ניגון גאוותו גדלה עולם מהכיל

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

הניגון "גאוותו גדלה עולם מהכיל", מתוך תפלת ראש השנה

החסיד הרב אברהם דריזין (מאיאר) חיבב מאוד הניגון, ולפעמים היה מנגנה בהתוועדיות שמחת בית השאובה כל הלילה.

אצל המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן

בקשר לניגון סיפר הרב שלום פלדמן: היה זה בי"ב תמוז בשנת תשי"א או תשי"ב. ר' שלום למד אז בישיבה ששכנה בפרדס, בלוד. בלילה הייתי עייף, סיפר ר' שלום, ונרדמתי בחדרי. באמצע הלילה, בסביבות השעה אחת או שתיים, התעוררתי לקול שירה הבוקעת מהאולם: "גאוותו גדלה עולם מהכיל, עיזוזו לספר כוח מי יכיל".

התרוממתי ממיטתי, נטלתי ידיים, יצאתי בשקט מהחדר ונכנסתי לאולם. והנה נגלה לפניי מחזה: יושב ר' שלמה חיים, ובוכה. אבל מה זה בוכה? לא היה זה בכי, כמו שפוגשים לפעמים, דמעות חיצוניות שהאדם הבוכה נהנה מבכיו. כאן ראיתי את ר' שלמה חיים בוכה, וניכר שהבכי נובע מעומק לבו. היה זה מחזה איום ונורא.

הדמעות זלגו על לחייו של ר' שלמה חיים וכולו רעד, עד כדי כך שלא הצליח להצית את הסיגריה שבידו.

אחר כך נראה היה שהוא נרגע. בואו אספר לכם למה בכיתי, אמר ר' שלמה חיים לבחורים, מה הזכיר לי הניגון. פעם ברוסיה, בטשקנט, בשמיני עצרת – סיפר ר' שלמה חיים - ישבנו בהתוועדות בסוכה אצל ר' פרץ מוצקין. אחרי ההתוועדות קמו ללכת להקפות, ובדרך, כשהלכו מסוכתו של ר' פרץ לבית הכנסת, שרו את השיר הזה: גאוותו גדלה עולם מהכיל, עיזוזו לספר כוח מי יכיל... נזכרתי, הסביר ר' שלמה חיים, איך הרגשתי אז את תוכן העניין של מילות השיר הזה, ואיך אני מרגיש זאת עכשיו? איזו התרוממות רוח שרתה אז לעומת המצב הנוכחי.

ולפתע, תוך כדי דיבור, בום! שוב התחיל לבכות...

אחר כך אמר ר' שלמה חיים בעצמו: זה לא שאני מבין היום פחות מאשר הבנתי אז. בינתיים גדלתי ולמדתי, ובפרט עכשיו שהגיעו כל מיני מאמרים מודפסים. אכן יש ידע, אבל איך זה מורגש בנפש?

וסיים ר' שלום: זוהי דוגמה לציור של עבודה פנימית.

לשמעת הניגון

מתוך היכל מנגינה http://www20.chassidus.com/audio/nigun/20-07-Ga-avoso-Godloh-Eileh-Meihachil-Heichal-Neginah.htm