ספירת היסוד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
עבודתו של [[יוסף הצדיק]] היתה במידת היסוד, ולכן נקרא הוא בשם "צדיק". | עבודתו של [[יוסף הצדיק]] היתה במידת היסוד, ולכן נקרא הוא בשם "צדיק". | ||
ב | ב[[פתח אליהו]] נמשלת ספירת היסוד ל"אות ברית קודש, סיומא דגופא". | ||
ספירת היסוד היא המשך ל[[קו האמצעי]] והיא המשך ל[[ספירת הדעת]] ול[[ספירת התפארת]]. | ספירת היסוד היא המשך ל[[קו האמצעי]] והיא המשך ל[[ספירת הדעת]] ול[[ספירת התפארת]]. | ||
[[קטגוריה:ספירות]] | [[קטגוריה:ספירות]] | ||
גרסה מ־03:08, 11 בספטמבר 2009
| ספירות | ||
|---|---|---|
| סדר ההשתלשלות | עשר ספירות הגנוזות · עולם העקודים · עולם הנקודים · עולם הברודים · בי"ע | |
| עשר הספירות | כתר · חכמה · בינה · דעת · חסד · גבורה · תפארת · נצח · הוד · יסוד · מלכות | |
| חלוקת הספירות | קו הימין · קו השמאל · קו האמצעי · מוחין · מידות | |
| ספירות-זוגות | כתר וחכמה · כתר ובינה · כתר ודעת · חכמה ובינה · בינה ומידות · חכמה ומלכות · בינה ומלכות · נצח והוד · יסוד ומלכות | |
ספירת היסוד היא הספירת האחרונה מבין ששת ספירות המידות, והתשיעית מבין עשרת הספירות. ענינה של ספירת היסוד היא ההתקשרות של כל המידות, והורדתם לידי מעשה בספירת המלכות.
ענינה
ספירת היסוד היא הספירה האחרונה מבין ששת המידות וענינה הוא ההתקשרות והחיבור של המידות, והבאת המידות לידי תמצית. על ידי ההתקשרות של ספירת היסוד, יורדות ההשפעות של המידות אל ספירת המלכות, שהיא כבר היציאה החוצה בפועל.
בפסוק "לך ה' הגדולה והגבורה", המרמז על שבע הספירות האחרונות, מרומזת מידת היסוד במילים "כי כל בשמים ובארץ". וזהו ענינה, לקשר את ההשפעות של המידות, שהם בבחינת שמים, אל בחינת הארץ שהיא המלכות.
עבודתו של יוסף הצדיק היתה במידת היסוד, ולכן נקרא הוא בשם "צדיק".
בפתח אליהו נמשלת ספירת היסוד ל"אות ברית קודש, סיומא דגופא".
ספירת היסוד היא המשך לקו האמצעי והיא המשך לספירת הדעת ולספירת התפארת.