מלח: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "{{הערה| " ב־"{{הערה|") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
וזהו ענין המלח, שהמלח מפליט ה[[דם]] (שהוא הפסולת) מן הבשר, שמברר הפסולת מן האוכל, לפי ששרשו מגבורות דאבא שהם המבררים את הרע מהטוב, כמו שכתוב בזוהר "בחכמה אתברירו" (שכל ה[[בירורים]] הם מכח [[ספירת החכמה]]), ולכן אף שבעצמו אין בו טעם עם כל זה הוא פועל טעם בהבשר. | וזהו ענין המלח, שהמלח מפליט ה[[דם]] (שהוא הפסולת) מן הבשר, שמברר הפסולת מן האוכל, לפי ששרשו מגבורות דאבא שהם המבררים את הרע מהטוב, כמו שכתוב בזוהר "בחכמה אתברירו" (שכל ה[[בירורים]] הם מכח [[ספירת החכמה]]), ולכן אף שבעצמו אין בו טעם עם כל זה הוא פועל טעם בהבשר. | ||
ושרש המלח הוא בחינת שורש הגבורות שהוא בחינת [[קו המדה]]{{הערה| [[בוצינא דקרדוניתא]] כי מלח בגימטריא [[מזל]]א, ואבא יונק ממזלא, ושרש מזלא נמשך מ[[מוחא סתימאה]] שבו מלובש [[גבורה דעתיק יומין]] שנקרא בוצינא דקרדוניתא}}. וענין קו המדה שהוא המודד לכל המשכות האורות וכלים איך וכמה יומשך, ולכן צריכין להניח מלח על השלחן להגין מן היסורין כי מפני שהוא שרש כל הגבורות, על כן הוא ממתיק הדינים שאין הגבורות נמתקין אלא בשרשן. | ושרש המלח הוא בחינת שורש הגבורות שהוא בחינת [[קו המדה]]{{הערה|[[בוצינא דקרדוניתא]] כי מלח בגימטריא [[מזל]]א, ואבא יונק ממזלא, ושרש מזלא נמשך מ[[מוחא סתימאה]] שבו מלובש [[גבורה דעתיק יומין]] שנקרא בוצינא דקרדוניתא}}. וענין קו המדה שהוא המודד לכל המשכות האורות וכלים איך וכמה יומשך, ולכן צריכין להניח מלח על השלחן להגין מן היסורין כי מפני שהוא שרש כל הגבורות, על כן הוא ממתיק הדינים שאין הגבורות נמתקין אלא בשרשן. | ||
ועל דרך עבודה - כמו שהמלח גורם צמאון לאוכלו, כך המלח הרוחני שהם גבורות דאבא הוא הגורם צמאון ב[[נפש הבהמית]] לאלקות ששורש צמאון זה הוא מחכמה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/4/4a&search=%D7%9E%D7%9C%D7%97 ליקוטי תורה פרשת ויקרא ד א]}}, והיא בחינת פנימיות התורה שגורמת צמאון לנפש הבהמית ומזככתה לאלקות, מלח [[אותיות]] חלם (מלשון רפואה){{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/14/51b&search=%D7%9E%D7%9C%D7%97 שם הוספות נא, א]}}. | ועל דרך עבודה - כמו שהמלח גורם צמאון לאוכלו, כך המלח הרוחני שהם גבורות דאבא הוא הגורם צמאון ב[[נפש הבהמית]] לאלקות ששורש צמאון זה הוא מחכמה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/4/4a&search=%D7%9E%D7%9C%D7%97 ליקוטי תורה פרשת ויקרא ד א]}}, והיא בחינת פנימיות התורה שגורמת צמאון לנפש הבהמית ומזככתה לאלקות, מלח [[אותיות]] חלם (מלשון רפואה){{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/14/51b&search=%D7%9E%D7%9C%D7%97 שם הוספות נא, א]}}. | ||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | [[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | ||
גרסה מ־07:14, 26 באוגוסט 2020
מלח הוא חומר שמקורו במים ומשתמשים בו לתיבול מאכלים אחרים.
מים התחתונים
| ערך מורחב – מים התחתונים |
מבואר במדרש כי כאשר הקב"ה חילק את המים התחתונים מהעליונים בכו המים התחתונים ורצו להיות דבוקים בשרשם העליון שהוא מידת החסד, ואז נכרת להם ברית מלח, דהיינו שיקריבו מהם על כל הקרבנות, כמו שנאמר על כל קרבנך תקריב מלח.
בחסידות
שורש המלח הוא מגבורות דאבא (שהרי הוא יוצא מהמים שמורה על חכמה). ונתבאר בקבלה כי גבורות דאבא כשנכנסים לנה"י דאמא נהפכים הגבורות להיות חסדים דאמא, מכיון שבערך אמא הם נחשבים לחסדים, ולכן המלח ממתק את הבשר שהוא בחינת אמא.
וזהו ענין המלח, שהמלח מפליט הדם (שהוא הפסולת) מן הבשר, שמברר הפסולת מן האוכל, לפי ששרשו מגבורות דאבא שהם המבררים את הרע מהטוב, כמו שכתוב בזוהר "בחכמה אתברירו" (שכל הבירורים הם מכח ספירת החכמה), ולכן אף שבעצמו אין בו טעם עם כל זה הוא פועל טעם בהבשר.
ושרש המלח הוא בחינת שורש הגבורות שהוא בחינת קו המדה[1]. וענין קו המדה שהוא המודד לכל המשכות האורות וכלים איך וכמה יומשך, ולכן צריכין להניח מלח על השלחן להגין מן היסורין כי מפני שהוא שרש כל הגבורות, על כן הוא ממתיק הדינים שאין הגבורות נמתקין אלא בשרשן.
ועל דרך עבודה - כמו שהמלח גורם צמאון לאוכלו, כך המלח הרוחני שהם גבורות דאבא הוא הגורם צמאון בנפש הבהמית לאלקות ששורש צמאון זה הוא מחכמה[2], והיא בחינת פנימיות התורה שגורמת צמאון לנפש הבהמית ומזככתה לאלקות, מלח אותיות חלם (מלשון רפואה)[3].
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ בוצינא דקרדוניתא כי מלח בגימטריא מזלא, ואבא יונק ממזלא, ושרש מזלא נמשך ממוחא סתימאה שבו מלובש גבורה דעתיק יומין שנקרא בוצינא דקרדוניתא
- ↑ ליקוטי תורה פרשת ויקרא ד א
- ↑ שם הוספות נא, א