שמואל שלמה ליינר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "וורשא" ב־"וורשה") |
מ (החלפת טקסט – "וורשה" ב־"ורשה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
מיד עם [[הסתלקות]] אביו בשבט [[תרפ"ט]] קיבל על עצמו את ה[[אדמו"ר]]ות, בהוראת דוד זקנו, ר' מרדכי יוסף ליינר, בנו של ה'בית יעקב' מאיז'ביצא. | מיד עם [[הסתלקות]] אביו בשבט [[תרפ"ט]] קיבל על עצמו את ה[[אדמו"ר]]ות, בהוראת דוד זקנו, ר' מרדכי יוסף ליינר, בנו של ה'בית יעקב' מאיז'ביצא. | ||
את נשיאותו הנהיג בתקיפות דקדושה. הוא סילק מהחסידות חסידים רבים שאורחות חיים היו 'מודרניים' במקצת. בתרצ"ד עקר בחזרה | את נשיאותו הנהיג בתקיפות דקדושה. הוא סילק מהחסידות חסידים רבים שאורחות חיים היו 'מודרניים' במקצת. בתרצ"ד עקר בחזרה מורשה לראדזין, וייסד שם את רשת ישיבות 'סוד ישרים', שמרכזה היה בראדזין, ובו שהו שלוש-מאות תלמידים, שהוא דאג להם כאב. | ||
למרות תקיפותו, הצטיין ב[[אהבת ישראל]] הגדולה שלו. על גדול אהבתו תעיד האפיזודה הבאה: כשאחייניתו, הרבנית [[חיה דבורה גולדשמיד]], בתו של גיסו החסיד ר' [[יחיאל צבי גוראריה]], נישאה לבעלה ה[[משפיע]] הנודע הרב [[נחום גולדשמיד]], חיכו בליל החתונה אלפי חסידי [[חב"ד]] ו[[ראדזין]], ובראשם [[אדמו"ר הריי"צ]], לר' שמואל שלמה שיסיים להאכיל יהודי גלמוד, חולה וחלש שהתארח אצלו. (אמנם באמצע ההמתנה הלך אדמו"ר הריי"צ, וכ'פיצוי' בא ל[[שבע הברכות]] ואף אמר שם את מאמר 'אשר ברא'). | למרות תקיפותו, הצטיין ב[[אהבת ישראל]] הגדולה שלו. על גדול אהבתו תעיד האפיזודה הבאה: כשאחייניתו, הרבנית [[חיה דבורה גולדשמיד]], בתו של גיסו החסיד ר' [[יחיאל צבי גוראריה]], נישאה לבעלה ה[[משפיע]] הנודע הרב [[נחום גולדשמיד]], חיכו בליל החתונה אלפי חסידי [[חב"ד]] ו[[ראדזין]], ובראשם [[אדמו"ר הריי"צ]], לר' שמואל שלמה שיסיים להאכיל יהודי גלמוד, חולה וחלש שהתארח אצלו. (אמנם באמצע ההמתנה הלך אדמו"ר הריי"צ, וכ'פיצוי' בא ל[[שבע הברכות]] ואף אמר שם את מאמר 'אשר ברא'). | ||
גרסה מ־15:07, 31 באוגוסט 2020
רבי שמואל שלמה ליינר מרדזין נולד לרבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין בעיירה ראדזין בח"י שבט תרס"ט. בצעירותו התחנך אצל ר' דוד טייבלום-ריקער, לימים ר"מ בישיבת תומכי תמימים אטוואצק ואדמו"ר מפילאוו.
מיד עם הסתלקות אביו בשבט תרפ"ט קיבל על עצמו את האדמו"רות, בהוראת דוד זקנו, ר' מרדכי יוסף ליינר, בנו של ה'בית יעקב' מאיז'ביצא.
את נשיאותו הנהיג בתקיפות דקדושה. הוא סילק מהחסידות חסידים רבים שאורחות חיים היו 'מודרניים' במקצת. בתרצ"ד עקר בחזרה מורשה לראדזין, וייסד שם את רשת ישיבות 'סוד ישרים', שמרכזה היה בראדזין, ובו שהו שלוש-מאות תלמידים, שהוא דאג להם כאב.
למרות תקיפותו, הצטיין באהבת ישראל הגדולה שלו. על גדול אהבתו תעיד האפיזודה הבאה: כשאחייניתו, הרבנית חיה דבורה גולדשמיד, בתו של גיסו החסיד ר' יחיאל צבי גוראריה, נישאה לבעלה המשפיע הנודע הרב נחום גולדשמיד, חיכו בליל החתונה אלפי חסידי חב"ד וראדזין, ובראשם אדמו"ר הריי"צ, לר' שמואל שלמה שיסיים להאכיל יהודי גלמוד, חולה וחלש שהתארח אצלו. (אמנם באמצע ההמתנה הלך אדמו"ר הריי"צ, וכ'פיצוי' בא לשבע הברכות ואף אמר שם את מאמר 'אשר ברא').
רש"ש היה בידידות גדולה עם הרבי הריי"צ רש"ש היה גם בקי גדול בספרי תורת חב"ד, ודיבר הרבה פעמים עם הרבי הריי"ץ בתורת חב"ד[1].
בפרוץ מלחמת העולם השנייה פיזר את הישיבה ושיכן בבתי' פליטי מלחמה. הוא הסית ודרש מאלפי היהודים לעמוד ולהתקומם מול הנאצים. אנשי היונדארט הלשינו עליו לגרמנים, והם דרשו למוסרו מידיהם. משמשו הנאמן הלך אליהם והציג עצמו כהאדמו"ר מראדזין, והוא נתלה בכיכר השוק.
כעבור שבועיים נודע למרצחים כי רש"ש ממשיך להתקיים, ביום כ"ד אייר תש"ב תפסוהו ועצרוהו. ביום השבת ער"ח סיוון תש"ב, לעיני אלפי יהודים, קרא האדמו"ר שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד!, ונרצח.
הערות שוליים
- ↑ מפי ר' זלמן גוראריה.
| הקודם: האדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין |
שולשלת אדמו"רי ראדזין י"ח בשבט תרס"ט - כ"ט באייר תש"ב |
הבא: האדמו"ר רבי אברהם יששכר אנגלרד מראדזין |