אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
זכה ליחס מיוחד מהרבי פעמיים רבות. | זכה ליחס מיוחד מהרבי פעמיים רבות. | ||
נודע כמקפיד גדול במצוות, ומחמיר בכל דקדוקי השולחן ערוך. | נודע כמקפיד גדול במצוות, ומחמיר בכל דקדוקי השולחן ערוך. | ||
| שורה 18: | שורה 16: | ||
עבד כמחנך באהלי תורה. עד תשל"ח. | עבד כמחנך באהלי תורה. עד תשל"ח. | ||
==חבר מערכת אוצר החסידים== | |||
לרגל שנת הק"ן להסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן תשכ"ג, שהרבי עורר שיש להדפיס ספרי חסידותת, יזם הרב פיקרסקי ההוצאה לאור של [[לקוטי שיחות]] חלק ג', יחד עם ר' [[יואל כהן]] אסף ליקט סידר והוסיף הערות ומראה מקומות לשיחות, ובכך בעצם פתח הדרך להמשך הסידרה (החלקים הראשונים יצאו רק כעזר ל[[הקהלת קהילות|חזרת דא"ח בבתי כנסיות]]). מאז עבד כמגיהה ב[[ועד להפצת שיחות]], והיה מגיה את השיחות בכל שבוע, והוסיף והעיר בהם רבות. | |||
ב[[התוועדות]] [[חג השבועות]] [[תשל"ח]] קרא הרבי להוצאת [[קה"ת]] להדפיס לאור את כתבי רבותינו נשיאינו, ובעקבות שיחה זו צורף הרב פיקרסקי לצוות בפיקוחו של הרב [[אהרן חיטריק]] יחד עם ידידיו הרב [[גבריאל שפירא]] והרב [[אליהו מטוסוב]] והארבעה הופקדו על עריכתם לדפוס של כתבי [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|בנוסף ערך גם כמה חלקים מסדרת [[ליקוטי תורה - תורת שמואל]] של [[אדמו"ר המהר"ש]].}}. | ב[[התוועדות]] [[חג השבועות]] [[תשל"ח]] קרא הרבי להוצאת [[קה"ת]] להדפיס לאור את כתבי רבותינו נשיאינו, ובעקבות שיחה זו צורף הרב פיקרסקי לצוות בפיקוחו של הרב [[אהרן חיטריק]] יחד עם ידידיו הרב [[גבריאל שפירא]] והרב [[אליהו מטוסוב]] והארבעה הופקדו על עריכתם לדפוס של כתבי [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|בנוסף ערך גם כמה חלקים מסדרת [[ליקוטי תורה - תורת שמואל]] של [[אדמו"ר המהר"ש]].}}. | ||
גרסה מ־19:59, 30 באפריל 2018
הרב אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי הינו חבר מערכת אוצר החסידים שערך לדפוס עשרות מספרי רבותינו נשיאינו. בעבר שימש כמחנך באהלי תורה.
תולדות חיים
נולד ברוסיה לאביו הרב יחיאל מיכל פיקרסקי ולאמו מרת רישא מיכל למשפחת ר' מרדכי פוזנר אח אדמו"ר הזקן.
בצעירותו, למד בישיבת תומכי תמימים בדפורד ודין, וב770.
זכה ליחס מיוחד מהרבי פעמיים רבות.
נודע כמקפיד גדול במצוות, ומחמיר בכל דקדוקי השולחן ערוך.
ערך מפתח ענינים מרכזי על כל עניני התורה, ובמיוחד על חסידות חב"ד, שבו נעזרו ונעזרים עורכי הלקוטי שיחות ומערכת אוצר החסידים כולה.
באחת השנים כשהיה מאושפז בבית הרפואה, יצא ללא היתר על מנת לזכות להשתתף בהתוועדות של הרבי, והרבי הזיכרו במהלך ההתוועדות.
עבד כמחנך באהלי תורה. עד תשל"ח.
חבר מערכת אוצר החסידים
לרגל שנת הק"ן להסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן תשכ"ג, שהרבי עורר שיש להדפיס ספרי חסידותת, יזם הרב פיקרסקי ההוצאה לאור של לקוטי שיחות חלק ג', יחד עם ר' יואל כהן אסף ליקט סידר והוסיף הערות ומראה מקומות לשיחות, ובכך בעצם פתח הדרך להמשך הסידרה (החלקים הראשונים יצאו רק כעזר לחזרת דא"ח בבתי כנסיות). מאז עבד כמגיהה בועד להפצת שיחות, והיה מגיה את השיחות בכל שבוע, והוסיף והעיר בהם רבות.
בהתוועדות חג השבועות תשל"ח קרא הרבי להוצאת קה"ת להדפיס לאור את כתבי רבותינו נשיאינו, ובעקבות שיחה זו צורף הרב פיקרסקי לצוות בפיקוחו של הרב אהרן חיטריק יחד עם ידידיו הרב גבריאל שפירא והרב אליהו מטוסוב והארבעה הופקדו על עריכתם לדפוס של כתבי אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק[1].
בנוסף לעשרות מספרי רבותינו נשיאינו שערך והכין לדפוס, עסק גם בהוצאה לאור של ספר 'פלח הרמון' לר' הלל מפאריטש
לאחר חזרת הספרים במשפט הספרים בב' כסלו תשמ"ח כאשר הרבי הורה להוציא לאור את ספר הקבלה 'דרך אמונה' של רבי מאיר ן' גבאי, מונה יחד עם ידידו ר' אליהו מטוסוב לערוך את המראי מקומות על הספר, והעבודה נעשתה בזריזות מירבית כשהספר חזר תוך פחות משלושה ימים מהדפוס לאחר שעבר את הגהת הרבי.
הרב פיקרסקי מקפיד על השתתפות במניני התפילות של הרבי, והוא נוהג לחלק מטבעות של 10 סנט למתפללים על מנת שיתנו אותם לצדקה[2].
משפחתו
- ר' אפרים פיקרסקי - קראון הייטס
הערות שוליים
- ↑ בנוסף ערך גם כמה חלקים מסדרת ליקוטי תורה - תורת שמואל של אדמו"ר המהר"ש.
- ↑ בתפילות שחרית ומנחה בלבד, היות ומנהג חב"ד שלא לתת צדקה לפני תפילת ערבית.