פרק אישי (מנהג): הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בתור הוספה לאחד מהקונטרסים שיצאו לאור מ[[מאמר|מאמרי]] אדמו"ר הריי"צ בו נדפס מכתב על דבר גודל החשיבות של אהבת החסידים לרבי, והתוצאות בפועל שהיא מביאה, הוסיף הרבי - שהיה ממונה על מערכת ההוצאה לאור באותן שנים - הערת שוליים בה ציין: {{ציטוטון|כמה מהחסידים נוהגין לומר גם הקאפיטל [[תהילים]] של שנות האדמו"ר}}{{הערה|1=נדפס ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?26274& ספר המאמרים קונטרסים חלק ג' עמוד כג].}}. | בתור הוספה לאחד מהקונטרסים שיצאו לאור מ[[מאמר|מאמרי]] אדמו"ר הריי"צ בו נדפס מכתב על דבר גודל החשיבות של אהבת החסידים לרבי, והתוצאות בפועל שהיא מביאה, הוסיף הרבי - שהיה ממונה על מערכת ההוצאה לאור באותן שנים - הערת שוליים בה ציין: {{ציטוטון|כמה מהחסידים נוהגין לומר גם הקאפיטל [[תהילים]] של שנות האדמו"ר}}{{הערה|1=נדפס ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?26274& ספר המאמרים קונטרסים חלק ג' עמוד כג].}}. | ||
כמו כן כתב הרבי במכתבים פרטיים לאישים שונים שההקפדה על אמירת פרקו של הרבי מהווה כלי לברכה ולהמשכת שפע והצלחה בכל הענינים{{הערה|המכתבים נלקטו ב[[קובץ התקשרות (ספר)|קובץ התקשרות]] שיצא לאור על ידי [[את"ה העולמי]] שער שמיני פרק חמישי (במהדורת [[תש"ע]] עמוד 234).}}. | כמו כן כתב הרבי במכתבים פרטיים לאישים שונים שההקפדה על אמירת פרקו של הרבי מהווה כלי לברכה ולהמשכת שפע והצלחה בכל הענינים{{הערה|המכתבים נלקטו ב[[קובץ התקשרות (ספר)|קובץ התקשרות]] שיצא לאור על ידי [[את"ה העולמי]] שער שמיני פרק חמישי (במהדורת [[תש"ע]] עמוד 234).}}, ואצל חסידים ישנו דגש מיוחד על אמירת פרק התהילים בשנים שהוא ארוך מהרגיל{{הערה|1=[https://col.org.il/news/124607 טור דעה מהרב יוסף שמואל גרליצקי], והתוועדות הרב ברוין בקשר עם י"א ניסן ה'תש"פ.}}. | ||
מנהג זה התפשט בין החסידים שאף נוהגים להלחין [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|שיר מיוחד על פרק התהילים של הרבי]], אותו מנגנים בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בפני הרבי, ובמועדים נוספים. | מנהג זה התפשט בין החסידים שאף נוהגים להלחין [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|שיר מיוחד על פרק התהילים של הרבי]], אותו מנגנים בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בפני הרבי, ובמועדים נוספים. | ||
גרסה מ־22:34, 7 במאי 2020
פרק אישי הוא מנהג שמקורו מהבעל שם טוב על פיו יש לומר בכל יום את פרק התהילים המתאים למספר שנותיו של האדם. אצל חסידים נהוג לומר בכל יום גם את פרק התהילים של האדמו"ר, והורים לילדים קטנים נוהגים לומר גם את פרק התהילים עבור בניהם הקטנים שאינם יודעים לומר בעצמם.
מקור המנהג
המנהג נמסר לאדמו"ר הזקן על ידי מורו ורבו המגיד ממעזריטש בשם מורו הבעל שם טוב, והוא מתועד לראשונה במאמר של אדמו"ר הזקן[1].
הפעם הראשונה בה מופיע המנהג כהוראה לרבים, הינו במכתבו של אדמו"ר הריי"צ לרב מיכאל דבורקין מתאריך ט' טבת תש"ט, בו כותב לו הרבי: "ידוע המנהג שקיבל אדמו"ר הזקן.. מרבו בשם רבו מורנו הבעש"ט, לאמר הקאפיטל תהילים המתאים למספר שנותיו, אחר תפלת שחרית קודם אמירת השיעור תהילים בכל יום כנהוג"[2].
על פי מכתב זה, נהוג לומר בכל יום מייד לאחר התפילה את מזמור התהילים המתאים עם מספר שנותיו של האדם. אדם שחגג כבר את יום הולדתו ה-13, צריך לומר את מזמור 14 שבספר התהילים, היות וכעת הוא באמצע שנתו הארבע עשרה[3].
ביום ההולדת עצמו, הורה הרבי לא לומר גם את מזמור התהילים של השנה החולפת וגם את מזמור התהילים החדש, אלא רק את המזמור החדש[4].
מזמור של הילדים
אמירתו על ידי הילדים עצמם
הרבי הדריך שגם ילד קטן בגיל חמש יאמר את מזמור התהילים האישי שלו מזמן לזמן[5].
אמירתו על ידי ההורים
במכתב מחודש תמוז תרס"ו כותב אדמו"ר הריי"צ שאמירת פרק התהלים של הילדים המתאים למספר שנותיהם הוא סגולה שלא יצאו לתרבות רעה, ומעיד שקיבל על עצמו לומר את פרק התהילים המתאים למספר שנותיו[6].
אמירת המזמור של האדמו"ר
בתור הוספה לאחד מהקונטרסים שיצאו לאור ממאמרי אדמו"ר הריי"צ בו נדפס מכתב על דבר גודל החשיבות של אהבת החסידים לרבי, והתוצאות בפועל שהיא מביאה, הוסיף הרבי - שהיה ממונה על מערכת ההוצאה לאור באותן שנים - הערת שוליים בה ציין: "כמה מהחסידים נוהגין לומר גם הקאפיטל תהילים של שנות האדמו"ר"[7].
כמו כן כתב הרבי במכתבים פרטיים לאישים שונים שההקפדה על אמירת פרקו של הרבי מהווה כלי לברכה ולהמשכת שפע והצלחה בכל הענינים[8], ואצל חסידים ישנו דגש מיוחד על אמירת פרק התהילים בשנים שהוא ארוך מהרגיל[9].
מנהג זה התפשט בין החסידים שאף נוהגים להלחין שיר מיוחד על פרק התהילים של הרבי, אותו מנגנים בשעת ההתוועדויות בפני הרבי, ובמועדים נוספים.
מנהגים נוספים
בנוסף לאמירת פרק התהילים האישי מידי יום, הנהיג אדמו"ר הריי"צ על פי תקנת גדולי ישראל הקדמונים ללמוד בראש חודש מספר פסוקים ממזמור התהילים האישי יחד עם מפרשי התנ"ך, ולחלק את הלימוד באופן כזה שבמשך השנה יסיימו את לימוד כל הפרק[10].
גם הרבי נהג במנהג זה, וביאר פעמים רבות בפני החסידים פסוקים מתוך מזמור התהילים האישי שלו.
הערות שוליים
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, עמוד שמא. מאמר זה הובא לרבי בביכל מיוחד בשנת תשכ"ב, וסמוך לקבלת הביכל הזכיר הרבי את המאמר בשעת ההתוועדות ואף ביאר את דברי אדמו"ר הזקן. להרחבה ראו תורת מנחם חלק כט, ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"א.
- ↑ קובץ מכתבים לתהילים מהדורת אהל יוסף יצחק, עמוד 214. המכתב בשלימותו נדפס גם באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד נג.
- ↑ הספירה מתחילה כבר מהיום הראשון שהילד מגיח לאוויר העולם, כאשר במשך השנה הראשונה צריך לומר בעבורו את מזמור א', וכן הלאה.
- ↑ גליון בית חיינו 130. מענות נוספים בנוגע לזה נלקטו במאמרו של הרב ראובן פבזנר בגליון התקשרות 766 במדור בירורי הלכה ומנהג.
- ↑ [file:///C:/Users/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/Downloads/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%AA%D7%A9%D7%A0.pdf מענות קודש תש"נ מענה צה].
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א עמוד לא.
- ↑ נדפס בספר המאמרים קונטרסים חלק ג' עמוד כג.
- ↑ המכתבים נלקטו בקובץ התקשרות שיצא לאור על ידי את"ה העולמי שער שמיני פרק חמישי (במהדורת תש"ע עמוד 234).
- ↑ טור דעה מהרב יוסף שמואל גרליצקי, והתוועדות הרב ברוין בקשר עם י"א ניסן ה'תש"פ.
- ↑ קובץ מכתבים להתילים עמוד 214, מכתב מתאריך י"ח טבת תש"א.