כסיל העליון

בספירות

כסיל העליון הוא בחינת נוגה דבי"ע, והוא מה ש"נפל" בשבירת הכלים מספירת החכמה דתוהו. טעם הנפילה הוא כי חכמה דתוהו התגלתה מן המאציל בבחינת מציאות של "יש" ו"דבר" (להבדיל מהספירות דאצילות שהן בבחינת "ביטול במציאות").

בעבודת השם

"מרכבה לכסיל העליון" היא, הרגשת חשיבות עצמית. איש שהוא "חכם בעיניו" (אף כשזה נכון), בסופו של דבר "מתפשטת" הרגשת החשיבות לא רק לחכמתו אלא גם לשאר ענייניו וצרכיו, ועד שצרכיו האישיים חשובים לו יותר מכל דבר אחר, ומזה מסתעף שיכול לזלזל בכל דבר, ואפילו בקב"ה, ועד שבסופו של דבר יכול הדבר לגרור אפילו שידבר באמצע התפילה