תומכי תמימים ויטבסק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
הרעש שנעשה סביב ההתוועדות עורר את השכנים להלשין. הרב יפה נאסר ראשון, ולאחריו הרב [[אברהם בריינין]], ראש הישיבה. בהמשך הגיעו גם אל ר’ אלי פאר וחסידים אחרים. | הרעש שנעשה סביב ההתוועדות עורר את השכנים להלשין. הרב יפה נאסר ראשון, ולאחריו הרב [[אברהם בריינין]], ראש הישיבה. בהמשך הגיעו גם אל ר’ אלי פאר וחסידים אחרים. | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד|ו]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד רוסיה|ו]] | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ו]] |
גרסה מ־19:34, 9 במרץ 2007
ישיבת תומכי תמימים בויטבסק הייתה ישיבת חב"ד בתקופת הקומוניסטיפ ברוסיה. הישיבה הפכה עם השנים לישיבה המרכזית, בה למדו תלמידים רבים בני משפחות חב”דיות מכל רחבי ברית המועצות. בישיבה למדו גם תלמידים שאינם מחסידי חב”ד, וזאת כיון שרוב מוחלט של הישיבות נסגרו, ומי מתלמידיהם שביקש ללמוד בא לתומכי תמימים.
מספר שנים שרדה הישיבה בויטבסק על אף המעקבים, אולם בחורף תרצ”א גילו אנשי היבסקציה את הישיבה והצרות הגדולות הגיעו. חמשה-עשר איש ובהם רבנים, עסקנים ונכבדים תושבי העיר ובתוכם ר’ אלי פאר נעצרו. בו בזמן התלמידים גורשו מהעיר ושלושה שבועות לאחר גל המעצרים הראשון נעצר גם ר’ ברוך שיפרין.
כיצד עלו אנשי המשטרה החשאית על עקבות הישיבה? היה זה בפורים תרצ”א, כאשר התמימים ביקשו להתוועד בביתו של הרב דובער יפה. על אף שהרב יפה ידע היטב את הסכנה שבדבר, הזמין את התמימים לביתו.
הרעש שנעשה סביב ההתוועדות עורר את השכנים להלשין. הרב יפה נאסר ראשון, ולאחריו הרב אברהם בריינין, ראש הישיבה. בהמשך הגיעו גם אל ר’ אלי פאר וחסידים אחרים.