קיבוץ בוברויסק: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "ממוזער|מקים הקיבוץ, אדמו"ר [[שמריה נח שניאורסון]] '''הקיבו...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב שמריהו נח שניאורסון.jpg|ממוזער|מקים הקיבוץ, אדמו"ר [[שמריה נח שניאורסון]]]] | [[קובץ:הרב שמריהו נח שניאורסון.jpg|ממוזער|מקים הקיבוץ, אדמו"ר [[שמריה נח שניאורסון]]]] | ||
'''הקיבוץ בבוברויסק''' הייתה ישיבה לבחורים מבוגרים של [[חסידות חב"ד]]-[[חסידות קאפוסט|קאפוסט]]-[[בוברויסק]]. הקיבוץ נוסד בשנת [[תרס"א]] בידי האדמו"ר מחב"ד קאפוסט-בוברויסק, רבי [[שמריה נח שניאורסון]], והתקיים עד | '''הקיבוץ בבוברויסק''' הייתה ישיבה לבחורים מבוגרים של [[חסידות חב"ד]]-[[חסידות קאפוסט|קאפוסט]]-[[בוברויסק]]. הקיבוץ נוסד בשנת [[תרס"א]] בידי האדמו"ר מחב"ד קאפוסט-בוברויסק, רבי [[שמריה נח שניאורסון]], והתקיים עד הסתלקותו בשנת [[תרפ"ג]]. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
גרסה מ־21:02, 15 באוגוסט 2020
הקיבוץ בבוברויסק הייתה ישיבה לבחורים מבוגרים של חסידות חב"ד-קאפוסט-בוברויסק. הקיבוץ נוסד בשנת תרס"א בידי האדמו"ר מחב"ד קאפוסט-בוברויסק, רבי שמריה נח שניאורסון, והתקיים עד הסתלקותו בשנת תרפ"ג.
היסטוריה
בשנת תרס''א הקים רבי שמריה נח שניאורסון שהתמנה שנה קודם לכן כאדמו"ר מחב"ד-קאפוסט והחל להנהיג חצר חסידית בעיר בוברויסק (במקביל לחצר שהנהיג אחיו ברציצה), ישיבה בעיר. אופי הישיבה היה בסגנון הישיבות החב"די, התלמידים בה למדו חסידות, ואת ספר התניא. אך בלימוד הגמרא, דמה ה"קיבוץ" לישיבות הליטאיות, בדרך של עיון, פלפול, סברא והיגיון.
הישיבה מוקמה בחצרו של רבי שמריה נח, בתוך בנין עשוי עץ. לאחר השריפה בשנת תרס''ב הוקם עבור הישיבה בית אבן.
בקיבוץ למדו בחורים מבוגרים באופן עצמאי, ללא עזרת ראש ישיבה. מפעם לפעם נבחנו התלמידים על ידי רבנים מפורסמים מחצרו של רבי שמריה נח, וכך הוסמכו לרבנות .
עם השנים התרחבה מסגרת הישיבה גם לתלמידים צעירים יותר. הללו עמדו תחת פיקודו והדרכתו של הרב יעקב הנקין והרב חיים אליעזר ביחובסקי.
בשנת תר''ע, עקב התפתחות הציונות בקרב צעירים ונוער, התמעטו התלמידים עד כדי מספר של כחמישים בחורים.
על אף זאת לא הופסקו סדרי הישיבה, ואלו המשיכו להתנהל כהרגלם. אך הוחלט להתאים את הישיבה בהתאם לרוח הזמן, לכן הותר לתלמידים המבוגרים ללמוד את השפה הרוסית ולימודי חול נוספים, "מפני שבלעדי זה אי אפשר גם לרבנים להתקיים בזמן הזה".[1]
על אף הרוח המתקדמת בישיבה, נאסר בישיבה על פעילות ציונית. הרב שלמה יוסף זוין, שהיה תלמיד בישיבה, סיפר: "בשנת תרס"ד מת הרצל, והרב מהומל בא לבוברויסק להספידו באספה ציבורית. בישיבתו של האדמו"ר רבי שמריה נח הוכרז, כי כל תלמיד שילך לשמוע את ההספד על הרצל סופו לשלם קנס גבוה לצדקה כעונש. ואני יצאתי ידי שניהם, גם הלכתי להספד וגם שילמתי את הקנס כפקודת הרב".[2]
על אף השתייכות הישיבה לחסידות חב"ד-בוברויסק, בישיבה למדו גם תלמידים הנמנים עם חסידי ליובאוויטש',[3] ואף חלק מהצוות היו חסידי ליובאוויטש'.[4]
בצוואתו ביקש האדמו"ר "להשתדל להעמיד את הקיבוץ על מכונו", אך בשל הנסיבות נסגר ה"קיבוץ" והפסיק להתקיים.
צוות הישיבה
- הרב מנחם מנדל שניאורסון, בן רבי שמריה נח – ראש הישיבה
- הרב מנחם מנדל קפלן, חסיד חב"ד-ליובאוויטש
- הרב יעקב הנקין מסנובסק
- הרב חיים אליעזר ביחובסקי
בוגרים ידועים
- שלמה יוסף זוין, רב בירושלים
- יעקב ישראל זובער, רב בארצות הברית ובשוודיה
- ניסן טלושקין, רב בארצות הברית
- יעקב שיפרין, רב בארצות הברית
- משה דון יחיא, רב באולא
- שמואל קיפניס, רב באוורוטש
לקריאה נוספת
- עמרם בלוי, המאור הגדול: קורות חייו של הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסאהן מבאברויסק זי"ע, היכל הבעש"ט, גיליון כב עמוד צה ואילך.