערך נעלה, ובפרט שטבע המדיניות מוטבע באדם בטבעו, על כן העמידה החסידות את פתגמו של ר' שמשון מאוסטרופולי במרכז העניין - 'טובה הפרישות עם הבריות והבדידות בתוך בני אדם', פתגם זה היה בעצם המוטו של סביו של מייסד החסידות אדמו"ר הזקן בנו של ר' ברוך (ספר הזכרונות חלק ב' פרק למדנות האם ובתה) פתגם זה נתבאר עוד על ידי הרבי הריי"צ ולהלן כמה מקורות: ספר השיחות תרצ"ט ע' 347. ספר השיחות קיץ ת"ש ע' 101. ובלקוטי דיבורים ח"א ע' 204. גם בשיחת חג הפורים תש"כ ביאר זאת הרבי מליובאוויטש מלך המשיח ושלל את הגישה של אומות העולם וצאת להתבודדות על מנת להגיע לשלימות אישית עיין שם.

התבודדות לצורך תפילה

בחב"ד מדגישים מאוד את הקשר האישי עם הבורא, עד כדי שפיכת הנפש בתפילה באריכות שנמשכת כמה שעות, אצל חסידים ברמה גבוהה. גם חסידים ברמה רגילה מתבוננים בתכנים מתורת החסידות לפני התפילה המתמקדים בגדלות הבורא, וכו', כמבואר בספר התניא באריכות. מדובר על ריכוז המחשבה והאישיות בקשר עם הבורא.

עם זאת, בחב"ד לא מקובל להתבודד במקומות מבודדים. יש פתגם חסידי שאומר "להתבודד בין אנשים" (דרוש מקור). כלומר, מי שרוצה להתבודד, יכול לעשות זאת בין בני אדם. כיון שההתבודדות באמת היא עניין נפשי פנימי המתחולל בנפש האדם.

התבודדות במקומות מבודדים מאדם, היא במובן מסוים בריחה מהמציאות, ומהצורך של האדם לרכז את עצמו עם עצמו ולהגיע בעבודתו הפנימית לשינוי הנפשי הפנימי.

עם זאת, אין כל סתירה של ממש בין דרך חב"ד לבין התבודדות במקומות מבודדים למי שמעוניין לעשות זאת, ומרגיש שזה עוזר לו בעבודת ה'. ברור שמי שמרגיש שזה עוזר לו בעבודת ה' יכול לעשות זאת גם לפי חב"ד.


קישורים חיצוניים

  1. לקוטי דיבורים חלק א, עמ' 270