התייסדות קהילת חב"ד בפולין: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 69: | שורה 69: | ||
}} | }} | ||
==הגירת אדמו"ר הריי"צ לפולין== | ==הגירת אדמו"ר הריי"צ לפולין== | ||
החל מקיץ [[תר"צ]] הפעילה קהילת חב"ד בפולין לחץ על [[אדמו"ר הריי"צ]] שיהגר לפולין. | |||
בשנת [[תרצ"א]] אדמו"ר הריי"צ אישר את זה שהוא יעבור לפולין אולם בפועל הוא התמהמה שנתיים ב[[ריגה]] עד שנת [[תרצ"ג]]. | |||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־15:32, 6 באוגוסט 2020
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
התיישבות קהילת חב"ד בוורשה
אחד מראשוני קהילת חב"ד בוורשה היה החסיד רבי יוסף יוזיק הורביץ שהגיע לשם עכב הפרעות ברוסיה בשנת תרנ"ג.
הרב הורביץ עמד עד פטירתו בשנת תרע"ה בראש קהילת חב"ד בוורשה, אחרי פטירתו החליפו אותו בפקיד בניו וחותניו אשר היו עיקר הקהילה באותו זמן.
בעת הקמת ישיבת תומכי תמימים וורשא בשנת תרפ"א מונו חתניו של הרב הורביץ לעמוד בראש הישיבה הרב שרגא פייביש זלמנוב והרב זלמן שמוטקין.
עוד חסיד שהיה בוורשה היה הוא הרב יחיאל צבי גוראריה שהגיע לשם בתרפ"ה, הרב גוראריה נספה בשואה יחד עם כל משפחתו.
בתי כנסת חב"ד בוורשה
בתחילה היה מנין קטן של חסידי חב"ד בוורשה אולם עם הגעתו של הרב הורביץ לוורשה הוא הקים מניין נוסף אדמו"ר הרש"ב לא הסכים זאת ושלח לו מכתב בתרס"ג בו הוא מורה לו לאחד מניינים.
לאחר זמן הוקם בית כנסת נוסף של חב"ד [1] ברחוב פרנציסקאני 30.
ישיבת תומכי תמימים וורשה
| ערך מורחב – תומכי תמימים וורשה |
ישיבת תומכי תמימים וורשא נוסדה ביום ב' ניסן תרפ"א. בשנת תרפ"ט נערכה בישיבה חתונת הרבי עם הרבנית חיה מושקא. בקיץ תרצ"ה כשעזב אדמו"ר הריי"צ את וורשא עזבו עמו גם התלמידים המבוגרים, ובעיר נשארו רק שלוש הכיתות הצעירות, שהמשיכו להתקיים עד שפרצה המלחמה ונתפזרה הישיבה.
חיזוק קהילת חב"ד
עם מינוי אדמו"ר הריי"צ לאדמו"ר הוא החל לעודד את חסידי חב"ד בפולין וכן לעוררם ללימוד החסידות ודא"ח.
במכתב משנת תרפ"ד הוא כותב לחסידי חב"ד בפולין:
כאשר השי"ת זיכה אותם והנך יושב בעיר ואם בישראל כן ירבו, עליך לדעת כי כר נרחב לפניך ולפעול ולעשות. יום לשנה יחשב, ולילה כיום, תתן דעתך ולבך על הדבר הזה, אשר מלבד זאת כי תנהל את התו"ת ותחזור דא"ח לפני אנ"ש שי' (אשר גם בזה היו צריכים לעשות סדר נכון), הנה עליך החובה והמצוה לבוא כפעם בפעם בהבתי כנסיות לדרוש ברבים דברים קצרים וברורים אשר מתחלה תסדרם בסדר הראוי ... ויעשה זאת בהודעה מקודם, אשר יתראה עם הגבאי ומנהלי הבת"כ וכו', כי בשבת זה בשעה זו חפץ הראש ישיבה דתו"ת לדבר ... וידבר בשעה זו. וצריכים לעשות בזה תעמולה שיהי' הרבה אנשי' יחיו, והיינו לבחור הזמן שהכל באים להתפלל, ולדבר לא יותר מחצי שעה, דברים ברורים ושלא במהירות, כי הלא אינם רגילים כל כך בסגנון הלשון שלנו, ואין זה חילוק באיזה בה"כ שיהי' אם מחסידי רבי זה או אחר, והיינו שלא לכנוס כלל בעניני' כאלו.
וכן חפצי ורצוני אשר תבחר מהתלמידי' שי' שיש לך ותלמדם לדבר ברבים, והיינו שתבחר עבורם מאמרים קצרים שילמדום היטיב שיבינו הפנימי ושיהיו רגילים בהם, ותכריחם כי ידברו ברבים.
ביקור אדמו"ר הריי"צ בוורשה
|
| ערך מורחב – ביקור וורשה (תרפ"ח) |
לאחר צאת הרבי הריי"צ מרוסיה בשנת תרפ"ז, קבע הרבי את מושבו בעיר ריגה שבלטביה. בחודש תשרי תרפ"ח פנו הרב שרגא פייביש זלמנוב, הרב שניאור זלמן שמוטקין והרב יחיאל צבי גוראריה אל הרבי במכתב, בו ביקשו שיקבע את מקום מושבו בוורשה. הרבי הריי"צ השיב להם שההצעה בלתי אפשרית "לרגלי סיבות שונות ונימוקים אדירים[2]", אך כתב שאי"ה יגיע לביקור בעיר.
במהלך החודשים שלאחר מכן דחה הרבי את הביקור מסיבות שונות[3]. הביקור יצא לפועל בכ"ח שבט, אז יצא הרבי, יחד עם בתו חנה וחתנו הרב שמריהו גוראריה, מריגה לכיוון וורשה. בדרכו לוורשה עצר הרבי במספר עיירות, ביניהם דווינסק וווילנה, והגיע לוורשה בערב ראש חודש אדר.
הקמת "אגודת החסידים"
בחודש תשרי תרצ"א התכנסו חסידי חב"ד בפולין בורשה לאסיפה בה הוחלט על הקמת "אגודת החסידים" שתאגד את חסידי חב"ד בפולין , ליטא ולטביה.
בין השאר הוחלט:
השמועה שנתפרסמה אשר אנ"ש שי' דאה"ב מבקשים ומשתדלים ע"ד העתקת משכן כ"ק שליט"א למחנם, הרעידה את נפשינו ... נתאספנו איפוא כהיום באי כח אנ"ש שי' ממדינות פולין, לאטווי' וליטא, להתייעץ ולטכס עצה במה להציל את נפשותינו ... לבקש ולחנן את כ"ק אדמו"ר שליט"א שבל יעזוב אותנו ולהסכים להשאר בתוכינו.
(א) אנ"ש דפולין מוצאים שהמקום היותר מוכשר לקביעת דירתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א הוא מדינת פולין, כמו שכתבו במכתבים לכ"ק לבערלין.
(ב) ליסד ועד קבוע מאוחד מכל ארצות הנ"ל, שידאוג ע"ד החזקת בית חיינו שליט"א, ולסדר ההכנות הנחוצות לקביעת משכן קדשו בתוכינו.
(ג) ליסד אגודת חסידים בכל מדינות אירופה אשר איש את רעהו ידברו, הן בנוגע לימוד דא"ח ברבים ובהרחבת והתפתחות החסידים והחסידות, והן בהנוגע להחזקת בית-חיינו שליט"א, ולבקש את כ"ק אדמו"ר שליט"א לסדר לנו הסדרים והתקנות בזה.
(ד) באי כח אנ"ש שי' ממדינת פולין מבקשים את כ"ק אדמו"ר שליט"א לכבדנו בביאתם למחנינו להרים קרן החסידים והחסידות במדינתינו, ואנחנו מקבלים עלינו לעשות בע"ה ההכנה הדרושה לזה.
א' האזינו, ו' תשרי תרצ"א, ריגא
אשר אנשיל בן נחמה
ארי' ליב בן שרה
שלום בן חי' רבקה קראל
שרגא פייוויש ב"ר יחיאל יהודה ליב ז"ל
אלי' בן ביילא יוכבד ווייץ מווילנא
שניאור זלמן ברד"מ ז"ל
יהודא ליב בן דוואני' תחי'
מרדכי בן שיינע שו"ב
הגירת אדמו"ר הריי"צ לפולין
החל מקיץ תר"צ הפעילה קהילת חב"ד בפולין לחץ על אדמו"ר הריי"צ שיהגר לפולין.
בשנת תרצ"א אדמו"ר הריי"צ אישר את זה שהוא יעבור לפולין אולם בפועל הוא התמהמה שנתיים בריגה עד שנת תרצ"ג.
הערות שוליים
- ↑ לא ידוע מתי אך ככול הנראה לפני שנת תרפ"א
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק א' אגרת שלה
- ↑ ראה למשל אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ב אגרת שנח