קיטל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=חסר תוכן}} | {{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=חסר תוכן}} | ||
[[קובץ:הרבי מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במוצאי יום כיפור לבוש ב[[קיטל]]]] | [[קובץ:הרבי מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במוצאי יום כיפור לבוש ב[[קיטל]]]] | ||
קיטל ("גלימה" ביידיש) היא כמין סירטוק בצבע לבן שלובשים ביוה"כ (ישנם הנוהגים גם בליל הסדר ובראש השנה, אבל אין זה מנהג הרבי). | |||
==טעם הדבר== | ==טעם הדבר== | ||
לפי דעה אחת הקיטל מסמל ניקיון מן החטא כמו המלאכים לפי צבעו הלבן. לפי הסברה שנייה הקיטל נועד בכדי לעורר את האדם אל התשובה, משום שהקיטל מזכיר לו את יום המיתה בהיותו דומה לתכריכי המת {{הערה| כפי שכתוב [[בשולחן ערוך]], [[אורח חיים]], סימן [[תר"י]], סעיף ד'. }}. | לפי דעה אחת הקיטל מסמל ניקיון מן החטא כמו המלאכים לפי צבעו הלבן. לפי הסברה שנייה הקיטל נועד בכדי לעורר את האדם אל התשובה, משום שהקיטל מזכיר לו את יום המיתה בהיותו דומה לתכריכי המת{{הערה|כפי שכתוב [[בשולחן ערוך]], [[אורח חיים]], סימן [[תר"י]], סעיף ד'.}}. | ||
טעם נוסף הוא שהקיטל נועד למשוך חסד ורחמים על האדם .כפי שכתוב בספר [[מקורי המנהגים]] | טעם נוסף הוא שהקיטל נועד למשוך חסד ורחמים על האדם .כפי שכתוב בספר [[מקורי המנהגים]] | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==הקיטל אצל רבותינו נשיאינו== | ==הקיטל אצל רבותינו נשיאינו== | ||
הרבי ה[[צמח צדק]] היה ידוע כלובש קיטל לבן שקיבלו מאביו, [[אדמו"ר הזקן]]. [[אדמו"ר]] [[הצמח צדק]] היה לובש אותו בשבת{{מקור}}. | |||
הרבי ה[[צמח צדק]] היה ידוע כלובש קיטל לבן שקיבלו מאביו, [[אדמו"ר הזקן]] . [[אדמו"ר]] [[הצמח צדק]] היה לובש אותו בשבת | |||
==מנהגים== | ==מנהגים== | ||
===מקור לבישת הקיטל בחתונה=== | |||
במוסף 'אספקלריא' התפרסמה תמונה נדירה של הרבי בעת חופתו, לצד הסבר ומקורות על לבישת הקיטל: | |||
כמה ימים לפני החתונה ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] כתב ל{{ה|רבי}}{{הערה|לקוטי לוי יצחק, אגרות ע' רז}}: "תחת החופה תלבוש... סורטוק של משי (שמסתמא תפרת לך, כאשר בקשתיך)... ואחר הנשואין תתפלל כל התפלות (וכן ברכות השחר) באבנט". | |||
החסיד ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] שהה אז עם ה[[חתן]], בתור שומר – כל היום שלפני ה[[חתונה]], ותיאר את מאורעות היום במכתבו ל[[אנ"ש]] ב[[רוסיה]], ובין השאר כותב: "הוא הכין את עצמו במלבושי כבוד והדר, ומה מאד שמחתי בראותי עליו קאפאטע של משי, ואבנט חגור עליו... בדרך הילוכם עם החתן, נכנס רבינו הק' שליט"א ביחידות עם החתן להחדר הקטן אשר סמוך הוא למקום מושבה של הכלה, להלבישו בכבודו בעצמו את הקיטל הקדוש הנעשה מחלוקו של רבנו הגדול נבג"מ זי"ע זצלה"ה, ולחגור אותו באבנט של משי אשר הכין עבורו, והעיקר לברכו ברכת אבות לבנים שקודם החופה". | |||
הרא"ח אלטהויז לא היה אתם עמם בתוך החדר, בעת לבישת הקיטל והאבנט של משי, ולא ידע לספר על תוכן ברכת אבות לבנים שבירכו [[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
אמנם אחרי החתונה סיפר על כך הרבי, במכתב אל אביו רבי לוי יצחק; אלא שמרוב ענוותנותו לא פירט די צרכו, רק זאת: שיכול הוא לאמר את בתי נתתי לאיש וכו' וכו'. | |||
אביו רבי לוי יצחק חפץ מאד לדעת את פרטי הדברים, וכתב לו{{הערה|מכתבי החתונה ע' טו}}: "קצרת במקום שאמרו להאריך, חפצי לידע מה היו הדברים בפרט כשאמר שיכול הוא לאמר את בתי נתתי לאיש, וסיימת וכו' וכו', הכל לטוב, הפירוש של וכו' וכו' איני יודע, ותודיעני הדברים כמות שהן, ואין בזה כלל משום גאוה לפניך, הלא לא אתה אמרתם, חפצי לידע מזה בפרטיות". | |||
מענה הרבי לשאלה לא הגיע לידינו. אמנם מסופר בספר 'ימי מלך'{{הערה|ח"א ע' 292}}: בעיצומו של המעמד הכריז כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ברבים: "את בתי נתתי לאיש",{{הערה|ושם ע' 273 הערה 33:}} "את בתי נתתי לאיש, הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד ועוד, בשעה ארבע לפנות בוקר אינו יושן לעולם, או שעדיין לא הלך לישון או שכבר עמד משינתו". | |||
מענה הרבי לשאלה לא הגיע לידינו. אמנם מסופר בספר 'ימי מלך' {{הערה| ח"א ע' 292}}: בעיצומו של המעמד הכריז כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ברבים: "את בתי נתתי לאיש", {{הערה |ושם ע' 273 הערה 33:}} "את בתי נתתי לאיש, הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד ועוד, בשעה ארבע לפנות בוקר אינו יושן לעולם, או שעדיין לא הלך לישון או שכבר עמד משינתו". | |||
===לבישת הקיטל בליל הסדר=== | ===לבישת הקיטל בליל הסדר=== | ||
אין נוהגין ללבוש קיטל בליל הסדר | אין נוהגין ללבוש קיטל בליל הסדר{{הערה|[[ספר המנהגים]], מ[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]]}}. | ||
אך אם אדם אבל , מותר לו ללבוש קיטל משום שהקיטל | אך אם אדם אבל, מותר לו ללבוש קיטל משום שהקיטל הוא בגד מתים, ולובשים אותו בכדי של תזוח דעתו ויהיה שמח בשמחת החג{{הערה|הלכות פסח עם ביאור דברי שלום (נראה דטעם לבישת הקיט"ל הוא שלא תזוח דעתו עליו מפני השמחה, על כן ילבש בגד מתים. ולפי זה גם האבל ילבשנו). והיינו לדעתו, שגם האבל אינו מיסב אפילו אם בטלה ממנו אבלות שבעה.}} | ||
===לבישת הקיט בראש השנה=== | ===לבישת הקיט בראש השנה=== | ||
אין לובשין קיטל בראש השנה | אין לובשין קיטל בראש השנה{{הערה|ספר המנהגים}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 45: | שורה 43: | ||
*[[יום הכיפורים]] | *[[יום הכיפורים]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:לבושים חסידיים]] | [[קטגוריה:לבושים חסידיים]] | ||
[[קטגוריה:חסידות]] | [[קטגוריה:חסידות]] | ||
[[קטגוריה:יום הכיפורים]] | [[קטגוריה:יום הכיפורים]] | ||
גרסה מ־08:58, 27 ביולי 2020
קיטל ("גלימה" ביידיש) היא כמין סירטוק בצבע לבן שלובשים ביוה"כ (ישנם הנוהגים גם בליל הסדר ובראש השנה, אבל אין זה מנהג הרבי).
טעם הדבר
לפי דעה אחת הקיטל מסמל ניקיון מן החטא כמו המלאכים לפי צבעו הלבן. לפי הסברה שנייה הקיטל נועד בכדי לעורר את האדם אל התשובה, משום שהקיטל מזכיר לו את יום המיתה בהיותו דומה לתכריכי המת[1].
טעם נוסף הוא שהקיטל נועד למשוך חסד ורחמים על האדם .כפי שכתוב בספר מקורי המנהגים
הקיטל אצל רבותינו נשיאינו
הרבי הצמח צדק היה ידוע כלובש קיטל לבן שקיבלו מאביו, אדמו"ר הזקן. אדמו"ר הצמח צדק היה לובש אותו בשבת[דרוש מקור].
מנהגים
מקור לבישת הקיטל בחתונה
במוסף 'אספקלריא' התפרסמה תמונה נדירה של הרבי בעת חופתו, לצד הסבר ומקורות על לבישת הקיטל:
כמה ימים לפני החתונה ר' לוי יצחק שניאורסון כתב לרבי[2]: "תחת החופה תלבוש... סורטוק של משי (שמסתמא תפרת לך, כאשר בקשתיך)... ואחר הנשואין תתפלל כל התפלות (וכן ברכות השחר) באבנט".
החסיד ר' אליהו חיים אלטהויז שהה אז עם החתן, בתור שומר – כל היום שלפני החתונה, ותיאר את מאורעות היום במכתבו לאנ"ש ברוסיה, ובין השאר כותב: "הוא הכין את עצמו במלבושי כבוד והדר, ומה מאד שמחתי בראותי עליו קאפאטע של משי, ואבנט חגור עליו... בדרך הילוכם עם החתן, נכנס רבינו הק' שליט"א ביחידות עם החתן להחדר הקטן אשר סמוך הוא למקום מושבה של הכלה, להלבישו בכבודו בעצמו את הקיטל הקדוש הנעשה מחלוקו של רבנו הגדול נבג"מ זי"ע זצלה"ה, ולחגור אותו באבנט של משי אשר הכין עבורו, והעיקר לברכו ברכת אבות לבנים שקודם החופה".
הרא"ח אלטהויז לא היה אתם עמם בתוך החדר, בעת לבישת הקיטל והאבנט של משי, ולא ידע לספר על תוכן ברכת אבות לבנים שבירכו אדמו"ר הריי"צ.
אמנם אחרי החתונה סיפר על כך הרבי, במכתב אל אביו רבי לוי יצחק; אלא שמרוב ענוותנותו לא פירט די צרכו, רק זאת: שיכול הוא לאמר את בתי נתתי לאיש וכו' וכו'.
אביו רבי לוי יצחק חפץ מאד לדעת את פרטי הדברים, וכתב לו[3]: "קצרת במקום שאמרו להאריך, חפצי לידע מה היו הדברים בפרט כשאמר שיכול הוא לאמר את בתי נתתי לאיש, וסיימת וכו' וכו', הכל לטוב, הפירוש של וכו' וכו' איני יודע, ותודיעני הדברים כמות שהן, ואין בזה כלל משום גאוה לפניך, הלא לא אתה אמרתם, חפצי לידע מזה בפרטיות".
מענה הרבי לשאלה לא הגיע לידינו. אמנם מסופר בספר 'ימי מלך'[4]: בעיצומו של המעמד הכריז כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ברבים: "את בתי נתתי לאיש",[5] "את בתי נתתי לאיש, הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד ועוד, בשעה ארבע לפנות בוקר אינו יושן לעולם, או שעדיין לא הלך לישון או שכבר עמד משינתו".
לבישת הקיטל בליל הסדר
אין נוהגין ללבוש קיטל בליל הסדר[6].
אך אם אדם אבל, מותר לו ללבוש קיטל משום שהקיטל הוא בגד מתים, ולובשים אותו בכדי של תזוח דעתו ויהיה שמח בשמחת החג[7]
לבישת הקיט בראש השנה
אין לובשין קיטל בראש השנה[8].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ כפי שכתוב בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר"י, סעיף ד'.
- ↑ לקוטי לוי יצחק, אגרות ע' רז
- ↑ מכתבי החתונה ע' טו
- ↑ ח"א ע' 292
- ↑ ושם ע' 273 הערה 33:
- ↑ ספר המנהגים, מהגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים
- ↑ הלכות פסח עם ביאור דברי שלום (נראה דטעם לבישת הקיט"ל הוא שלא תזוח דעתו עליו מפני השמחה, על כן ילבש בגד מתים. ולפי זה גם האבל ילבשנו). והיינו לדעתו, שגם האבל אינו מיסב אפילו אם בטלה ממנו אבלות שבעה.
- ↑ ספר המנהגים