שיחה:ספירת העומר

מקור

ביקשתי מקור למשפט הבא: "על פי הקבלה ימים אלו נחשבים לימי דין ואלו ימים של חשבון נפש שהם למעשה הכנת הנשמה לקראת מתן תורה". אם לא יימצא, אמחק בל"נ.

כמו כן אשמח אם השייכים לענין יירתמו להוספת תמונות לערך. תודה לכולם! • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד 06:28, 2 במאי 2016 (UTC)

זה שימי הספירה הם ימי דין זה דבר מפורסם שמופיע בכתבי האר"י. המושג ימי דין בתורת החסידות מפורש פעמים רבות כימי חשבון נפש, דהינו האדם עושה דין בעצמו ומברר את טיב מעשיו. --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים ה' באייר ה'תשע"ו, למניינם 11:51, 13 במאי 2016 (UTC)

חומר שראוי לערוך ולהכניס לערך

מתוך התכתבות בפורום 'חכמתו ורצונו', עם מידע רב ערך בנוגע לשיטת חב"ד בנוגע לשמיעת מוזיקה בספירת העומר:

מוזיקה בספירת העומר - איסור, חומרה, או הנהגה טובה?

נושא זה הועתק מהאתר הקודם.

אנונימי משום מה התקבל בתפוצות אנ"ש לאסור שמיעת מוזיקה בספירת העומר. וטעמא בעי. אם משום 'לא תתראו' - שהתקבל האיסור ואנו לא נתיר כשכולם אוסרים, ניחא. אך לאמיתו של דבר, מדוע לאסור?

הרי האיסור בהלכה היא על כלי זמר, מוזיקה חיה. אף אחד לא יהיה מוכן לשלם אותו סכום של כרטיס למופע מוזיקה חיה, על צפיה במעגל סגור, וזהו דבר ברור ופשוט לכל בר דעת שיש הבדל בין כלי זמר, לבין טייפ שמשמיע מוזיקה.

ברור שאין בכוונתי לומר שאין בעיה לשמוע מוזיקה שמטרתה שמחה, כיון שנוהגים מנהגי אבלות, אך יש הבדל עצום בין לאסור לשמוע מוזיקה לשם שמחה, לבין איסור גורף לשמוע מוזיקה.

אשמח לשמוע דעת החכמים בנידון.

אפותיקי https://www.jdn.co.il/video/988655/ מצורף קישור שם הוא מביא את הפוסקים שדנים בזה פשיטות במקרים רבים מאד סמוכים אנו על שולחנם של הפוסקים שדבריהם נתקבלו בתפוצות ישראל. (וכפי שהזכיר רבינו כמ"פ, ובתוקף, התוקף שיש לקבלה כזו. ועיי"ע כס"מ הל' ממרים פ"ב). בנידון דידן, כיוון שאין כאן דברים ברורים ומפורשים בפוסקים הקדמונים אלא דימוי מילתא למילתא, הרי מעולם לא נשמע שבחורים ואברכים יחליטו בסוגיות אלו ע"ד עצמם (גם אם סברות כגון כרטיס להופעת זמר נשמעות להם הגיוניות, וייתכן שהם כאלו).

ולכן לפענ"ד אין לנו אלא להביא מדברי הפוסקים. ובמקום ספק, יכריעו רבני אנ"ש על שולחן מי נסמוך אנן:

• בשו"ת אגר"מ (א סי' קסו ובכ"מ) מנח"י (ח"א סי' קי"א) ובשו"ת שבט הלוי (הובא בס' ר"א שלזינגר מגילה) - לאסור
• בשם הגרש"ז אויערבאך (הליכו"ש מועדים ניסן-אב) - להיתר, אך לא בשופי אלא רק כשיש סיבה, דנצטווינו למיעוט שמחה.

וכן מטו משמי' דהרב שניאור גרליק נ"ע מכפ"ח - להיתר.

וראה עוד בנסמן כאן (http://halacha.co/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8/ ) ושם גם שמועה מריל"ג נ"ע. [b]אנונימי[/b] יישר כח גדול. כפשוט שלא התכוונתי לפסוק הלכה על סמך סברא כזו או אחרת, אלא לבררה, וכבר נכתב בראשית ייסוד הפורום שמטרתו היא לברר וללבן ולא לפסוק. יישר כח מיוחד על רשימת הרבנים החב"דים האוסרים ומתירים.

ילמדנו רבינו ולהעיר שבלקט יושר כתב למנוע אפילו בנוגע לשירה בפה – ודיינו להתיר בזה, ולא במוקלט, עכ״פ כשהוא בגדר ״שמחות יתירות״. -מאתרו של הרב ברוין (רובו שו"ת באנגלית). וראה כאן עוד: asktherav.com/category/sefiras-haomer/music/

עוד כתב שם בסימן ג'תתב לגבי שאלתו הא’ – למה לא נזכר בשו”ע: כיון שהוא רק ממנהגא. ואין הכרח שיובא בשו״ע. ויתכן שבזמנם לא נתפשט המנהג כן. ולגבי שאלתו הב’ – באיסור כלי זמר אגב איסור ריקודים: כ״כ בערוה״ש (תצג, ב) שכלי זמר אסור במכל שכן. וכ״ה בשו״ע אדה״ז שאסור גם שמחות יתרות. והובא ע״ד כלי זמר גם בכתבי הדעת קדושים, הביאו מהרש”ם בהגהותיו בארחות חיים ספינקא תצג. וגם בדיני בין המצרים מפורש במג״א תקנח, א שכולל כלי שיר. וראה מקו״ח תקנא, א – בתשעת הימים. א״ר תקנא, כו. וכמו שפשוט בנוגע לאבלות בכלל, ראה זרע אמת ב, קנז. ויש להעיר שבאמת מקורו קדום בהרבה, ובלקט יושר ספה״ע ו, כתב בשם רבו התרוה״ד שלא לשיר אפילו בפה. וראה גם יוסף אומץ ע׳ קסח. וכנראה שמנהג זה עכ״פ לא התפשט. [וראה מקו״ח שם דמוכח להיתר שירה בפה גם בימי בין המצרים עד ר״ח]. ואף אם אין מקור למנהג – הרי כך נהגו בפועל. ולא שנא מכל מנהג אבילות בספירה שמקורם רק במנהג. כן ילה״ע שמובן מה שלא הובא בפוסקים כיון שבלא״ה לא היו רגילים לשמוע כלי זמר במשך השנה. ואסור מדינא מחמת חורבן ביהמ״ק, ראה שו״ת כפי אהרן (אפשטיין) נב: אע״ג דלא נמצא בהשו”ע והרמ”א בסי’ תצג מבו’ דאסור לזמר ולשיר בכלי זמר ושיר בימי הספירה, בא ואראך קצת דבר פלא, דכמו כן אינו מבואר ביו”ד הל’ אבילות שאבל אסור כל י”ב חודש לזמר ולנגן בכלי שיר לשם תענוג ושמחה. ואכ״מ. ובנוגע לשאלתו הג’ – בנוגע למוזיקה רגועה: אכן יש הסוברים לחלק כדבריו. אבל למעשה אין המנהג כן. וכל כולו תליא במנהגא.

סיום העתקה. להתראות - שיחה, 22:50, א' באייר, ה'תש"ף 22:50, 25 באפריל 2020 (IST)