פינחס: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (קרייזי אבאוט משיח העביר את הדף פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן לשם פינחס) |
(הגהה מינימלית והרחבה קלה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה|הוספת הקשר לחב"ד}} | {{לעריכה|הוספת הקשר לחב"ד}} | ||
'''פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן''' זכה | '''פינחס בן [[אלעזר]] בן [[אהרן הכהן]]''' היה נכדו של אהרן הכהן שקינא את קנאת ה' והרג את [[זמרי בן סלוא]], ובכך הסיר את כעסו של ה' ועצר את ה[[מגיפה]] שפרצה בעקבות [[חטא בעל פעור]]. בשכר קנאותו זכה לקבל את ה[[כהונה]]. | ||
==תולדות חיים== | |||
{{להשלים}} | |||
נולד לאביו, [[אלעזר בן אהרן הכהן]], ולאמו שהייתה מזרע [[יוסף הצדיק]] וכן מזרע [[יתרו]]{{הערה|בבא בתרא קט, ב.}}. | |||
נקודת המפנה בחייו היתה במעשה זמרי - בו פינחס קינא לה', והרג את זמרי שהעיז לעשות עבירות חמורות בפרהסיא, ולעודד את העם לעשות זאת. במעשהו זה עצר את המגיפה שכילתה כעשרים וארבעה אלף מישראל{{הערה|במדבר, פרק כה.}}. | |||
לגבי זה אמרו חז"ל{{הערת שוליים|[[זבחים]] דף קא.}}: לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי, ועשה שלום בין השבטים. | |||
פינחס הוא גם זה שהצליח להרוג ב[[מלחמת מדין]] את [[בלעם הרשע]]. לא לחנם הלך פינחס למלחמה, אלא ליפרע דין אבי אמו [[יוסף הצדיק]] שנאמר "והמדנים מכרו אותו אל מצרים"{{הערת שוליים|[בראשית לז, לו. [[סוטה]] דף מג.}}. | |||
חבירו של [[כלב בן יפונה]] ואף הלך עמו כדי ללכוד את העיר מכבר{{הערת שוליים|יעזר.}} ואת העיירות שבחסותה{{הערת שוליים|במדבר כא, לב.}}. | חבירו של [[כלב בן יפונה]] ואף הלך עמו כדי ללכוד את העיר מכבר{{הערת שוליים|יעזר.}} ואת העיירות שבחסותה{{הערת שוליים|במדבר כא, לב.}}. | ||
| שורה 8: | שורה 18: | ||
היה לו ידע ב[[קבלה]]. הוא שגזר על 'סתם יינם של נכרים' שאסור{{הערת שוליים|פרקי ד[[רבי אליעזר]] פרק מז.}}. | היה לו ידע ב[[קבלה]]. הוא שגזר על 'סתם יינם של נכרים' שאסור{{הערת שוליים|פרקי ד[[רבי אליעזר]] פרק מז.}}. | ||
מלבד הריגול על יעזר, הלך לרגל יחד עם חבירו כלב את ירחו, ושם נתחבאו בבית [[רחב]] שהתגיירה לאחר מכן והפכה לאשתו של [[יהושע בן נון]]{{הערת שוליים|במדבר רבה פרשה טז, א'.}}. | מלבד הריגול על יעזר, הלך לרגל יחד עם חבירו [[כלב בן יפונה]] את ירחו, ושם נתחבאו בבית [[רחב]] שהתגיירה לאחר מכן והפכה לאשתו של [[יהושע בן נון]]{{הערת שוליים|במדבר רבה פרשה טז, א'.}}. | ||
במעשה [[יפתח הגלעדי]] לא רצה ללכת להתיר לו את נדרו, מפני שאמר 'הוא צריך לי ואני אלך אצלו?!', ונענש על כך שניטלה ממנו [[רוח הקודש]] למשך תקופה ארוכה {{הערת שוליים|בראשית רבה פרשה ס', ג'.}}. | במעשה [[יפתח הגלעדי]] לא רצה ללכת להתיר לו את נדרו, מפני שאמר 'הוא צריך לי ואני אלך אצלו?!', ונענש על כך שניטלה ממנו [[רוח הקודש]] למשך תקופה ארוכה {{הערת שוליים|בראשית רבה פרשה ס', ג'.}}. | ||
הוא שכתב את הפסוקים האחרונים ספר יהושע{{הערת שוליים| [[בבא בתרא]] דף טו.}}. | הוא שכתב את הפסוקים האחרונים ב[[ספר יהושע]]{{הערת שוליים| [[בבא בתרא]] דף טו.}}. | ||
על פי המסורת, נקבר פינחס ביחד עם אביו [[אלעזר]] בעוותרא שבשומרון, ועל שניהם נבנתה מצבה אחת גדולה בת מאות שנים, שנשתמרה עד היום. | על פי המסורת, נקבר פינחס ביחד עם אביו [[אלעזר]] בעוותרא שבשומרון, ועל שניהם נבנתה מצבה אחת גדולה בת מאות שנים, שנשתמרה עד היום. | ||
== | ==אליהו הנביא== | ||
{{להשלים}} | |||
אמרו חז"ל ש"פינחס זה [[אליהו]]"{{הערה|1=נסמן ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/510.htm אגרות קודש חלק ג', אגרת תקי].}}. ואף שבסדר הזמנים, היה אליהו אחרי פינחס וראוי לומר "אליהו זה פינחס" ולא להיפך - ההסבר הפשוט הוא, שתלוי היכן מדברים, במקום שמדברים בפינחס אומרים "זה אליהו", ובמקום שמדברים באליהו אומרים "זה פינחס"{{הערה|אגרות קודש שם.}}. ולפי פנימיות הענינים, הרי באמת אליהו היה קודם, כי היה קיים עוד מששת ימי בראשית{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/6/10/75.htm שיחת י"ג תמוז תשי"ב]. ועוד.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־21:41, 7 ביולי 2020
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הוספת הקשר לחב"ד. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן היה נכדו של אהרן הכהן שקינא את קנאת ה' והרג את זמרי בן סלוא, ובכך הסיר את כעסו של ה' ועצר את המגיפה שפרצה בעקבות חטא בעל פעור. בשכר קנאותו זכה לקבל את הכהונה.
תולדות חיים
נולד לאביו, אלעזר בן אהרן הכהן, ולאמו שהייתה מזרע יוסף הצדיק וכן מזרע יתרו[1].
נקודת המפנה בחייו היתה במעשה זמרי - בו פינחס קינא לה', והרג את זמרי שהעיז לעשות עבירות חמורות בפרהסיא, ולעודד את העם לעשות זאת. במעשהו זה עצר את המגיפה שכילתה כעשרים וארבעה אלף מישראל[2].
לגבי זה אמרו חז"ל[3]: לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי, ועשה שלום בין השבטים.
פינחס הוא גם זה שהצליח להרוג במלחמת מדין את בלעם הרשע. לא לחנם הלך פינחס למלחמה, אלא ליפרע דין אבי אמו יוסף הצדיק שנאמר "והמדנים מכרו אותו אל מצרים"[4].
חבירו של כלב בן יפונה ואף הלך עמו כדי ללכוד את העיר מכבר[5] ואת העיירות שבחסותה[6].
פינחס שימש ככהן גדול ביום הכיפורים מתי שאביו אלעזר וסבו אהרן לא יכלו לעשות זאת[7].
היה לו ידע בקבלה. הוא שגזר על 'סתם יינם של נכרים' שאסור[8].
מלבד הריגול על יעזר, הלך לרגל יחד עם חבירו כלב בן יפונה את ירחו, ושם נתחבאו בבית רחב שהתגיירה לאחר מכן והפכה לאשתו של יהושע בן נון[9].
במעשה יפתח הגלעדי לא רצה ללכת להתיר לו את נדרו, מפני שאמר 'הוא צריך לי ואני אלך אצלו?!', ונענש על כך שניטלה ממנו רוח הקודש למשך תקופה ארוכה [10].
הוא שכתב את הפסוקים האחרונים בספר יהושע[11].
על פי המסורת, נקבר פינחס ביחד עם אביו אלעזר בעוותרא שבשומרון, ועל שניהם נבנתה מצבה אחת גדולה בת מאות שנים, שנשתמרה עד היום.
אליהו הנביא
אמרו חז"ל ש"פינחס זה אליהו"[12]. ואף שבסדר הזמנים, היה אליהו אחרי פינחס וראוי לומר "אליהו זה פינחס" ולא להיפך - ההסבר הפשוט הוא, שתלוי היכן מדברים, במקום שמדברים בפינחס אומרים "זה אליהו", ובמקום שמדברים באליהו אומרים "זה פינחס"[13]. ולפי פנימיות הענינים, הרי באמת אליהו היה קודם, כי היה קיים עוד מששת ימי בראשית[14].
הערות שוליים
- ↑ בבא בתרא קט, ב.
- ↑ במדבר, פרק כה.
- ↑ זבחים דף קא.
- ↑ [בראשית לז, לו. סוטה דף מג.
- ↑ יעזר.
- ↑ במדבר כא, לב.
- ↑ אבות דרבי נתן פרק יב, ה'.
- ↑ פרקי דרבי אליעזר פרק מז.
- ↑ במדבר רבה פרשה טז, א'.
- ↑ בראשית רבה פרשה ס', ג'.
- ↑ בבא בתרא דף טו.
- ↑ נסמן באגרות קודש חלק ג', אגרת תקי.
- ↑ אגרות קודש שם.
- ↑ שיחת י"ג תמוז תשי"ב. ועוד.