משתמש:חסיד ליובאוויטש/נוסח אדמוה"ז: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
אחת המטרות של הנוסח היא העובדה שבמובן מסוים סידור זה מתייחד בהטבעת עצם נוסח מדויק לפי האריז"ל. כלומר, מלבד האמור לעיל שסידור רבינו הביא לראשונה לעולם נוסח חסידי מדויק לחסידים שהחלו להתפלל בנוסח אריז"ל בהמוניהם – הרי בנוסף לכך, במובנים מסוימים, רבינו הזקן בסידורו גיבש לראשונה בצורה מלאה, מסודרת, מדויקת ומדוקדקת את נוסח האריז"ל (בשים דגש על עניין הנוסח). | אחת המטרות של הנוסח היא העובדה שבמובן מסוים סידור זה מתייחד בהטבעת עצם נוסח מדויק לפי האריז"ל. כלומר, מלבד האמור לעיל שסידור רבינו הביא לראשונה לעולם נוסח חסידי מדויק לחסידים שהחלו להתפלל בנוסח אריז"ל בהמוניהם – הרי בנוסף לכך, במובנים מסוימים, רבינו הזקן בסידורו גיבש לראשונה בצורה מלאה, מסודרת, מדויקת ומדוקדקת את נוסח האריז"ל (בשים דגש על עניין הנוסח). | ||
==ייחס רבותינו== | ==ייחס רבותינו== | ||
אדמו"ר הריי"צ נ"ע כותב בהקשר זה, שבערך בשנת תקנ"ב {{ציטוט|תוכן="התפשט כבר בעת ההיא נוסח התפלה של רבנו הזקן בין החסידים בכתב-יד, מהם שכתבו השינויים בסידור 'שער-השמים' של השל"ה {{הערה|סידור השל"ה נדפס לראשונה באמשטרדם תע"ז, ובפעם השניה בשנת תק"ב. בסידור השל"ה מצינו לראשונה הצבת נוסחאות ספרדיות משובחות ליד הנוסח האשכנזי, והוא היווה אב טיפוס לשילוב נוסח אשכנז בנוסח ספרד. וכבר האריך בכך הדברי חיים בתשובתו הנודעת – או"ח סי' ח. | אדמו"ר הריי"צ נ"ע כותב בהקשר זה, שבערך בשנת תקנ"ב {{ציטוט|תוכן="התפשט כבר בעת ההיא נוסח התפלה של רבנו הזקן בין החסידים בכתב-יד, מהם שכתבו השינויים בסידור 'שער-השמים' של השל"ה {{הערה|סידור השל"ה נדפס לראשונה באמשטרדם תע"ז, ובפעם השניה בשנת תק"ב. בסידור השל"ה מצינו לראשונה הצבת נוסחאות ספרדיות משובחות ליד הנוסח האשכנזי, והוא היווה אב טיפוס לשילוב נוסח אשכנז בנוסח ספרד. וכבר האריך בכך הדברי חיים בתשובתו הנודעת – או"ח סי' ח.}} שהוא מתאים יותר לנוסח רבנו הזקן, ועל הרוב היו כותבים את נוסח התפלה של רבנו הזקן על גיליונות הסדורים נוסח אשכנז שהיו מתפללים בהם"|מרכאות=לא}}{{הערה|רשימת הרבי הריי"צ נדפסה בספר התולדות – אדמו"ר הזקן, עמ' קסד.}} . | ||
===סיקור הסידור=== | ===סיקור הסידור=== | ||
הפרשן הגדול הראשון על הסידור , הוא רבי [[אברהם דוד לאוואט]] רבה של | הפרשן הגדול הראשון על הסידור , הוא רבי [[אברהם דוד לאוואט]] רבה של [[ניקולייב]] שבאוקראינה וסבו של הרבי, שחיבר את ספרו הנודע '[[שער הכולל]]' בו חושף מקורות, מבאר סתומות ושופך אור יקרות על סידור רבינו הן בגישתו הכללית והן בעניין הנוסח, בענייני קבלה ובהלכותיו. | ||
גם רבי אברהם חיים נאה ,שחקר רבות על הסידור, מחברם של ה'קצות השלחן' ו'שיעורי תורה', , שחיבר את הספר 'פסקי הסידור', ובו עיונים, הארות חשובות ודיונים הלכתיים על הסידור ועל פסקיו. | גם רבי אברהם חיים נאה ,שחקר רבות על הסידור, מחברם של ה'קצות השלחן' ו'שיעורי תורה', , שחיבר את הספר 'פסקי הסידור', ובו עיונים, הארות חשובות ודיונים הלכתיים על הסידור ועל פסקיו. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
וגם הספר המוכר שהוא חיבור מעמיק נוסף על סידור רבינו הזקן – מאת הגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי, רבו של כפר חב"ד. | וגם הספר המוכר שהוא חיבור מעמיק נוסף על סידור רבינו הזקן – מאת הגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי, רבו של כפר חב"ד. | ||
==ראו גם== | |||
*[[סידור אדה"ז]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=155 באתר שטורעם] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־18:51, 10 באוגוסט 2020
נוסח אדמוה"ז הינו נוסח של מייסד חסידות חב"ד , אדמו"ר הזקן לתפילות, ברכות וכדומה.
ייסוד ומטרת הנוסח[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תקס"ג הדפיס רבינו הזקן בעל התניא סידור מיוחד על פי נוסח האריז"ל.
החידוש של אדמו"ר הזקן ביחס לאימוץ נוסח האריז"ל , היה בהפרדת "נוסחו" של אריז"ל מ"כוונות" אריז"ל: עד אז נוסח האריז"ל נועד ליחידי סגולה אשר היו מכוונים כוונות גדולות בתפילה, על פי הכוונות בסידורי אריז"ל. הנוסח לא היה כי אם ביטוי מוחשי לכוונות הנסתרות וכתוצאת לוואי בלבד. החסידות חוללה בהשקפה זו מהפכה, כאשר מעניקה לכל יהודי גם אם אינו מתכוון כוונות גדולות להתפלל בנוסח זה.
הסידור של אדמו"ר הזקן הוא הסידור הראשון שיצא ע"י החסידות.
המיוחדות בסידר ובנוסח הוא , שהוא הסידור החסידי הראשון והשלם, אשר מעוצב ומסודר כפי הנדרש- ממש כמו סידור האר"י ז"ל.
אחת המטרות של הנוסח היא העובדה שבמובן מסוים סידור זה מתייחד בהטבעת עצם נוסח מדויק לפי האריז"ל. כלומר, מלבד האמור לעיל שסידור רבינו הביא לראשונה לעולם נוסח חסידי מדויק לחסידים שהחלו להתפלל בנוסח אריז"ל בהמוניהם – הרי בנוסף לכך, במובנים מסוימים, רבינו הזקן בסידורו גיבש לראשונה בצורה מלאה, מסודרת, מדויקת ומדוקדקת את נוסח האריז"ל (בשים דגש על עניין הנוסח).
ייחס רבותינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הריי"צ נ"ע כותב בהקשר זה, שבערך בשנת תקנ"ב
"התפשט כבר בעת ההיא נוסח התפלה של רבנו הזקן בין החסידים בכתב-יד, מהם שכתבו השינויים בסידור 'שער-השמים' של השל"ה [1] שהוא מתאים יותר לנוסח רבנו הזקן, ועל הרוב היו כותבים את נוסח התפלה של רבנו הזקן על גיליונות הסדורים נוסח אשכנז שהיו מתפללים בהם"
[2] .
סיקור הסידור[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפרשן הגדול הראשון על הסידור , הוא רבי אברהם דוד לאוואט רבה של ניקולייב שבאוקראינה וסבו של הרבי, שחיבר את ספרו הנודע 'שער הכולל' בו חושף מקורות, מבאר סתומות ושופך אור יקרות על סידור רבינו הן בגישתו הכללית והן בעניין הנוסח, בענייני קבלה ובהלכותיו.
גם רבי אברהם חיים נאה ,שחקר רבות על הסידור, מחברם של ה'קצות השלחן' ו'שיעורי תורה', , שחיבר את הספר 'פסקי הסידור', ובו עיונים, הארות חשובות ודיונים הלכתיים על הסידור ועל פסקיו.
ישנו גם את הספר 'הסידור' המכנס את כל המאמרים והתעודות הנוגעים לסידור זה. הן אלו שהתפרסמו בעבר מעל במות וספרים שונים והן מאמרים ובירורים מקוריים שנכתבו במיוחד לשם ספר זה. באספקלרית המאמרים, התעודות והמסמכים, הספר מעניק לקורא מפתח לבניין הגדול של סידור מיוחד זה.
וגם ידוע החיבור המקיף (בן 800 עמודים) של הערות, הארות וציונים, בנגלה ובנסתר, על פי הסדר הרציף של הסידור – אותו חיבר רבי לוי יצחק רסקין מלונדון.
וגם הספר המוכר שהוא חיבור מעמיק נוסף על סידור רבינו הזקן – מאת הגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי, רבו של כפר חב"ד.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ סידור השל"ה נדפס לראשונה באמשטרדם תע"ז, ובפעם השניה בשנת תק"ב. בסידור השל"ה מצינו לראשונה הצבת נוסחאות ספרדיות משובחות ליד הנוסח האשכנזי, והוא היווה אב טיפוס לשילוב נוסח אשכנז בנוסח ספרד. וכבר האריך בכך הדברי חיים בתשובתו הנודעת – או"ח סי' ח.
- ↑ רשימת הרבי הריי"צ נדפסה בספר התולדות – אדמו"ר הזקן, עמ' קסד.