ספירת החכמה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ספירת החכמה''' הינה הספירה הראשונה מ[[עשר הספירות|עשר ספירות]]. | '''ספירת החכמה''' הינה הספירה הראשונה מ[[עשר הספירות|עשר ספירות]], וכן הספירה הראשונה מבין ספירות המוחין, ספירות [[חב"ד]]. | ||
==ענינה== | ==ענינה== | ||
גרסה מ־06:13, 25 באוגוסט 2009
ספירת החכמה הינה הספירה הראשונה מעשר ספירות, וכן הספירה הראשונה מבין ספירות המוחין, ספירות חב"ד.
ענינה
ספירת החכמה מורכבת משתי מילים "כח מה", שמשמעותם ביטול ספירת החכמה לכח נעלה ממנה.
ל"ב נתיבות חכמה
ספירת החכמה מחולקת לל"ב נתיבות חכמה, המוזכרות בספר יצירה.
כתר וחכמה
ספירת החכמה היא תחילת המשכת האור הפנימי, לעומת ספירת הכתר ששייכת לאור המקיף. על קשר זה נאמר "וחכמה מאין תמצא", כלומר שהחכמה, שהיא תחילת היש, נמשכת מן הכתר שהוא האין.
חכמה ובינה
- ערך מורחב - חכמה ובינה
ספירת החכמה וספירת הבינה מיוחדות תדיר, ועליהם נאמר "תרין ריעין דלא מתפרשין". כמו כן, הם מכונים בשם "אבא ואמא", והם מולידים את שאר הספירות. בתורת החסידות מבואר שספירה זו עניינה נקודה - "ברק המבריק". זאת-אומרת שבספירה זו אין עדיין רעיון מוסבר ומפורט כי אם רעיון מופשט חסר פרטים. רק אחר כך, הרעיון שבספירת החכמה יורד לספירת הבינה ושם מקבל "אורך ורוחב" - דהיינו - הסבר רחב, ופרטים. המחשה להגדרת ההבדל בין ספירת החכמה לספירת הבינה ניתן למצוא במקרה בו 'נופל' לאדם רעיון במוחו אך אין לאדם עדיין את המילים להסביר לזולתו וגם לעצמו מה הרעיון בדיוק. רק כאשר הרעיון עובר את ספירת הבינה ניתן לפשטו, להסבירו, וומילא לאחר-מכן גם לבצעו. כאשר הוא עדיין נמצא בספירת החכמה אזי הרעיון עדיין בבחינת 'נעלם', רק הנקודה שלו ישנה. הברקה זו נקראת "חכמה", הורדת הרעיון לכלי השכל נקראת "בינה".
חכמה ומלכות
קשר מיוחד יש בין ספירת החכמה לספירת המלכות. קשר זה נעוץ בכך כי "נעוץ תחילתן בסופן", ולכן, הספירה האחרונה, ספירת המלכות, קשורה אל הספירה הראשונה, ספירת החכמה. על קשר זה נאמר "אבא יסד ברתא", כלומר, שספירת החכמה היא היסוד והשורש של ספירת המלכות.