הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת הוצאה מרשות לרשות"
| שורה 4: | שורה 4: | ||
אם מקיפים את ‘רשות הרבים’ בחומה או גדר, ואף סוגרים את השערים בלילות, מגלים בה את היסוד האחדותי, את המכנה המשותף, ואזי היא נעשית מתוקנת כ’רשות היחיד’, ומותר לטלטל בכולה. וכדי לתקן ‘כרמלית’, אין צורך להקיף אותה בגדר או חומה, אלא די להקיפה ב’צורות הפתח’ בלבד, ועל ידי כך היא נעשית כ’רשות היחיד’ שמותר לטלטל בתוכה {{הערה| שבת, כט, ב}}. | אם מקיפים את ‘רשות הרבים’ בחומה או גדר, ואף סוגרים את השערים בלילות, מגלים בה את היסוד האחדותי, את המכנה המשותף, ואזי היא נעשית מתוקנת כ’רשות היחיד’, ומותר לטלטל בכולה. וכדי לתקן ‘כרמלית’, אין צורך להקיף אותה בגדר או חומה, אלא די להקיפה ב’צורות הפתח’ בלבד, ועל ידי כך היא נעשית כ’רשות היחיד’ שמותר לטלטל בתוכה {{הערה| שבת, כט, ב}}. | ||
| − | + | ||
| − | + | ==טלטול נר== | |
| − | + | ===טעם האיסור=== | |
בגמרא {{הערה|שבת, מד א}} מצינו שהאיסור בנר שהיה דולק בשבת וכבה, הוא מטעם מוקצה מחמת איסור. ואף שדבר זה מבואר בדעת ר' יהודה, מ"מ בזה גם ר' מאיר מודה לו, ולא מסתבר שנחלקו בטעם האיסור בזה. ומבואר ב[[רש"י]] {{הערה|ד"ה חוץ מן הנר שהדליקו}} ובגמרא {{הערה|שבת, קנז א}} מוקצה מחמת איסור אסור. | בגמרא {{הערה|שבת, מד א}} מצינו שהאיסור בנר שהיה דולק בשבת וכבה, הוא מטעם מוקצה מחמת איסור. ואף שדבר זה מבואר בדעת ר' יהודה, מ"מ בזה גם ר' מאיר מודה לו, ולא מסתבר שנחלקו בטעם האיסור בזה. ומבואר ב[[רש"י]] {{הערה|ד"ה חוץ מן הנר שהדליקו}} ובגמרא {{הערה|שבת, קנז א}} מוקצה מחמת איסור אסור. | ||
| − | + | ===פסק הלכה=== | |
הגמרא {{הערה|שבת קנז א}} מביאה מחלוקת של [[רב אחא]] ו[[רבינא]]. לדעת אחד מהם הלכה לפי ר' שמעון מלבד מוקצה מחמת מיאוס, ולדעת האחר גם במוקצה מחמת מיאוס הלכה כר' שמעון, ורק במוקצה מחמת איסור אין הלכה כמותו. | הגמרא {{הערה|שבת קנז א}} מביאה מחלוקת של [[רב אחא]] ו[[רבינא]]. לדעת אחד מהם הלכה לפי ר' שמעון מלבד מוקצה מחמת מיאוס, ולדעת האחר גם במוקצה מחמת מיאוס הלכה כר' שמעון, ורק במוקצה מחמת איסור אין הלכה כמותו. | ||
הגמרא מסיימת שם שבמוקצה מחמת חסרון כיס גם ר' שמעון מודה שאסור. | הגמרא מסיימת שם שבמוקצה מחמת חסרון כיס גם ר' שמעון מודה שאסור. | ||
| − | + | ==טלטול מת== | |
טלטול מת הוא טלטול של אדם שמת, ואין בו רוח חיים. בנושא הטלטול של המת ישנה מחלוקת גדולה בין רב לשמואל. רב סובר שאסור, בגלל שזה טלטול מהצד , אך שמואל סובר שמותר (ע"י כך ששמים עליו ככר או תינוק) | טלטול מת הוא טלטול של אדם שמת, ואין בו רוח חיים. בנושא הטלטול של המת ישנה מחלוקת גדולה בין רב לשמואל. רב סובר שאסור, בגלל שזה טלטול מהצד , אך שמואל סובר שמותר (ע"י כך ששמים עליו ככר או תינוק) | ||
בגמרא מבואר שגם לרב מותר לטלטל את המת על ידי שיניח עליו ככר או תינוק. | בגמרא מבואר שגם לרב מותר לטלטל את המת על ידי שיניח עליו ככר או תינוק. | ||
| − | + | ===היתר הטלטול=== | |
הריטב"א{{הערה|שבת, מג ב ד"ה איתמר}} אומר שמכיוון שהכיכר או התינוק עושה את המת טפל אליהם , מותר לטלטל על ידם. | הריטב"א{{הערה|שבת, מג ב ד"ה איתמר}} אומר שמכיוון שהכיכר או התינוק עושה את המת טפל אליהם , מותר לטלטל על ידם. | ||
ומה שהתירו במת על ידי כיכר או תינוק, אמר רש"י {{הערה|קמב ב ד"ה אלא למת}} שהוא משום כבוד הבריות, והרמב"ם {{הערה|שבת כו כא}} אומר שהוא משום שאדם בהול על מתו. | ומה שהתירו במת על ידי כיכר או תינוק, אמר רש"י {{הערה|קמב ב ד"ה אלא למת}} שהוא משום כבוד הבריות, והרמב"ם {{הערה|שבת כו כא}} אומר שהוא משום שאדם בהול על מתו. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־15:41, 26 באוגוסט 2020
מלאכת המוציא מרשות לרשות היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת. מלאכה זו נקראת גם 'טלטול'.
תוכן עניינים
האיסור
אסור להוציא בשבת דברים וחפצים מרשות אחת לשנייה. ובתוך ‘רשות היחיד’, אפילו היא בית גדול שיש בו חדרים רבים, מותר לטלטל חפצים ללא הגבלה, מפני שכל ‘רשות היחיד’ נחשבת לרשות אחת, והזזת החפצים בתוכה אינה נחשבת הוצאה מהרשות. אבל ב’רשות הרבים’ רשאי אדם לטלטל חפץ בתוך ד’ אמותיו בלבד, משום ש’רשות הרבים’ שייכת לכולם, וכיוון שכך, מותר לכל אדם להשתמש רק באותן ד’ אמות שהוא בתוכן. אם מקיפים את ‘רשות הרבים’ בחומה או גדר, ואף סוגרים את השערים בלילות, מגלים בה את היסוד האחדותי, את המכנה המשותף, ואזי היא נעשית מתוקנת כ’רשות היחיד’, ומותר לטלטל בכולה. וכדי לתקן ‘כרמלית’, אין צורך להקיף אותה בגדר או חומה, אלא די להקיפה ב’צורות הפתח’ בלבד, ועל ידי כך היא נעשית כ’רשות היחיד’ שמותר לטלטל בתוכה [1].
טלטול נר
טעם האיסור
בגמרא [2] מצינו שהאיסור בנר שהיה דולק בשבת וכבה, הוא מטעם מוקצה מחמת איסור. ואף שדבר זה מבואר בדעת ר' יהודה, מ"מ בזה גם ר' מאיר מודה לו, ולא מסתבר שנחלקו בטעם האיסור בזה. ומבואר ברש"י [3] ובגמרא [4] מוקצה מחמת איסור אסור.
פסק הלכה
הגמרא [5] מביאה מחלוקת של רב אחא ורבינא. לדעת אחד מהם הלכה לפי ר' שמעון מלבד מוקצה מחמת מיאוס, ולדעת האחר גם במוקצה מחמת מיאוס הלכה כר' שמעון, ורק במוקצה מחמת איסור אין הלכה כמותו.
הגמרא מסיימת שם שבמוקצה מחמת חסרון כיס גם ר' שמעון מודה שאסור.
טלטול מת
טלטול מת הוא טלטול של אדם שמת, ואין בו רוח חיים. בנושא הטלטול של המת ישנה מחלוקת גדולה בין רב לשמואל. רב סובר שאסור, בגלל שזה טלטול מהצד , אך שמואל סובר שמותר (ע"י כך ששמים עליו ככר או תינוק)
בגמרא מבואר שגם לרב מותר לטלטל את המת על ידי שיניח עליו ככר או תינוק.
היתר הטלטול
הריטב"א[6] אומר שמכיוון שהכיכר או התינוק עושה את המת טפל אליהם , מותר לטלטל על ידם.
ומה שהתירו במת על ידי כיכר או תינוק, אמר רש"י [7] שהוא משום כבוד הבריות, והרמב"ם [8] אומר שהוא משום שאדם בהול על מתו.
