שניאור זלמן וויינשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "הרב '''שניאור זלמן וויינשטיין''' היה תלמיד ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, סופר סת"ם שז...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
אין בידינו שום פרטים אישיים נוספים על הסופר ר' זלמן ויינשטיין; כל הידוע הוא, שגורלו נקשר עם יהודי ורשא בחייו ובמותו, וגם הוא "נספה על קידוש השם. הי"ד{{הערה|'ליובאוויטש וחייליה', עמ' 262}}. | אין בידינו שום פרטים אישיים נוספים על הסופר ר' זלמן ויינשטיין; כל הידוע הוא, שגורלו נקשר עם יהודי ורשא בחייו ובמותו, וגם הוא "נספה על קידוש השם. הי"ד{{הערה|'ליובאוויטש וחייליה', עמ' 262}}. | ||
==ראו גם== | |||
*[[כתב אדמו"ר הזקן]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=35 כתב הסת"ם שתיקן אדמו"ר הזקן] {{שטורעם}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |||
גרסה מ־19:22, 3 ביולי 2020
הרב שניאור זלמן וויינשטיין היה תלמיד ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, סופר סת"ם שזכה לכתוב עבור אדמו"ר הריי"צ פרשיות תפילין עבור חתניו, וביניהם, הרבי וכן עבור נכדו. הכתב שבו כתב הוא כתב אדמו"ר הזקן.
אודותיו
הרב שניאור זלמן היה במקור מבריסק, ובעת לימודיו בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש החל בכתיבת סת"ם על פי ציוויו של אדמו"ר הריי"צ.
וכך הוא כותב על עצמו במדור 'מודעות' שבסוף החוברת השביעית של קובץ "התמים"[1]:
"מודעה רבה! הנני בזה להודיע כי הנני כותב ספרי תורות, פרשיות, מזוזות ומגילות. הכל בכתב נאה ומהודר. ולמדתי בליובאוויטש משנת תרע"ב עד תרפ"א, ולמדתי שם סופרות[2] ע"פ ציווי כ"ק אדמו"ר שליט"א, כמבואר ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א אשר נעתק פה. וגם כ"ק אדמו"ר שליט"א כתב אצלי פרשיות עבור חתניו ונכדו שיחי'".
בהמשך, הוא מרחיב ומביא את הסכמותיו שקיבל מהרבנים אברהם ווינבערג[3] מוורשה, הרב אריה לייב שיינין מדוקשיץ ומהרב יחזקאל פייגין.
וכך כותב אדמו"ר הריי"צ לרב אלטר שימחוביץ' בקשר אליו[4]:
"בזה הנני להודיעו אשר ציוויתי לתלמידנו ר' זלמן וויינשטיין שי' מבריסק, אשר ילמוד מלאכת הסופרות כו'. וציוויתיו כי יסע למחנם להתעסק בענין זה. ובזה הנני מבקשו להגיד לאנ"ש שיחי' כי ישתדלו להיות בעזרו, לתת לו כל דבר מלאכה בענין הסופרות בכתיבה והגהה. וישתדל אשר יהי' לו פרנסה, ויקרבו כראוי.
במכתב אחר[5] אדמו"ר הריי"צ כותב לו כך:
"הנני רוצה אשר יכתוב מזוזות ופרשיות ושיהי' לו פרנסה בעזה"י, ע"כ על משך שלשה חדשים אקח אותו בל"נ על שכירות י"ב דאללארין לחודש, והקלף יהי' שלי. ויכתוב בל"נ לא פחות מד' מזוזות ביום, יום הועש"ק ומוצאי ש"ק ליום אחד יחשבו. וא"כ יהי' בעזה"י עד צ' מזוזות לחודש בערך.
ורק העיקר כי ישתדל לכתוב יותר, היינו שרייבין געכער [=לכתוב ביתר מהירות], ואם יהי' יותר יהי' יותר טוב. המזוזות ימסור לר"ז שי' שמאטקין, ואצלו יקבל מה שדרוש לו על קלף, וכן משכורתו יקבל מאתו אי"ה על-חשבון שלי[6].
אין בידינו שום פרטים אישיים נוספים על הסופר ר' זלמן ויינשטיין; כל הידוע הוא, שגורלו נקשר עם יהודי ורשא בחייו ובמותו, וגם הוא "נספה על קידוש השם. הי"ד[7].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ (ווארשא, תמוז תרצ"ז), שם נדפסה 'מודעה רבה' מאת "סופר סת"ם זלמן וויינשטיין מבריסק, כעת בווארשא", שאליה נספחו מכתבים והמלצות, המשתרעים על-פני שני עמודים (ממהדורות הצילום של "התמים" נשמטו העמודים הללו)
- ↑ תלמידי התמימים שלמדו סופרות בליובאוויטש, למדו אצל הסופר הרב משה אקסלרוד שלמד אצל ר' זונדל הסופר, תלמידו של ר' ראובן הסופר (ראה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק יג, עמוד שמו)
- ↑ שהיה מנהלה הראשי של חברת 'שומרי סת"ם' שנוסדה בוורשה בשנת תרצ"ה, ע"י הרב צבי יחזקאל מיכלזאהן הי"ד (אב"ד פלונסק ואח"כ בוועד הרבנים בוורשה) וגיסו הרב צבי הירש פרידלינג (אב"ד בוסקוביץ). על ה"קול קורא" שפרסמו בחודש אדר של אותה שנה חתמו שמונים ושבעה אדמו"רים ורבנים מגדולי הדור, וביניהם גם אדמו"ר הריי"צ (ראה בס' ילקוט צורת האותיות, ברוקלין תשמ"ג, עמ' 753-743)
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א, עמ' שעה-שעו
- ↑ ב'אגרות-קודש' (שם), נדפס גם מכתבו של אדמו"ר הריי"צ אל הרש"ז שמוטקין באותו ענין: בזה הנני לבקשו אשר יקח העול על עצמו, לשלם שכירות לר"ז שי' סופר י"ב דאללארין לחודש, מחודש אד"ר הבע"ל, אשר סך יקבל על חשבוני מח"ד ידידנו רש"פ [זלמנוב] שי'. והר"ז שי' סופר צריך ליתן לו עד ד' מזוזות בכ"י, כפי האמור במכתבי אליו. וכפי שבקשתיו אשר ימהר בכתיבתו מעט. ואת המזוזות האלו ישלחו [לניו-יורק] לידידנו ר"ד שי' שיפרין, אשר בטח ימכרם בכל עת במקח השוה. ויכתבו לו אשר זהו כתיבה מאחד התלמידים יחי'. וכן בהמכתב אשר רש"פ שי' כותב למקומות שונות, יוכל להודיע דרך אגב כן. ויהי' טובה כפולה בברכה כפולה."
- ↑ 'ליובאוויטש וחייליה', עמ' 262