מידות טובות: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "צניעות " ב־"צניעות ") |
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של התנא רבי יהודה בן תימא, בעל המימרא "הוי עז כנמר קל כנשר רץ כצבי וגבור כארי", בעלמא. {{ | [[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של התנא רבי יהודה בן תימא, בעל המימרא "הוי עז כנמר קל כנשר רץ כצבי וגבור כארי", בעלמא. {{הערה|לפי רוב הדיעות. כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דאלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.}}]] | ||
'''המדות''' הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע. | '''המדות''' הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע. | ||
בניגוד ל[[אומות העולם]] הנולדים עם כל המידות רעות, [[יהודי]] נולד עם מידות טובות שהם ב[[נפש הבהמית]] שלו, שכן בניגוד לנפשו הבהמית של הגוי שהיא מ[[שלוש קליפות הטמאות]], נפשו הבהמית של יהודי היא מ[[קליפת נוגה]], שיש בה את שלושת המידות שהם סימניו של יהודים: ביישנים, [[רחמנות|רחמנים]], [[גמילות חסדים|גומלי חסדים]].{{ | בניגוד ל[[אומות העולם]] הנולדים עם כל המידות רעות, [[יהודי]] נולד עם מידות טובות שהם ב[[נפש הבהמית]] שלו, שכן בניגוד לנפשו הבהמית של הגוי שהיא מ[[שלוש קליפות הטמאות]], נפשו הבהמית של יהודי היא מ[[קליפת נוגה]], שיש בה את שלושת המידות שהם סימניו של יהודים: ביישנים, [[רחמנות|רחמנים]], [[גמילות חסדים|גומלי חסדים]].{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]],[[ליקוטי אמרים]].}} | ||
== מכל מלמדי השכלתי == | == מכל מלמדי השכלתי == | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
*בוטח ומקווה - [[בטחון]]. | *בוטח ומקווה - [[בטחון]]. | ||
*אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש.{{ | *אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש.{{הערה|[[היום יום]] ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.}} | ||
==מידות טובות ותורה== | ==מידות טובות ותורה== | ||
ב[[היום יום]] מובא, כי רבי [[משה שניאורי]] בנו של [[רבינו הזקן]], בהיותו כבן ח'-י"א שנה, למד את הסוגיא בשבחן של חכמים ב[[מסכת גיטין]]{{ | ב[[היום יום]] מובא, כי רבי [[משה שניאורי]] בנו של [[רבינו הזקן]], בהיותו כבן ח'-י"א שנה, למד את הסוגיא בשבחן של חכמים ב[[מסכת גיטין]]{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=19&daf=67&format=text ס"ז א].}}, ונסתפק בפירוש הפשוט של מאמר [[רבי שמעון בן יוחאי]] שם {{ציטוטון|וכן אמר ר"ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של [[רבי עקיבא]]}}. בתוך כך נכנס רבינו הזקן ואמר - ב[[ניגון]], כדרכו בקדש: [[תורה]] שניתנה לנו כולה מדות טובות, אפילו העונשין שבה הם באמת [[חסד]] ו[[טוב]], ושני הפירושים אחד הם והא בהא תליא: אי אפשר להיות מדות טובות בלי תורה, ואי אפשר לתורה בלי מדות טובות. ככל הנ"ל קרה גם לה[[צמח צדק]] בהיותו בגיל ח'-י"א שנה{{הערה|[[היום יום]], [[כ"ג אלול]].}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־05:35, 24 באוגוסט 2020
המדות הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע.
בניגוד לאומות העולם הנולדים עם כל המידות רעות, יהודי נולד עם מידות טובות שהם בנפש הבהמית שלו, שכן בניגוד לנפשו הבהמית של הגוי שהיא משלוש קליפות הטמאות, נפשו הבהמית של יהודי היא מקליפת נוגה, שיש בה את שלושת המידות שהם סימניו של יהודים: ביישנים, רחמנים, גומלי חסדים.[2]
מכל מלמדי השכלתי
על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל נברא בעולם, עד שאמרו כי לולי ניתנה התורה, היינו לומדים צניעות מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד זריזות וחכמה מהנמלה ודרכיה - לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם.
העיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי.
כל המדות, אף גם המדות הלא טובות, או גם רעות על פי תוארם ושמותיהם, אפשר להשתמש בהם לעבודת ה' על פי התורה. וכמו שהרב הצדיק ר' משולם זוסיא מהאניפאליא למד כמה דרכים בדרכי העבודה מגנב:
- הצנע לכת.
- מעמיד עצמו בסכנה - מסירות נפש.
- דבר היותר קטן חשוב כדבר גדול - אל תהא מצווה קלה בעיניך.
- עמל בטרחא גדולה.
- זריזות.
- בוטח ומקווה - בטחון.
- אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש.[3]
מידות טובות ותורה
בהיום יום מובא, כי רבי משה שניאורי בנו של רבינו הזקן, בהיותו כבן ח'-י"א שנה, למד את הסוגיא בשבחן של חכמים במסכת גיטין[4], ונסתפק בפירוש הפשוט של מאמר רבי שמעון בן יוחאי שם "וכן אמר ר"ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של רבי עקיבא". בתוך כך נכנס רבינו הזקן ואמר - בניגון, כדרכו בקדש: תורה שניתנה לנו כולה מדות טובות, אפילו העונשין שבה הם באמת חסד וטוב, ושני הפירושים אחד הם והא בהא תליא: אי אפשר להיות מדות טובות בלי תורה, ואי אפשר לתורה בלי מדות טובות. ככל הנ"ל קרה גם להצמח צדק בהיותו בגיל ח'-י"א שנה[5].