הבדלים בין גרסאות בדף "שם ע"ב"
(עבודה ראשונית, הדבקת מקורות בלבד) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | '''שם ע"ב''' נוצר מ[[שם הוי"ה]] במילוי יו"דים, באופן הזה: יו"ד, ה"י, וי"ו, ה"י. שם זה הוא כנגד [[ספירת חכמה]]. ב[[עולמות]] שם זה הוא כנגד עולם ה[[עקודים]] שבו הספירות כולם עקודות בכלי אחד, מפני תוקף ה[[ביטול]] ששייך לשם ע"ב המתגלה בהם. ענינו בנפש האדם הוא בחינת ה[[יחידה]], שהוא שם שאינו מחודש. | |
| − | שם ע"ב נוצר מ[[שם הוי"ה]] במילוי יו"דים באופן הזה: יו"ד ה"י | + | ==ענינו== |
| + | שם ע"ב נוצר מ[[שם הוי"ה]] במילוי יו"דים באופן הזה: יו"ד ה"י וי"ו ה"י. רק בשם זה יש ארבעה יודי"ן, מה שאין כן ב[[שם ס"ג]] שאף שגם בו יש מילוי יודי"ן, אין בו ארבעה יודי"ן. | ||
| + | [[שם ב"ן]] נקרא בשם [[בהמה]], ביחס ל[[שם ס"ג]] שנקרא בשם [[בהמה רבה]]. כך גם ביחס בין [[שם מ"ה]] לשם ע"ב, שביחס ל[[שם מ"ה]] הנקרא [[אדם]], שם ע"ב זה נקרא בחינת אדם הגדול. | ||
| − | + | ==ענינו בעולמות== | |
| + | ב[[עולמות]], שם ע"ב הוא כנגד [[עולם העקודים]], בו הספירות כולם עקודות בכלי אחד בלי חילוק. האפשרות להיות כל הספירות בלי חילוק היא מהארת שם ע"ב שהוא בחינת [[ביטול]]. | ||
| − | + | ==ענינו בנפש== | |
| + | ענינו של שם ע"ב בנפש הוא כנגד בחינת ה[[יחידה]]. שבמדרש נחשבו חמש מדריגות בנשמה: [[נפש]], [[רוח]], [[נשמה]], [[חיה]], [[יחידה]], ואילו בזוהר כלולים [[חיה]] ו[[יחידה]] בבחינת נשמה לנשמה, ונמצא שארבע דרגות אלו הם כנגד שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, ונמצא כי שם ע"ב הוא כנגד נשמה לנשמה, שהוא ה[[יחידה]]. | ||
| − | + | ענין ה[[היחידה]] בנפש הוא ה[[איתן]] שהוא תוקף הנשמה הבא בגילוי בכח של מסירות נפש. ובחינת [[איתן]] הוא יושן בלתי מחודש, והוא שם ע"ב שהוא שם שאינו מחודש (מה שאין כן שאר השמות הם מחודשים). | |
| − | + | [[קטגוריה: ערכים בלימוד החסידות]] | |
| − | |||
| − | |||
גרסה מ־20:44, 1 בספטמבר 2009
שם ע"ב נוצר משם הוי"ה במילוי יו"דים, באופן הזה: יו"ד, ה"י, וי"ו, ה"י. שם זה הוא כנגד ספירת חכמה. בעולמות שם זה הוא כנגד עולם העקודים שבו הספירות כולם עקודות בכלי אחד, מפני תוקף הביטול ששייך לשם ע"ב המתגלה בהם. ענינו בנפש האדם הוא בחינת היחידה, שהוא שם שאינו מחודש.
ענינו
שם ע"ב נוצר משם הוי"ה במילוי יו"דים באופן הזה: יו"ד ה"י וי"ו ה"י. רק בשם זה יש ארבעה יודי"ן, מה שאין כן בשם ס"ג שאף שגם בו יש מילוי יודי"ן, אין בו ארבעה יודי"ן.
שם ב"ן נקרא בשם בהמה, ביחס לשם ס"ג שנקרא בשם בהמה רבה. כך גם ביחס בין שם מ"ה לשם ע"ב, שביחס לשם מ"ה הנקרא אדם, שם ע"ב זה נקרא בחינת אדם הגדול.
ענינו בעולמות
בעולמות, שם ע"ב הוא כנגד עולם העקודים, בו הספירות כולם עקודות בכלי אחד בלי חילוק. האפשרות להיות כל הספירות בלי חילוק היא מהארת שם ע"ב שהוא בחינת ביטול.
ענינו בנפש
ענינו של שם ע"ב בנפש הוא כנגד בחינת היחידה. שבמדרש נחשבו חמש מדריגות בנשמה: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, ואילו בזוהר כלולים חיה ויחידה בבחינת נשמה לנשמה, ונמצא שארבע דרגות אלו הם כנגד שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, ונמצא כי שם ע"ב הוא כנגד נשמה לנשמה, שהוא היחידה.
ענין ההיחידה בנפש הוא האיתן שהוא תוקף הנשמה הבא בגילוי בכח של מסירות נפש. ובחינת איתן הוא יושן בלתי מחודש, והוא שם ע"ב שהוא שם שאינו מחודש (מה שאין כן שאר השמות הם מחודשים).
